מהי הפרעת אישיות סכיזואידית?
הפרעת אישיות סכיזואידית המתאפיינת בנטייה לסגנון חיים שהוא מתבודד וחוסר עניין ביחסים שהם חברתיים ובייחוד ביחסים אינטימיים. אנשים שסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית לרוב יחוו עולם
על פי הערכות של חוקרים בתחום בריאות הנפש, כ-25% מהאוכלוסייה בעולם המערבי ילקו בהפרעה נפשית כלשהי לפחות פעם אחת במהלך חייהם, כאשר בכל רגע נתון, כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה נפשית כלשהי. למעשה, מרבית האנשים בעולם יחוו הפרעה פסיכיאטרית בשלב כלשהו של חייהם – בין אם חוויה עצמית, ישירה, של התמודדות עם ההפרעה, ובין אם בעקיפין,
אצל קרוב משפחה, חבר טוב או עמית לספסל הלימודים או לעבודה. בעבר, הטיפול המרכזי והנפוץ ביותר בהפרעות נפשיות כלל אשפוז במוסדות סגורים למשך פרקי זמן ארוכים ואף למשך כל חייו של המטופל.
אולם, בעשורים האחרונים, בשל הלך רוח שהושפע מתנועות לזכויות אדם ויחד עם פיתוחן של תרופות פסיכיאטריות רבות ויעילות, עברה מערכת בריאות הנפש תהליך של "אל מיסוד".משמעותו של תהליך זה היא שיש להעדיף טיפול בקהילה עבור הלוקים בנפשם, תוך הימנעות מהגבלת חירותם באמצעות אשפוז במוסדות פסיכיאטריים, כל עוד מצבם מאפשר זאת.
על אף שכיום, מרבית האנשים הלוקים בהפרעות נפשיות לא יזדקקו לטיפול במסגרת אשפוז, הרי שלעיתים אדם מסוים עשוי להזדקק לאשפוז מסיבות שונות. סביבת האשפוז כוללת אנשי מקצוע ומומחים שונים מתחום בריאות הנפש ובמסגרתה, ניתן להשגיח על מצבו של המטופל באופן צמוד, במשך 24 שעות ביממה, וכך למנוע ממנו לפגוע בעצמו או באחרים, לייצב את מצבו לאחר התקף או מצב חירום אליו נקלע ולשנות את סוגי התרופות הניתנות לו או לכוונן את המינון שלהן.
ההחלטה על פנייה לאשפוז פסיכיאטרי במקרים כאלו יכולה להיות של המטופל עצמו, למשל בעקבות החמרה בתסמיני ההפרעה ממנה הוא סובל, או על ידי אדם אחר כגון הרופא המטפל בו, קרוב משפחה או אפוטרופוס. הסיטואציה של הימצאות באשפוז פסיכיאטרי, או היכרות עם אדם המצוי באשפוז פסיכיאטרי, עשויה להיות מרתיעה ולהעלות שאלות רבות, הן עבור המאושפז, או המאושפז הפוטנציאלי, והן עבור קרובי משפחתו, חבריו ועמיתיו של אדם זה.
כיצד מחליטים מתי יש צורך באשפוז? מה להביא עמנו כאשר אנו מגיעים לבית החולים? מי יטפל בעניינים הכספיים של המאושפז? מתי ניתן לבוא לבקרו? כיצד ניתן לסייע לו? לאן ניתן לפנות כדי לקבל ייעוץ וסיוע כספי?לצד השאלות האלו, למרבה הצער, בשל פערי מידע, סובלים לעיתים מטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות והקרובים אליהם מסטיגמות ודעות קדומות ונדרשים להתמודד עם תחושות של אשמה, בושה, כעס וצער בשל מצבם.
על כן, מומלץ מאד לכל אדם, להתייעץ, לשאול שאלות ולקרוא מידע בנושא. באתר זה, תוכלו למצוא מידע רב בנושא האשפוז הפסיכיאטרי, שיסייע לכם להתמודד עם השאלות הרבות העולות בעקבותיו. באתר נתייחס לאשפוז ציבורי ופרטי ועל ההבחנה ביניהם, יעילות אשפוז קצר, יעילות אשפוז לטווח ארוך, אשפוז בכפייה ועוד.
לצערנו, אשפוז פסיכיאטרי תקף כלפי קבוצות גילאים שונות – בני נוער, מבוגרים קשישים וכן בעלי מוגבלויות שונים הסובלים מפיגור שכלי ברמה גבוהה או רמות שונות של אוטיזם. באתר יש התייחסות ענפה גם לתחום זה ועל ההבחנה בין סוגי הטיפול לאוכלוסיות יעד שונות.
אשפוז פסיכיאטרי נועד לסובלים מהפרעות קשות ביניהן: אנורקסיה נורבוזה, מצב פסיכוטי, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות על הרצף האוטיסטי והפרעות נוספות על פי שיקול הפסיכיאטר המטפל. על מנת להיכנס לאחד ממוסדות האשפוז יש לעמוד בקריטריונים לקבלה לאשפוז ולבצע אבחונים שונים, הערכה פסיכיאטרית,אבחון נוירופסיכולוגי ועוד.
לאחר קבלת האבחנה, יש להכין את המטופל לקראת האשפוז ולהתאים את האשפוז לצרכים שלו באתר נבחן פרמטרים שונים טרם האשפוז – האם ניתן למנוע את האשפוז, כיצד להתכונן לאשפוז, מהן סוגי התרופות שינתנו, אילו טיפולים קבוצתיים ואישיים יאלצו לעבור המטופלים ועוד.
לא רק למטופלים המתעדים להתאשפז יכולים להפיק תועלת מהאתר. גם בני המעגל השני משפחה וחברים קרובים יכולים לקבל סיוע ממידע האתר: כיצד ניתן לסייע לקרוב המאושפז, מה הצרכים של הקרובים לאדם המאושפז, אילו קבוצות תמיכה לקרובי משפחה קיימות, איך ניתן לקבל ייעוץ, טיפול פסיכולוגי משפחתי ועוד.
לא לכולם הכניסה לאשפוז פסיכיאטרי היא לצמיתות ויש מטופלים שמצליחים לשקם את עצמם ולצאת לחיים בעזרת ליווי רפואי ופסיכיאטרי.במהלך האשפוז מקנים למטופל כלים המכינים אותולשחרור והתמודדות לחזרה לשגרה. חזרה לשגרה כוללת בתוכה הכוונה תעסוקתית, סיוע כלכלי, מתן תרופות, הקניית זכויות והטבות מתוקף חוק ללוקים בנפשם ולבני משפחותיהם והזדמנות איתית לשנות את החיים.
הפרעת אישיות סכיזואידית המתאפיינת בנטייה לסגנון חיים שהוא מתבודד וחוסר עניין ביחסים שהם חברתיים ובייחוד ביחסים אינטימיים. אנשים שסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית לרוב יחוו עולם
משבר הקורונה פוגע רבות בכל האוכלוסיות ללא הבדל אך יש אוכלוסיות מסוימות החשופות לפגיעה והשפעה רבה יותר של המשבר, כמו אוכלוסיות בסיכון בגיל השלישי, חולים
התמוטטות עצבים היא מצב של לחץ נפשי מתמשך אשר יכול להיות מלווה בחרדה ודיכאון. מונח זה הוא אינו מונח מקצועי, אך מתאר בשפת היום יום
רבים מאיתנו זקוקים לקבלת סיוע נפשי מפעם לפעם, אבל מתלבטים איך להתחיל ובעיקר למי לפנות. אחת הבעיות, אם אפשר לקרוא לזה כך, היא שיש מגוון
אחוז לא מבוטל של אנשים בישראל, הן מבוגרים והן צעירים, מוגדרים כ"פגועי נפש". הם נאלצים להתמודד עם תסמינים נפשיים המקשים על התפקוד העצמאי שלהם ועל
פגועי נפש ניצבים בפני אתגרים רבים מדי יום. קבוצה זו – אשר על פי ההגדרה הבסיסית מורכבת מבגירים אשר אובחנו כסובלים מממחלה נפשית והוכרו כנכי
עם השנה עלתה המודעות לעובדה שאנשים המוגדרים כנפגעי נפש יכולים בהחלט להשתלב בחיי הקהילה ולחיות בצורה עצמאית בקהילה, עם או בלי תמיכה מקצועית. במסגרת זה
ככל שהעולם נעשה טכנולוגי יותר, כך גדל ערכן של חוברות להוראות שימוש ומדריכים עם הוראות הפעלה. אך מסתבר שמה שטוב לביצוע משימות טכניות, טוב ונחוץ
הנתונים הדי מדאיגים של חוקרי בריאות הנפש מצביעים על כך שאחד מבין ארבעה אנשים בעולם המערבי יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מהפרעה נפשית כזו או
אשפוז פסיכיאטרי הינו מצב מורכב בו אדם אשר סובל מהפרעה נפשית מאושפז במוסד פסיכיאטרי על מנת לעזור לו ולשקם אותו.
שני המסלולים העיקריים של אשפוז פסיכיאטרי הם אשפוז מרצון ואשפוז בכפיה. המסלול הנפוץ יותר הוא אשפוז וטיפול בהסכמה, אך ישנם מצבים בהם מתבצע אשפוז כפוי.
התפרצות של פסיכוזה לאחר הלידה אינה כה נדירה כפי שהיינו נוטים לחשוב. מתוך כאלף יולדות, אחת או שתיים עלולה ללקות בהתקף פסיכוטי. מה ההבדל בין
בעוד ברחבי העולם השימוש בפיזיותרפיה רווח מאוד ברפואת הנפש, בישראל כמעט ולא הוכרו טיפולים אלו עד שנת 2014.
אשפוז יום פסיכיאטרי מציע למטופלים, אשר מצבם הנפשי אינו מהווה סכנה מידית או מהותית לעצמם או לסביבתם, את האפשרות לטיפול במסגרת אשפוזית מוגבלת.
מהן המחלקות השונות בבית חולים פסיכיאטרי, ומהו ההבדל ביניהן? אנשים רבים תוהים על נושא זה, ומנסים להבין כיצד לדעת מהי המחלקה המתאימה להם לצרכיהם האישיים.
ישנם סוגים שונים של אשפוזים פסיכיאטריים, אך על מנת להיכנס לתוך המסגרת האשפוזית ישנן שתי אפשרויות: אשפוז בכפייה ואשפוז מרצון.
גיל ההתבגרות מתאפיין בשינויים פיזיולוגיים ונפשיים אשר משפיעים על מצבי הרוח של הצעירים וכרוכים בתנודות בהם. שינויים אלה ברובם מהווים חלק מהנורמה, אולם כאשר מדובר
הקשר בין מריחואנה, או קנאביס באופן כללי, לבין מחלות פסיכיאטריות או התפרצותן הינה שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים.
אבחון פסיכיאטרי אינו עניין של מה בכך. על מנת לבצע אבחון כהלכה, יש צורך במידע רב בנושאים שונים הקשורים למטופל: מצב רפואי, בדיקות רפואיות ספציפיות,
אחת מן ההפרעות הפסיכיאטריות המורכבות ביותר לטיפול הינן הפרעות אכילה. במצבים כגון אנורקסיה, אשר לרוב נחשבים לקשים ביותר לטיפול, שיעורי ההחלמה נמוכים במיוחד ונאמדים בעד
ישנם גורמים שונים אשר יכולים להוביל לאשפוז במרכז רפואי פסיכיאטרי, חלקם מרצון וחלקם בכפייה. חשוב להכיר את הסיבות האפשריות לאשפוז פסיכיאטרי, וכיצד אלו משפיעות על
אשפוז פסיכיאטרי אינו מתאים לכל אדם, ורוב הפסיכיאטרים מעדיפים להימנע ממצבים של אשפוז פסיכיאטרי למעט במקרים אשר בהם אין פתרון אחר.
בעת אשפוז במרכז רפואי פסיכיאטרי, עולים קשיים אישיים רבים מצד המטופל. אף על פי שהוא מוקף בצוות תומך, המחפש את טובתו – עדיין זו אינה
לפעמים אשפוז הוא הפתרון הקריטי והיחידי לאדם סובל. באשפוז מוסדי, אפשר להציע מענה מקיף וטיפול מסור בתוך מסגרת ברורה ומאורגנת.
כאשר מטופל משתחרר מאשפוז פסיכיאטרי, הוא ניצב בפני הסיטואציה הלא פשוטה של לחזור למסלול חיים תקין בו הוא יוכל להתנהל.
כל אדם עובר בחייו סיטואציות לא פשוטות, המערבות רגשות וקשיים אישיים. פעמים רבות, התחושות המלוות באותם רגעים לא פשוטים בחיים נמשכות לאורך תקופות ארוכות.
אדם חופשי, כלומר מי שלא ביצע עבירה בהתאם לספר החוקים, עשוי להגיע לאשפוז פסיכיאטרי מרצון או שלא מרצון.
בני זוג שבעבר שררה האהבה בצל קורתם עשויים להגיש בקשה לגירושים בשל סיבות מגוונות. לעיתים הסיבה תהיה בגידה ואי שמירת נאמנות מצד אחד מבני הזוג.
בזכות השיפור העצום בהבנה שלנו אודות הנפש והפרעות נפשיות, מסוגלת הרפואה המודרנית לסייע ולטפל גם במצבים פסיכיאטריים קשים.
כל אדם המאושפז בבית חולים עקב מצב רפואי על רקע גופני זכאי לקבל מידע מלא אודות מצבו ואודות הטיפולים היכולים לשפר את מצבו (לרבות תופעות
מרבית האנשים הסובלים ממחלה כלשהי הקשורה לבריאות הנפש לא יזדקקו לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית ויתמודדו היטב עם מחלתם במסגרת הקהילה.
הטיפול בגינון החל באירופה, בקהילות נזיריות, בהן גנים מלאו תפקיד חיוני. תהליך ריפוי זה, כמו המדע והטכנולוגיות הרפואיות, התקדם בהקשרים עקיפים יותר המתמקדים בין הטבע
אבחון מחלה נפשית חמורה כגון סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית כפייתית, או הפרעת דיכאון מג'ורי, הוא בשורה קשה לחולה, במיוחד כשהטיפול כרוך
עם ההכנה לקראת שנת הלימודים החדשה, חשוב להכיר בצרכים המיוחדים של אוכלוסיית התלמידים הצעירים המתאוששים מהפרעות נפשיות ושבים למסגרת הלימודים כחלק מתקופת השיקום שלהם.
רוב הבעיות הנפשיות המצריכות אשפוז פסיכיאטרי, מסתיימות בתקופת שיקום במהלכה המטופל מקבל תמיכה, לומד כיצד להשתמש בתרופות, ומקבל ייעוץ פסיכותרפיה או המשך טיפול פסיכיאטרי. תקופת
צרכי בריאות הנפש של אנשים בעלי הפרעות נפשיות מוכרים בשנים האחרונות יותר ויותר.
כל אדם שעוסק במקצוע הרפואה עשוי לקבל החלטות רפואיות בהסתמך על מידע שאיננו תמיד מלא או מדויק. כל אדם שעוסק במקצוע הרפואה עשוי לקבל החלטה
חולה שהינו פגוע נפש או כזה הסובל מהפרעה פסיכיאטרית זכאי לקבלת טיפול רפואי שנועד להיטיב את מצבו.
מצבים נפשיים חריגים, אשר מוגדרים כמצבים פסיכוטיים, עשויים להביא את האדם לכדי חוסר תפקוד נורמטיבי ואף להצריך אשפוז. כאשר אדם חווה אפיזודה קלינית פסיכוטית הוא
אשפוז פסיכיאטרי חייב להתנהל על פי נהלים ברורים ובהתאם לחוק. בין היתר, חל איסור לאשפז אדם בכפיה באשפוז פסיכיאטרי ללא שקיימת הצדקה לכך וללא אישור
כשאדם סובל מהפרעה פסיכיאטרית רצינית או מבעיה נפשית, הוא מאושפז במוסד פסיכיאטרי, לצורך הערכה וטיפול.
לאחרונה עלה בבית המשפט מקרה שבו נתבע פסיכיאטר בגין רשלנות רפואית. לטענת התובע, הוחלט לאשפזו באופן כפוי, ללא הסכמתו, ועל פי המצב יש לראות זאת
מאפייניהם של אנשים הסובלים מבעיה פסיכיאטרית מרובים. ישנם חולים פסיכיאטרים הנוטים להסתגרות פנימה, אחרים מגלים התנהגות אימפולסיבית וחווים גם פרקי זמן של התנהגות במצב "היפר"
אשפוז פסיכיאטרי יכול להיות תוצאה של גורמים שונים, החל מאפיזודות פסיכוטיות, דרך מצבים של הלם קרב, קשיי תפקוד מתמשכים על רקע אובססיבי קומפולסיבי וכלה בחוסר
מרכזי בריאות נפש ובתי חולים פסיכיאטריים משרתים ילדים ומבוגרים בכל תחומי החיים הנפגעים מהבעיות הנפשיות. פסיכיאטרים מספקים הערכות וטיפולים מקיפים ליחידים, זוגות ומשפחות, בהתאם לצרכים.
למרות הקשיים והמורכבויות, זוגיות יכולה לשרוד אשפוז פסיכיאטרי של אחד מבני הזוג, ואף להיות בריאה יותר מכפי שהייתה טרם האשפוז.
כשאדם הסובל ממחלה נפשית מתייצב לאחר אשפוז פסיכיאטרי, עליו ללמוד מחדש כיצד להתמודד עם העולם החיצון.
כשאדם הסובל מהפרעה נפשית משתחרר מאשפוז פסיכיאטרי ועובר למרכז שיקום, הוא עשוי לחוות מספר חששות שונים.
בתקופה הראשונה שלאחר אשפוז פסיכיאטרי, זקוק אדם שעבר למסגרת שיקום, לכל העזרה אותה יוכל לקבל, הנוגעת להתנהלות מול הרשויות, במקביל לסיוע אותו הוא מקבל לקראת
המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים לנפגעי נפש מציעה שירותי אבחון וטיפול לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות ומחלות פסיכיאטריות.
