אדם חופשי, כלומר מי שלא ביצע עבירה בהתאם לספר החוקים, עשוי להגיע לאשפוז פסיכיאטרי מרצון או שלא מרצון.
במקרה כזה, ההחלטה האם לאשפז את האדם תתקבל על פי קריטריונים רפואיים ולעיתים תוך מעורבות של וועדה פסיכיאטרית מחוזית או של מנהל מוסד פסיכיאטרי.
אך מה קורה כאשר לא מדובר באדם חופשי? מה קורה כאשר אדם נעצר תחת חשד למעשה פלילי כלשהו ויתכן שהמקום הנכון עבורו איננו בית המעצר או בית האסורים אלא בית החולים הפסיכיאטרי? להלן נראה מהם הכללים ואיך מתנהל אשפוז פסיכיאטרי של עצור.
מיהו יוזם האשפוז
באופן מעשי, ההחלטה האם לאשפז עצור או לא לאשפזו, שמורה בידיו של מוסד פסיכיאטרי מוכר. לרוב, יתבצע הליך שנקרא הסתכלות, בבית חולים פסיכיאטרי ורק לאחר מכן תתקבל החלטה האם יש מקום לאשפוז וכמה זמן צפוי להימשך האשפוז. אך מהו התהליך שמביא עצור מן המניין בפני פסיכיאטרים ומומחי בריאות הנפש, לביצוע בדיקה מקיפה? היוזמה לכך יכולה להגיע מצדדים שונים.
יש והבקשה להתאשפז תגיע מפיו של הנאשם עצמו. בקשה כזאת בהחלט יכולה להינתן גם מטעמו של הנציג המשפטי, כלומר פרקליטו של העצור. יחד עם זאת, בהחלט עשוי להיווצר מצב שבו הבקשה לבדוק את מצבו הנפשי של העצור תתקבל מטעמה של המשטרה.
לעיתים, יהיה זה השופט היושב בדין אשר יחליט שיש לבצע בדיקה לגבי מצבו הנפשי הנוכחי של הנאשם. זאת ועוד, לעיתים יש מקום להמליץ על הערכה פסיכיאטרית שתקבע את מצבו של העצור כפי שהיה בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו.
בדיקה טרום אשפוז
ההחלטה לאשפז עצור לצורך טיפול או השגחה פסיכיאטרית הינה החלטה מקצועית רפואית. אך לפני כן, יש צורך בהחלטה שיפוטית שתורה על ביצוע בדיקה פסיכיאטרית וזאת, בין אם הבקשה לכך מגיעה מצידה של המשטרה ובין אם זוהי בקשה של הנאשם או פרקליטו. במידה ומגיש הבקשה הינו הנאשם, הרי שיש צורך לשכנע את השופט שאכן יש הצדקה לבדיקה פסיכיאטרית.
יש מקום להגיש מסמכים אודות שימוש בתרופות, יש מקום להגיש מסמכים לגבי אשפוזים קודמים או הערכות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות שניתנו בעבר. במידה והעצור קיבל טיפול נפשי – גם על כך יש להמציא ראיות לשופט. על סמך מכלול הראיות ולעיתים גם על סמך חוות דעת של עד מומחה יקבל השופט החלטה – האם תבוצע או לא תבוצע בדיקה פסיכיאטרית מקיפה. רק בדיקה שכזאת, שנעשית בבית חולים ועל ידי פסיכיאטרים מנוסים, תוכל להביא לאחר מכן לאשפוז לצורך השגחה וטיפול.
אשפוז, חפות ואשמה
במידה ובית המשפט, הנתמך בהחלטת מומחה פסיכיאטר, החליט לאשפז את העצור, עולה השאלה – מה קורה מבחינת כשרות משפטית ואשמה. שאלה זו מורכבת למדי. בדרך כלל, האשפוז של העצור ימנע את המשכו של המשפט כך שלא ניתן להוכיח אשמה או חוסר אשמה.
בית המשפט עשוי להחליט שאשפוזו של העצור יהווה חלופה לכל עונש שעשוי היה להיות מוטל עליו – כגון מאסר בפועל, עבודות שירות וכדומה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם האשפוז הפסיכיאטרי רק דוחה את המשך הבירור בעניינו של העצור. בנסיבות מסוימות, יורה בית המשפט לקיים משפט לאחר שחרור העצור מבית החולים ורק אז תידון בהרחבה שאלת החפות או האשמה.
לאשפוז של עצור נהוג להתייחס כאל אשפוז כפוי, גם במידה והבקשה הגיעה מטעמו של העצור או עורך דינו. אחת למספר חודשים, תתבצע הערכה פסיכיאטרית לגבי מצבו של המאושפז. ערעור על החלטה לביצוע אשפוז של עצור יוגש אך ורק לבית המשפט המוסמך לדון בערעורים.
