היפנוזה היא שיטה עתיקת יומין להשפיע על האדם ומיקודו. כאשר אדם נכנס למצב היפנוטי, חושיו מתחדדים והוא בהרפיה מלאה. כך ניתן לגעת בנקודות מעורפלות בתת-מודע, המוסתרות באופן קבוע על ידי חשיבה מודעת מאפילה.
ניתן פתאום להיזכר בדברים שנשכחו, לגעת בחומרים קשים לעיכול, ואפילו להתגבר על מכשולים ואמונות מגבילות המפריעים בחייו של אותו אדם.
כל אדם יכול לבצע היפנוזה עצמית
היפנוזה אינה חייבת להתבצע על ידי גורם חיצוני, וניתן גם לבצע היפנוזה עצמית. באופן כזה, השליטה המלאה היא בידי המהופנט, אשר הוא קובע את אופן ההיפנוזה, זמן הימשכותה, ואף יכול לפעול באופן מלא – לפקוח עיניים, לזוז, לחשוב, לדבר, וכדומה.
במצב היפנוטי זה, אין ויתור על העצמי, אלא להפך פתיחה של המרחב התת-מודע ואפשרות לגעת בחומריו ולעצבם באופן יותר שקול, ממוקד וברור. כאשר היפנוזה נעשית בצורה בטוחה כזו, עם נכונות לעבודה עצמית, ישנה אפשרות אמתית להתעלות מעל פחדים, להתגבר על אמונות מגבילות, ולעשות שינוי משמעותי בחייו של אותו האדם.
היפנוזה עצמית: התגברות על מכשולים
היפנוזה עצמית היא כלי אשר יכול להיות שימושי בידי כל אדם. אין הרבה מורכבות לכלי זה, וכל אחד יכול ללמוד הפינוזה. זהו תהליך פשוט, המצריך בסך הכול להגיע לרגיעה והרפיה עמוקה, לרוב על בסיס נשימות והפגת מתחים באופן בסיסי ביותר.
היתרון של היפנוזה עצמית הוא בכך שבמצב היפנוטי ניתן להשפיע על עומק התת-מודע, ולייצר או ליצוק תכנים בצורה אחרת מכפי שהם מופיעים טרם ההיפנוזה. הכלי העיקרי של שינוי זה נקרא סוגסטיה (מהמילה הלועזית – suggest), והוא מאפשר ליצוק רעיון חדש או להציע שינוי מסוים. במצב היפנוטי, שינוי זה נרשם בתת-מודע ומאפשר לו להתקיים ולפרוח בין רגע.
שיטות היפנוזה עצמית
אפשר ליצור סוגסטיות שונות, כאשר אחת מהן תהיה קשורה באמונה מגבילה כמו פחד, חשש, התלבטות עמוקה, או פחד קהל. ניתן לפתוח את הנושא הזה, להתמקד בו באופן ייעודי, ולגעת בו בצורה מעמיקה הרבה יותר מאשר המודע עצמו יכול לעבד לבדו.
המודע מציג בפנינו מציאות אשר נגזרת מהתת-מודע, אך מסונן דרך עיבוד מסוים. כאשר למשל חושבים שלא ניתן לבצע משימה מסוימת, כי זה מורכב או קשה, המחשבה הזו היא מודעת – אך מדוע היא כאן? מי אמר שמשהו מורכב הינו בלתי אפשרי? מה חסר בעצם כדי לבצע את המשימה?
"כן. אני יכול!" כשמצליחים להציף את מוקד הבעיה מהתת-מודע אל המודע, כאשר מצליחים להציע את האפשרות – "אולי כן אפשר?", אז נפתחות דלתות אשר פעם היו סגורות בפנינו. כאן נכנסת ההיפנוזה העצמית, ומסייעת למעשה לפתוח נושאים מורכבים באופן ממוקד וישיר.
שימוש בדמיון כמרחב יצירה
הדמיון גם הוא כלי משמעותי מאוד בהיפנוזה עצמית ובכלל. למעשה, כאשר אדם במצב היפנוטי, כל תמונה דמיונית הופכת להיות עשירה ומלאת פרטים. זאת מאחר ובמצב היפנוטי האדם במיקוד מלא, הוא בהרפיה מלאה, כך שהגוף יכול לשחרר את עומסו והמוח פנוי לעסוק בנקודת המיקוד שהאדם בחר.
כשמשתמשים בדמיון ליצירת או ציור תמונה מסוימת, אפשר לפרק אותה לגורמים, להבין אותה לעומקה, לזהות את מרכיביה התת-מודעים ולאפשר שינוי או פתיחה של התמונה הזו לכדי ציור חדש. באמצעות שילוב של סוגסטיה עצמית בדמיון הפרוש, מתאפשר לא רק להבין את התמונה, אל גם לשנות אותה, או אלמנטים בה ולהבין משהו לגבי השלכותיה.
כך יכול אדם אשר נמצא במצב היפנוטי לבצע שינויים בתפיסתו את המכשולים או האמונות המגבילות. שינוי כזה יכול להוביל להצלחה פרקטית, להתגברות על המכשול, לאפשרות לגעת בהצלחה המתבקשת על ידי אותו אדם.
