שני המסלולים העיקריים של אשפוז פסיכיאטרי הם אשפוז מרצון ואשפוז בכפיה. המסלול הנפוץ יותר הוא אשפוז וטיפול בהסכמה, אך ישנם מצבים בהם מתבצע אשפוז כפוי.
על פי נתוני משרד הבריאות, מתוך כ- 20,000 אשפוזים פסיכיאטריים מדי שנה, כ- 5,000 הם אשפוזים בכפיה. מהם אמצעי הכפיה בהם ניתן להשתמש במהלך אשפוז כפוי ובאילו תנאים?
מתי ובאילו תנאים מתאפשר אשפוז כפוי?
לפני העיסוק בנושא אמצעי הכפיה במהלך האשפוז, באילו תנאים בכלל ישנו אישור לאשפוז כפוי ולמי הסמכות לתת הוראה לאשפוז כפוי?
הגורמים שיכולים להורות על אשפוז כפוי הם:
- הפסיכיאטר המחוזי: פסיכיאטר המחוז יכול להורות על אשפוז כפוי מיידי או אשפוז כפוי שאינו מיידי. אשפוז מיידי נעשה כאשר אדם מצוי במצב פסיכוטי המהווה סכנה לו ולסביבתו והוא מסרב להבדק או להתאשפז מרצון. אשפוז שאינו מיידי מתאפשר כאשר המצב הפסיכוטי בו שרוי אדם אינו מהווה נזק מיידי לו או לסביבתו אך עלול לגרום בהמשך. הוראת האשפוז תקפה לשבעה ימים.
- מנהל בית החולים פסיכיאטרי: מנהל בית החולים הפסיכיאטרי יכול להורות על אשפוז ל- 48 שעות במידה ואדם הגיע לבדיקה ומסרב להתאשפז או נמצא באשפוז מרצון, מבקש להשתחרר ומסרב להמשיך את אשפוזו מרצון כפי שמורה הצוות הרפואי. מעבר ל- 48 שעות יהיה צורך באישור הפסיכיאטר המחוזי.
- בית משפט: בית משפט או עו"ד מטעם הנאשם יכולים להורות על בדיקה בכפיה או אשפוז לצורך הסתכלות אם אדם חשוד בעבירה, עצור במשטרה או שהוגש כתב אישם נגדו. אשפוז לצורך הסתכלות יכול להמשך בין שלושה ימים לשלושה שבועות.
מהם אמצעי הכפיה במהלך אשפוז?
אמצעי הכפיה הניתנים לשימוש על פי חוק טיפול בחולי נפש הם בידוד או קשירה.
מיהי אוכלוסיית היעד לשימוש באמצעי כפיה?
שימוש באמצעי כפיה ניתן כלפי כל נפגע נפש המאושפז על פי התנאים הקבועים בחוק.
למי הסמכות לתת הוראה לשימוש באמצעי כפיה?
הוראה לשימוש באמצעי כפיה יכולה להנתן בכתב על ידי רופא בלבד ולזמן מוגבל. במצבים חריגים בהם נדרש שימוש באמצעי כפיה על מנת למנוע פגיעה על ידי המאושפז וכאשר אין רופא באותו רגע במקום, הסמכות לכך באופן זמני ניתנת גם לאחות אחראית במחלקה או אחראית משמרת, אך חלה חובה לקרוא לרופא במהירות על מנת לקבל את אישורו.
מהו משך הכפיה אותה ניתן לבצע?
מידת השימוש באמצעי הכפיה צריך להיות רק במידה הנדרשת לטיפול הרפואי במאושפז או למניעת סכנה לו ולסביבתו ולא מעבר לכך. כאשר מדובר על קשירה, הזמן המקסימלי הוא 4 שעות בלבד. מעבר לכך יש לבחון שוב האם הקשירה נדרשת ולקבל על כך הוראה בכתב.
כיצד נעשה השימוש באמצעי כפיה?
את השימוש באמצעי כפיה צריכות להוביל מניעת סכנה מיידית לחולה וסביבתו תוך שמירה על זכויות אדם. כאשר מדובר על קשירה, החולה יקשר על פי הוראת רופא בחדר יעודי. הוא נקשר בשתי גפיים (ידיים או רגליים) או יותר על פי הצורך ורק בהוראת רופא ניתן להאריך את זמן הקשירה מעבר לארבע שעות לארבע שעות נוספות או פחות.
אחות אחראית צריכה לראות שמצבו של החולה תקין מדי חצי שעה. כאשר מדובר על בידוד, החולה צריך להיות ממוקם בחדר המיועד שבו תנאי בטיחות מתאימים: גלאי עשן, מזרון חסין אש וציוד לכיבוי אש בקרבת החדר.
אף אחד אינו רוצה להגיע לאשפוז כפוי או שהאנשים הקרובים לו יגיעו לכך. במידה והדבר קורה, חשוב לדעת כיצד על הצוות הרפואי לנהוג גם במצב בו נדרש שימוש באמצעי כפיה.
