אשפוז פסיכיאטרי מרצון

אשפוז פסיכיאטרי מרצוןישנם סוגים שונים של אשפוזים פסיכיאטריים, אך על מנת להיכנס לתוך המסגרת האשפוזית ישנן שתי אפשרויות: אשפוז בכפייה ואשפוז מרצון.

כאשר מדובר באשפוז מרצון, למעשה המטופל בוחר להיכנס למסגרת אשפוזית מרצונו החופשי, בשל צורך אישי אשר הוא חש בו. עם זאת, המוסד הפסיכיאטרי בוחן ובודק כל מקרה לגופו באשר לסוג ואופן האשפוז, טרם נלקחת החלטה חד-משמעית לגבי אדם המבקש להתאשפז מרצון.

ההבדל בין אשפוז מרצון לאשפוז בכפייה

כל אדם זכאי לבקש להתאשפז מרצונו החופשי, ללא קשר לגילו – גם כאשר מדובר בקטינים המבקשים להתאשפז מרצון. הבקשה להיות מאושפזת מוכרת על ידי המדינה והמוסדות הפסיכיאטריים השונים, וכל אשר על המטופל לעשות הוא לקבל הפנייה לאשפוז מהרופא המשפחתי, או להתלוות עם הוריו/אפוטרופוס במקרה של קטינים, על מנת להיות מאושפז.

כאמור, על אדם המבקש להתאשפז מרצונו לעבור בדיקה ואבחון מטעם המרכז הפסיכיאטרי בו הוא מבקש להתאשפז, כאשר במהלך הבדיקה תבחן ההצדקה לבקשה לאשפוזו. באם לא תמצא הצדקה לאשפוז, יכול המרכז לסרב לבקשת האשפוז.

לעומת זאת, לא כל אדם יכול לאשפז אדם אחר בכפייה. אשפוז בכפייה הינו מצב חמור יחסית, אשר מתאפשר בתנאים מגבילים:

  1. במקרה של קטין, ניתן לאשפזו בכפייה רק על ידי אפוטרופוס או הוריו. במקרה זה, יבחן המוסד הפסיכיאטרי את הבקשה לאשפוז, את מצבו של המטופל, ועל בסיס אבחון יוחלט על סוג האשפוז ואופיו.
  2. על ידי הפסיכיאטר המחוזי או מנהל בית חולים פסיכיאטרי.
  3. אשפוז בצו בית משפט.

על מנת לאשפז אדם בכפייה, עליו להיות במצב פסיכוטי המהווה סכנה לעצמו או לסביבתו באופן מידי, וכן באם האדם סירב להיבדק או להתאשפז מרצון.

תהליך האשפוז מרצון והאפשרות להשתחרר מאשפוז

אדם אשר בקש להתאשפז מרצון, זכאי לזכויות ותהליך מסודר הן בנוגע לאשפוזו והן בנוגע לשחרורו מהאשפוז. ראוי גם לציין כי החוק מייחד מקרים של קטינים בעניינים אלו.

בעת הבקשה להתאשפז, ימלא המבקש להתאשפז טופס הסכמה לאשפוז מרצון וקבלת טיפול, וכן ימלא גם המלווה לאותו אדם. אם אחד משני אלו יסרב לחתום, ירשם בפרוטוקול הנערך על ידי שני אנשי צוות במרכז הפסיכיאטרי (רופא ורופא, או רופא ואחות) ותהליך האשפוז ימשיך. אם מדובר בקטין, על האפוטרופוס לחתום על טופס ההסכמה, ובמקרה של אי-הסכמה החוק מפרט תהליך מדויק באשר למקרים אלו.

לאחר מכן, תתבצע בדיקה רפואית על מנת לבדוק את מצבו של החולה מבחינה נפשית וגופנית, ואם בממצאי בדיקה זו יוחלט כי ישנו צורך לאשפוז הוא יאושפז באופן מידי. במהלך הימים הקרובים (כ-5 ימים), יוזמן קרוב של המאושפז (אדם מקרבה ראשונה, אפוטרופוס וכדומה) על מנת להוסיף מידע לאבחון המאושפז מבחינה פסיכו-סוציאלית וכן למלא פרטים שונים. תהליך זה נעשה בידיעתו של המאושפז.

אם רוצה המאושפז מרצון להשתחרר, הוא זכאי להגיש טופס בקשה לשחרור. המרכז הרפואי מחויב לשחררו תוך 48 שעות ממועד הגשת הבקשה, אך אם מנהל בית החולים הפסיכיאטרי סבור כי מאושפז זה ראוי לאשפוז כפוי, עליו לבקש באופן מידי מהפסיכיאטר המחוזי לספק הוראת אשפוז. במקרה ובו תתקיים ועדת שחרור, זכאי המאושפז לייצוג משפטי על ידי עורך דין אשר יכול להיות ממומן על ידי המדינה.

מידע נוסף שחשוב לדעת באשר לזכויותיו של מאושפז מרצון

בנוסף לנאמר כאן, חשוב לדעת כי לרוב אשפוז מרצון יופנה למחלקות פסיכיאטריות פתוחות, אשר בהן המאושפזים רשאים לצאת מאזור המחלקה ואף בית החולים לאזורים מוגדרים. פעמים רבות, המאושפזים מרצון יועברו לאשפוז יום, מסגרת אשר בה המאושפזים מגיעים למספר שעות אל המסגרת האשפוזית, ללא לינה, כך שמתאפשר להם טיפול אישי-נפשי מלא לצד המשך חייהם במסגרת הנורמטיבית – בית, הוסטל, מקום עבודה מסודר, מסגרת לימודית, וכדומה.

כמו כן, ראוי להכיר בכך שבעת הבקשה לאשפוז חותם המאושפז על הסכמה לקבלת טיפולים רפואיים שונים. הסכמה זו אינה כוללת טיפול בהלם חשמלי (נזע), אשר לשם כך יש לחתום על טפסים מיוחדים המיועדים לטיפול זה.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום