התמוטטות עצבים היא מצב של לחץ נפשי מתמשך אשר יכול להיות מלווה בחרדה ודיכאון. מונח זה הוא אינו מונח מקצועי, אך מתאר 
בשפת היום יום את תשישות הנפש של האדם מהתמודדות עם המציאות הנוכחית או עם טראומות עבר.
מהי למעשה התמוטטות עצבים? מה התסמינים שלה ואיך ניתן לאבחן אותה? איך מתמודדים עם התמוטטות נפשית ואיך אפשר לטפל בה? האם הטיפול כרוך באשפוז פסיכיאטרי? המון שאלות ואנחנו כאן בכדי לענות עליהן, המשיכו לקרוא.
הגדרה תחילה: מהי התמוטטות עצבים?
התמוטטות עצבים היא מצב שבו האדם לא יכול להתמודד עם הרגשות שלו ויחד עם זאת עם חיי היום יום, ברמה כזו שהוא לא יכול להתפקד בצורה רגילה, כפי שיכול היה לעשות בעבר.
התמוטטות עצבים היא תקופה בה האדם נמצא במשבר ריגשי חמור שעמו קשה לו להתמודד לבדו. כולנו עשויים לחוות התמוטטות עצבים בשלבים שונים בחיים שלנו ובנסיבות מסוימות, למשל: אובדן של בן משפחה או חבר קרוב, פרידה, פיטורים ועוד.
מה גורם להתמוטטות עצבים?
הסיבות שיביאו אדם לכדי התמוטטות עצבים הן שונות, מגוונות ואינדיבידואליות. אבל על אדם קרוב שנפטר, בעיות בלימודים או בעבודה, בעיות כלכליות, בעיות חברתיות, בריונות, פרידה קשה מבן או בת הזוג, התעללות מינית ועוד.
בדרך כלל האדם סוחב איתו את תחושת החרדה או הלחץ למשך שנים ארוכות עד שיום אחד הוא פשוט יתמוטט ולא יכול להתמודד עם עול הדברים יותר, כלומר, יחטוף התמוטטות עצבים.
מהם תסמיני התמוטטות עצבים?
- חוסר יכולת להתרכז ולזכור – מצבי לחץ זמניים הם לפעמים טובים לנו ומסייעים לנו לעשות דברים מהר יותר או להתמודד עם דברים, בטווח הקצר מאוד, טוב יותר. לחץ לאורך זמן אינו טוב משום שרמות קורטיזול גבוהות יכולות לגרום לנזק משמעותי בזיכרון.
- דאגה כרונית – ישנה דאגה כרונית ולא רציונלית כל הזמן. פחד תמידי שמשהו לא טוב עומד לקרות שכל דבר יכול להוות לו טריגר.
- אכילה ריגשית – הורמון הקורטיזול דורש מאתנו גם לחדש מצבורי אנרגיה, וזאת על ידי אוכל. מזונות שמנים ומלאים בסוכר נותן למוח הפוגה זמנית שמספקת אותו. לכן, אנשים שנמצאים בחרדה ובהתמוטטות נפשית עשויים לאכול גם כשהם לא רעבים. זה יכול לגרום להשמנה וגם לנזקים גופניים.
סימפטומים נוספים הם שרירים תפוסים, במיוחד באזור הכתפיים והצוואר, הזנחה חיצונית ובעיות במערכת העיכול.
כיצד מתמודדים ומטפלים בהתמוטטות עצבים?
כפי שציינו לעיל, התמוטטות נפשית לרוב מתפרצת לאחר סחיבה ארוכת שנים של רגשות שלא טופלו כראוי, הקשורות בדרך כלל לאירועים טראומטיים שהאדם חווה. כולנו חווינו או נחווה מצבי קיצון לא פשוטים, חלק מאתנו יוכלו להתמודד איתם כמו שצריך וחלק מאתנו לא. אלה מאתנו שלא יצליחו להתמודד עם מצבי קיצון אלו בהצלחה ובאופן עצמאי ייתכן שיחוו התמוטטות עצבים.
הדרך לטפל בהתמוטטות עצבים היא פנייה לטיפול נפשי אצל פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית. המטפל או המטפלת יוכלו לסייע ולספק כלים מקצועיים להתמודדות עם הבעיה. הם גם ינסו להגיע להבנה עמוקה יותר של הבעיה בתקווה שזה יביא לשינוי בחייו של המטופל. אנשי המקצוע יכולים לסייע בהפחתת התסמינים הגופניים ולהקל על המועקה והמצוקה שהאדם חווה.
התמוטטות עצבים היא, אם כן, תופעה רווחת שיכולה לקרות לכל אחד ואחת מאתנו. התמודדות עם אירועים משמעותיים וטראומתיים יכולה לגרום לנו לנזק גופני ונפשי. במידה ואתם מרגישים שאתם נמצאים במקום לא טוב, בסיטואציה שאינכם יכולים להתמודד עם הרגשות שלכם לבד, אין צורך להתבייש ויש לגשת לטיפול נפשי שיסייע לכם להגיע לשורש הבעיה ולהקלה בתסמינים הגופניים והנפשיים.
"עוד רגע אני בהתמוטטות עצבים", מכריז כמעט כל אדם בשלב מסוים בחייו. ואכן, בעידן בו החיים שלנו עמוסים ומלאים
בלחץ, הקביעה הזו נראית הגיונית ואפילו מובנת מאליה לפרקים. אבל מה בעצם מסתתר מאחורי הקביעה הזו? מהם המאפיינים של התמוטטות עצבים? ואיך ניתן להתמודד כאשר היא מתרחשת? על כך ועוד במאמר הבא.
מהי בעצם התמוטטות העצבים? וכיצד היא מוגדרת?
חשוב להדגיש כבר בנקודת ההתחלה, שהמונח המקובל של "התמוטטות עצבים" לא מהווה מונח רפואי מקובל ו"רשמי". עם זאת, ברור לנו ברוב המקרים למה הכוונה במונח העממי השכיח הזה. הכוונה היא למגוון רחב של מצבים בהם אנו חשים תסמינים שונים – בין אם במישור הנפשי, החשיבתי, הרגשי או כל היבט אחר – בצורה הנוטה להיות פתאומית באופן יחסי. עקב כך אנחנו חשים קריסה נפשית, לכאורה או שלא, הפוגעת ביכולת שלנו לעבוד ולתפקד, כמו גם ביחסים שלנו עם הסביבה הקרובה והרחוקה יותר.
ההנחה המקובלת כיום היא שתחת המטריה של התמוטטות עצבים, ניתן למצוא מצבים נורמטיביים וכאלה שאינם נחשבים לנורמטיביים. בקבוצה הראשונה, תמצאו מצבים שכיחים דוגמת התגובה שלנו לאבל או לבשורות משמעויות הקשורות למצב הנפשי שלנו או של הקרובים לנו, תגובות לאירועים מאיימים שהתרחשו לאנשים שאנו מכירים וכן הלאה.
תחת ההגדרה של מצבים שאינם נורמטיביים, אפשר למנות הפרעות הסתגלות, תגובות לחץ אקוטיות, תגובות פסיכוטיות ומצבים אחרים אשר עלולים כאשר הם חמורים להיות פתולוגיים ולהיות מאובחנים כבעיות נפשיות במלוא מובן המילה.
באשר לגורמים העיקריים שעלולים להביא להתמוטטות עצבים, אפשר למנות קשיים כלכליים, תקופות של עומס יוצא מגדר הרגיל, קשיים מהותיים בהתנהלות שלנו (למשל בעבודה או בלימודים), נדודי וקשיי שינה, אובדן של אדם קרוב, סמים פסיכואקטיביים, מצוקות חברתיות – והרשימה, למרבה הצער, עוד ארוכה.
איך ניתן לזהות התמוטטות עצבים?
התמוטטות עצבים היא לרוב נקודתית ונמשכת פרק זמן מוגדר. במהלך התקופה הזו, עם זאת, עלולים להופיע אצל האדם החווה את ההתמוטטות מגוון מצבים ותסמינים. התמוטטות עצבית משלבת לא פעם תסמינים המזוהים עם חרדות ו/או דכאונות, לחצים עזים, התפרצויות זעם וכעס, חוסר שקט, בכי שאינו מוסר ועוד. חלק מהתסמינים שהאדם חווה הם מופנמים, למשל הסתגרות ובדידות, ירידה בתיאבון, פגיעה במוטיבציה האישית וכן הלאה.
האם צריך לטפל בהתמוטטות עצבים?
ככלל, ככל שהאדם נוטה לסבול מהתמוטטות עצבים בתדירות גבוהה יחסית, וככל שהמצב מורכב ומקשה על ההתמודדות שלו, נדרש אבחון יסודי של הבעיה באמצעות הכלים השונים המוצעים כיום. ייתכן מאוד שמדובר בבעיה עמוקה הדורשת טיפול על מנת למנוע הישנות של הבעיה, או לחלופין החמרה שלה.
למרות שבמקרים רבים התמוטטות העצבים חולפת מעצמה כעבור פרק זמן מסוים, יש תרחישים בהם נדרש טיפול בבעיה. הטיפול נחלק לשניים. ראשית, יהיה זה טיפול בתסמינים הנקודתיים המופיעים כחלק מהתמוטטות העצבים, למשל לחצים או חרדות. ניתן לטפל בהם בדרכים שונות מעולמות הרפואה הקונבנציונלית והמשלימה, לרבות תרופות על סוגיהם, טיפולים להרגעת הגוף או אפילו שינויים נקודתיים באורח החיים.
כאשר האדם סובל מהתמוטטויות עצבים חוזרות ונשנות, או לחלופין ממצב בו התסמינים שהוא חווה חמורים ופוגעים ביכולת ההתנהלות השוטפת שלו, ייתכן שיהיה צורך בטיפול מקיף יותר היורד לעומקה של נפש האדם. טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים נפוצים במצבים החמורים של התמוטטות עצבים. הם עשויים לסייע לבעיה בטווח הקצר והארוך כאחד.
מקורות ולקריאה נוספת:
Mental Illness – Symptoms and Causes – Mayo Clinic
Mental Disorders – Medline Plus
אולי יעניין אותך גם:
