במשך מספר עשורים, תחום הבריאות הנפשית ניסה לסווג ולחקור את תכונות האישיות של אנשים העוסקים בהתנהגות פלילית. במילים אחרות, הם ניסו לאבחן את הנפש הפלילית.
במדריך האבחוני להפרעות נפשיות, מערכת האבחון הרשמית של תחום בריאות הנפש האמריקאי, אבחנת הפרעת אישיות אנטי חברתית מתארת אנשים שמפרים, כדרך קבע, נורמות חברתיות וקודים מוסריים.
מהי הפרעת אישיות אנטי חברתית?
אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מאופיינים עם התנהגות קשוחה ונטייה לניצול אנשים אחרים, במקביל למחסור באמפתיה או הפגנת רגש חרטה. במדריך האבחוני הסטטיסטי להפרעות נפשיות, אדם עם הפרעה זו מדגים דפוס מתפשט של התעלמות מזכויותיהם של אחרים, כפי שמעידים לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים:
- מעורבות חוזרת בהתנהגות בלתי חוקית.
- שקרים לעתים קרובות, לשם השגת רווח אישי.
- אימפולסיביות והעדר תכנון עתידי.
- כעס,עצבנות ותוקפנות
- התעלמות פזיזה מנקיטה באמצעי זהירות לביטחון אישי ולביטחונם של אחרים
- חוסר אחידות עקבי בהתנהגות, עם כשלים חוזרים ונשנים להחזיק במקום עבודה או להקפיד על אחריות פיננסית.
- העדר חרטה, כפי שניתן לראות בהתנהגות אדישה או רציונליזציה של פגיעה.
- התעללות באחרים או גנבה.
אך הגדרה זו זכתה לביקורת על היותה ממוקדת בהתנהגות במקום בתכונות אישיות, וכן על העדר ראיות להפרעות התנהגותיות לפני גיל 15.
חשוב להבדיל בין פסיכופתיה לבין הפרעת אישיות אנטי חברתית
בעוד שאבחנת הפרעת אישיות אנטי חברתית תלויה במידה רבה בהתנהגות פלילית, הפסיכופתיה מותאמת יותר לתכונות האישיות הקשורות בהתנהגות פלילית. תכונות אלו כוללות העדר קשב, רגש שטחי ורדוד, חוסר אמפתיה, חוסר אחריות על התנהגות אנטי חברתית ופוגענית, העדר חרטה או אשמה על פגיעה באחרים, ונטייה לנצל, לתמרן ולעסוק בהתנהגות פוגענית כלפי אחרים.
אסירים פסיכופאתים מבצעים פשעים חמורים ואלימים יותר מאסירים שאינם פסיכופאתיים. בנוסף, סביר יותר להניח שהם יחזרו לבצע פשע נוסף לאחר שחרורם מהכלא.
פסיכופתים נוטים יותר לבצע פשעים מתוכננים ולא פשעים המבוצעים כתוצאה מדחפים – במחקר שנערך בשנת 2002, שכלל 125 אסירים שהורשעו ברצח, 34 האסירים הפסיכופתים נמצאו בסיכון גבוה בהרבה בהשוואה ל-91 האסירים שאינם פסיכופתיים, שביצעו מעשי רצח מוקדמים.
פסיכופתיה: יותר קטגוריה מאשר ממד
המומחה הגדול ביותר לפסיכופתיה כיום הוא פסיכולוג בשם רוברט הייר. הוא פיתח ראיון אינטנסיבי למדידת פסיכופתיה, שנקרא "רשימת הפסיכופתים של האנה". הגרסה הראשונה פורסמה בשנת 1980, והגרסה המתוקנת פורסמה בשנת 1991.
במחקר זה, בוצע דירוג של עשרים פריטים קליניים, שהתקבלו על סמך מידע מראיון מובנה למחצה ותיקים משפטיים זמינים, רשומות רפואיות וראיונות עם מומחים אחרים. למרות שהציון המרבי האפשרי הוא ארבעים, הציונים הממוצעים של אוכלוסיות הגברים והנשים שהשתתפו במחקר, נעו בין 22 ל-24.
הייר מאמין שפסיכופאתיה היא יותר קטגוריה מאשר ממד. יש לציין, שחוקרים אחרים מסכימים ומאמינים כי תכונות פסיכופאתיות נופלות על רצף.
עד כמה נפוצה פסיכופאתיה?
הייר מעריך שכ-50-75% מאוכלוסיית האסירים היושבים בכלא עומדים בקריטריונים להפרעת אישיות אנטי חברתית, אך כ-15-25% בלבד מהם יעלו על נקודת הניתוק לפסיכופאתיה.
הייר מעריך גם שפסיכופתים מהווים כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה. לכן, נראה שפסיכופתיה היא הפרעה חמורה יותר מאשר הפרעת אישיות אנטי חברתית, אך למרבה המזל היא נפוצה פחות.
