התמכרות למסכים

לעידן המודרני השפעה רבה על כולנו. זמינות רשתות המחשבים מאפשרת לכולנו לקנות בלי לצאת מהבית, לקבל עדכונים של מגווןהתמכרות למסכים מקורות מידע, לדעת יותר על מה שקורה בעולם, לתקשר עם חברים מכל מקום. העידן המודרני הביא עימו שגשוג ושפע אבל גם הרבה מאוד מסכים. אנו עובדים מול המסך, צופים בבינג' מול המסך. אנו מקבלים הודעות לסמרטפון, מזמינים פיצה דרכו וסורקים מיילים או לייקים. אנו נעזרים באפליקציות לדיאטה, למשחקים, לפתרון חידות וגם ללמידה. אז מה הפלא שלכל זה מתלווה התופעה המדאיגה, שנקראת התמכרות למסכים.

כיצד מסבירים התמכרות?

לא רק חומרים ממכרים יוצרים התמכרויות התנהגותיות. לא רק חשיפה לניקוטין או לאלכוהול או לסמים מפילים אנשים לתוך מעגל הרסני של התמכרות. גם להרגלי התנהגות אפשר להתמכר ובמידה רבה, כולנו נמצאים בסכנה. זאת מפני שבמסכים שסביבנו טמונה גם הרבה תועלת. ולפעמים נדמה כי הם חלק טבעי מהחיים, כמעט כמו נשימה, אכילה, חיבה או שינה.

ההסברים לתופעות ההתמכרות השונות מגוונים ביותר. בקצה האחד, עולה הטענה כי התמכרות הינה תוצאה של גנים ש"מאלצים" את בעליהם להתנהגות כפייתית והתמכרותית. מנגד, עולה הטענה כי התמכרות הינה תופעה סביבתית. כלומר, תחת תנאי סביבה מסוימים, עולה הסיכוי לפתח התמכרויות שונות. בנוסף, פסיכולוגים קליניים מצביעים גם על קווי אישיות התמכרותיים. כלומר, בהינתן קווי אופי מסוימים, עולה מאוד הסיכוי לפתח התנהגות לא בריאה. יותר מזה, אם התמכרות אחת תוכחד באופן רדוד ולא מעמיק, תובא במקומה התמכרות אחרת. ככל הנראה, לכל הסיבות הללו יש משקל, המסביר את ריבוי המכורים ובפרט – התמכרות למסכים. אך ניתן לשנות ולהשתנות, להתמודד ולנצח.

מתי השימוש במסכים הופך להתמכרות בעייתית?

לא קיימת הגדרה מספרית שתקבע מתי אדם, מבוגר או ילד הופך מ"משתמש סביר" ל"מכור למסך". 7 שעות ביממה מול המסך לצרכי עבודה אינם הופכים מישהו למכור. לעומת זאת, 3 שעות תמימות ביממה, שבהן לא מצליחים לוותר על גלישה ברשת, שיטוט ברשתות החברתיות מלווה בפחד לפספס איזו פעילות מקוונת, עשויים בהחלט לענות על הגדרה של התמכרות. ניתן להצביע על כמה סימנים שמורים על כך שכדאי להפחית את השימוש:

  • קושי להתנתק – אם מרגישים קושי רב להתנתק מן המסך לצורך פעילות אחרת.
  • וויתור על פעילויות אהובות – שינוי הרגלים והימנעות מפעילויות אהובות לצורך גלישה ברשת או בכלל, שימוש במסך כזה או אחר, מצביעים על בעיה.
  • התנהגות בלתי נשלטת (בהיסח הדעת) – הושטת היד לעבר הסמארטפון, באופן בלתי רצוני ואוטומטי, לאורך היום או הלילה. אם אתם מושיטים את היד לעבר המסך דבר ראשון על הבוקר או עמוק לתוך הלילה, זה בהחלט לא מומלץ.
  • עיסוק במחשבות – חשיבה על חזרה אל המסך, כאשר מבצעים פעילות אחרת, מאפיינת התמכרות.
  • בדידות – תחושה של בדידות, אובדן קשרים חברתיים, מלווה רבים מהמכורים בכלל ובפרט, מתמכרי המסך והאינטרנט.
  • עליה בהיקף השימוש – ככל התמכרות אחרת, גם התמכרות למסך כזה או אחר מאופיינת בעליה מתמדת בהיקף השימוש.
  • רצון להפחית את השימוש – הרבה פעמים, המשתמש עצמו מודע לשימוש יתר במסך ומביע רצון, גם אם לא מסוגלות, להפחית את השימוש.

איך מתמודדים עם התמכרות למסכים?

מומחים מסבירים כי התמכרות למסך מלווה בשינויים בפעילות המוח, בדומה להתמכרות לחומרים ממכרים. לצורך ההתמודדות צריך קודם כל להכיר בבעיה. לאחר מכן, יש לזהות גם קשיים פסיכולוגיים או רגשיים אחרים. בדרך כלל, הם מעצימים את הקושי. מציאת פעילויות חלופיות ושבירת דפוסים מקובעים מסייעים מאוד. במידת הצורך, קבוצת תמיכה או ייעוץ פסיכולוגי מעמיק או טיפול CBT המותאם לילד או למבוגר יביאו לשינוי המיוחל.

 

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום