טיפול תרופתי

טיפול תרופתיתרופה פסיכיאטרית הינה סם פסיכואקטיבי הניתן ברישיון על מנת ליצור השפעה של הרכב כימי מסוים על המוח ומערכת העצבים. תרופות אלו משמשות לטיפול במחלות והפרעות נפשיות רבות.

בדרך כלל, הן נרשמות למטופלים על ידי פסיכיאטר. מאז אמצע המאה ה-20, תרופות כאלה מהוות הטיפול העיקרי למגוון רחב של הפרעות נפשיות ובכך, הן הפחיתו את הצורך באשפוז ארוך טווח של הלוקים בהן, באופן שהפחית את עלות הטיפול הנפשי.

סוגי התרופות הפסיכיאטריות

ישנן שש קבוצות עיקריות של תרופות פסיכיאטריות:

  • נוגדי דיכאון: נועדו לטפל במגוון של הפרעות, כגון דיכאון קליני, דיסתימיה, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה והפרעת אישיות גבולית.

מרבית נוגדי הדיכאון מעכבים את התפרקות הסרוטונין או הנוראדרנלין או את שניהם. אחת מקבוצות נוגדי הדיכאון הנפוצות היא קבוצת מעכבי הקליטה החוזרת הבררניים של סרוטונין (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor – SSRI), אשר משפיעים על מובילי הסרוטונין במוח ומגבירים את רמת הסרוטונין בשסע הסינפטי. לתרופות מקבוצת ה-SSRI נדרש לרוב פרק זמן של 3-5 שבועות, שבמהלכו מסתגלים הקולטנים במוח וניכרת השפעתם. ישנם סוגים רבים של נוגדי דיכאון, שלכל אחד מהם מנגנון פעולה שונה. סוג אחר של נוגדי דיכאון הוא מעכבי מונואמין אוקסידאז (Monoamine Oxidase Inhibitor – MAOI), אשר חוסמים את פעולת המונואמין אוקסידאז – אנזים המפרק סרוטונין ונוראדרנלין. תרופות מסוג MAOI לא משמשות כטיפול קו ראשון בשל סיכון ליתר לחץ דם, הקשור לצריכת מזונות המכילים את חומצת האמינו טירמין.

סוגים נפוצים של נוגדי דיכאון:

  • פלואוקסיטין (פרוזאק) – SSRI.
  • פרוקסטין (פקסיל, סרוקסט) – SSRI.
  • ציטלופרם (קלקסה) – SSRI.
  • אציטלופרם (לקספרו) – SSRI.
  • סרטרלין (זולופט) – SSRI.
  • דולוקסטין (צימבלטה) – SNRI.
  • ונלפקסין (אפקסור) – SNRI.
  • בופרופיון (וולבוטרין) – NDRI.
  • מירטזפין (רמרון) – NaSSA.
  • איסוקרבוקסזיד (מרפלן) – MAOI.
  • טרנילציפרומין (פרנטה) – MAOI.
  • תרופות אנטי פסיכוטיות: נועדו לטפל בהפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה ותסמינים פסיכוטיים הנלווים להפרעות אחרות, כגון הפרעות מצב רוח. תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות משמשות גם כמייצבות מצב רוח, במסגרת טיפול בהפרעה דו קוטבית, והן עשויות להגביר את השפעתם של נוגדי דיכאון במסגרת טיפול בהפרעת דיכאון מאז'ורית.

ישנן שתי קטגוריות של תרופות אנטי פסיכוטיות: טיפוסיות ולא טיפוסיות.

תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות:

  • קלופרוזמין (תרואזין).
  • הלופרידול (הלדול).
  • פרפנזין (טרילפון).
  • תיאוריזדין (מלריל).
  • תיאותיקסן (נבן).
  • פלופנתיקסול (פלואנקסול).
  • טריפלואופרזין (סטלזין).

תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות:

  • אריפיפרזול (אביליפיי).
  • קלוזפין (קלוזריל).
  • אולנזפין (זיפרקסה).
  • פליפרידון (אינווגה)(.
  • קואטיפין (סרוקואל).
  • ריספרידון (ריספרדל).
  • זוטפין (ניפולפט).
  • זיפרסידון (גאודון).
  • בנזודיאזפינים: משמשים כנוגדי חרדה: מטפלים בהפרעות חרדה; וכתרופות הרגעה: משמשות להיפנוזה, סדציה והרדמה.

פיתוחם של הבנזודיאזפינים החל בשנות החמישים של המאה העשרים והם נחשבו בתחילה כחומרים שאינם ממכרים, אם הם ניטלים במנות טיפוליות. כיום, ידוע שהם גורמים לתסמיני גמילה, הדומים לתסמיני גמילה מברביטורטים ואלכוהול. על כן, מומלץ לעשות שימוש בהם לטווח קצר.

סוגים נפוצים של בנזודיאזפינים:

  • אלפרזולם (זנקס) – נוגד חרדה.
  • קלורודיאזפוקסיד (ליבריום) – נוגד חרדה.
  • קלונזפם (קלונופין) – נוגד חרדה.
  • דיאזפם (וליום) – נוגד חרדה.
  • לורזפם (אטיבן) – נוגד חרדה.
  • ניטרזפם (מוגדון) – היפנוטי.
  • טמזפם (רסטוריל) – היפנוטי.

תרופות לטיפול בנדודי שינה:

  • אסזופיקלון (לונסטה).
  • זלפלון (סונטה).
  • זולפידם (אמביאן, סטילנוקס).
  • זופיקלון (אימובן).
  • מייצבי מצב רוח: נועדו לטפל בהפרעה דו קוטבית והפרעה סכיזואפקטיבית. בשנת 1949 גילה הפסיכיאטר האוסטרלי ג'ון קייד שמלחי ליתיום יכולים לשלוט במאניה ומפחיתים את תדירותם וחומרתם של התקפי המאניה. כתוצאה מכך החל להיעשות שימוש בתרופה, הפופולארית כיום, ליתיום קרבונט בקרב הציבור הרחב וזהו מייצב מצב הרוח הראשון שאושר על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA). בנוסף לליתיום, ישנן מספר תרופות נוגדות פרכוסים ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות שגם הן בעלות השפעה מייצבת על מצב הרוח. מנגנון הפעולה של מייצבי מצב הרוח אינו ידוע היטב עדיין.

סוגים נפוצים של מייצבי מצב רוח:

  • ליתיום קרבונט (קרבולית), מייצב מצב הרוח הראשון והטיפוסי.
  • קרבמזפין (טגרטול), תרופה נוגדת פרכוסים ומייצבת מצב רוח.
  • אוקסקרבזפין (טרילפטל), תרופה נוגדת פרכוסים ומייצבת מצב רוח.
  • חומצה ולפורית והמלחים דפקין ודפקוט, תרופות נוגדות פרכוסים ומייצבות מצב רוח.
  • למרוטריגין (למיקטל), תרופה נוגדת פרכוסים לא טיפוסית ומייצבת מצב רוח.
  • גבפנטין, תרופה נוגדת פרכוסים לא טיפוסית ומייצבת מצב רוח.
  • פרגבלין, תרופה נוגדת פרכוסים לא טיפוסית ומייצבת מצב רוח.
  • טופירמט, תרופה נוגדת פרכוסים ומייצבת מצב רוח.
  • אולנזפין, תרופה נוגדת פרכוסים לא טיפוסית ומייצבת מצב רוח.
  • ממריצים: משמשים לטיפול בהפרעות כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ונרקולפסיה. תרופות אלו מגרות את מערכת העצבים המרכזית, מגבירות עוררות, קשב וסיבולת. ממריצים משמשים בפסיכיאטריה לטיפול ב-ADHD. בשל סיכון להתמכרות, מטופלים עם רקע של שימוש בסמים נדרשים למעקב צמוד בעת השימוש בתרופות אלו, או שמטפלים בהם בתרופות אחרות, שאינן ממריצות.

ממריצים נפוצים

  • מתלפנדיאט (ריטלין, קונצרטה), מעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין-דופמין.
  • דקסמתלפנידט (פוקלין), מכיל את האנטיומר הפעיל של התרופה מתילפנדיאט.
  • מלחי אמפטמין מעורבים (אדרל), תערובת ביחס של 3:1 של דקסטרו/לבו-אנטיומרים ואמפטמין.
  • דקסטרואמפטמין (דקסדרין), דקסטרו-אנטיומר של אמפטמין.
  • ליסדקסמפטמין (ויוונס), קדם תרופה, המכילה דקסטרו-אנטיומר של אמפטמין.
  • מתאמפטמין (דסוקסין), אמפטמין חזק, שאינו נרשם לעיתים קרובות.
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום