מרבית האנשים הסובלים ממחלה כלשהי הקשורה לבריאות הנפש לא יזדקקו לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית ויתמודדו היטב עם מחלתם במסגרת הקהילה.
אולם, ישנם גם כאלה הזקוקים לסביבה של אשפוז על מנת להתמודד עם מחלתם. זאת, משום שבמסגרת האשפוז, ניתן לנטר את מצבו של המטופל באופן צמוד ולאבחן בצורה מדויקת את צרכיו, להתאים לו טיפול תרופתי ולייצב את מצבו לאחר מקרה חירום פסיכיאטרי, על מנת שיוכל להמשיך את הטיפול במסגרת קהילתית, לאחר השחרור מהאשפוז.
התמודדות עם משברים ומקרי חירום בתחום בריאות הנפש
תסמינים של מחלת נפש עשויים להשתפר או להחמיר עם הזמן, גם אם המטופל עושה כמיטב יכולתו כדי להתמודד עם מחלתו. הרעה זמנית בתסמינים למשך תקופה קצרה יחסית היא חלק נורמאלי מתהליך ההחלמה וההתמודדות עם המחלה.
לעיתים, יזדקק המטופל לעזרה חיצונית, מעבר לטיפול שהוא מקבל בבית, בשל החמרה שכזו. לעיתים, הוא יבקש עזרה ויתאשפז מרצונו במחלקה פסיכיאטרית ולעיתים, במצב חירום למשל, כאשר המטופל מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו ואינו מוכן, מסיבות שונות, להתאשפז מרצונו, יהיה צורך לפנות לרשויות המתאימות (הפסיכיאטר המחוזי, בהתאם לחוק טיפול בחולי נפש), שיורה על בדיקתו ואשפוזו בכפייה.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משברים ומקרי חירום היא למנוע אותם מלכתחילה. כחלק ממאמצי המניעה, ניתן למנות אמצעים כגון:
- קיום תוכנית הטיפול האישית במלואה (הגעה לפגישות סדירות עם פסיכיאטר או פסיכולוג, נטילת הטיפול התרופתי בזמן ובדיוק במינון שנרשם וכדומה).
- השגחה על תסמיני המחלה ועירנות לשינויים.
- דיווח מיידי על שינויים בתסמינים ובהרגשה לגורם המטפל (רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכו').
- למידת טכניקות להתמודדות עם מצבי מתח ולחץ ופתרון בעיות.
- תכנון לקראת אירועים מלחיצים שהגעתם ידועה מראש (תקופות מבחנים, מעבר דירה ושינויים נוספים).
- הקפדה על סגנון חיים בריא ומאוזן.
למרבה הצער, גם אם אדם פועל ככל יכולתו על מנת למנוע החמרה במצבו, אין הדבר מבטיח לו שהוא לעולם לא יחוש ברע. על כן, חשוב להתכונן מראש ולחשוב מה ברצונך לעשות בפעם הבאה שתחוש ברע ותזדקק לעזרה רפואית ונפשית נוספת. אם התכוננת מראש, תוכל לפעול מיד ולסייע לטפל בצורה הטובה ביותר במצב חירום שעלול להתרחש בעניינך.
תוכנית פעולה עשויה לכלול חתימה על טופס הסכמה רשמי, אותו תפקיד אצל הגורם המטפל בך, או תוכנית בלתי פורמאלית שתתכנן ביחד עם קרוביך. התכנית עשויה לכלול:
- רשימת תסמינים שיש לשים אליהם לב, המעידים על כך שאינך חש בטוב:
- באיזה שלב אתה זקוק לסיוע חיצוני: מיד עם הופעת סימני האזהרה? מתי שאינך מסוגל עוד להתמודד עם התסמינים לבדך?
- לאן לפנות כדי לקבל עזרה או עם אילו גורמים יש ליצור קשר במקרה חירום.
- איזה סוג של טיפול אתה מעדיף.
- רשימה של כל התרופות שאתה נוטל וטיפולים אחרים שאתה עובר (לרבות טיפולים אלטרנטיביים).
- פרטי קשר של המטפל שלך, חדר המיון הקרוב אליך ופרטי קשר של הקרובים שלך שאתה רוצה שיודיעו להם על אשפוזך.
תוכנית הפעולה יכולה לכלול גם את הצעדים שהקרובים אליך מוכנים ליטול. לדוגמה, למנות קרוב שיצור קשר עם הרופא או המטפל הנפשי שלך, יודיע למעסיק שלך שאתה לא חש בטוב וידאג לתשלום חשבונות, שכר דירה, לטפל בילדים ובבעלי חיים שברשותך, לגשת לחשבון הבנק שלך וכדומה. עדיף להכין מראש את כל המידע בכתב, כדי שכולם ידעו מה עליהם לעשות.
אתה אולי לא מעוניין לחשוב על התקופות שבהן אינך חש בטוב, כאשר אתה כן חש בטוב, אך תכנון מוקדם עשוי לסייע לך להחלים במהירות רבה יותר ובצורה המתאימה לך. ייתכן שאף כדאי לך לשקול להתייעץ עם עורך דין לגבי חלקים מסוימים של התוכנית שלך.
נקיטה בפעולה
אם אתה חווה משבר או מקרה חירום נפשי, אל תמתין שמצבך יתדרדר עוד יותר. אם יש לך תוכנית פעולה, עקוב אחרי הצעדים שמופיעים בה. אם אין לך תוכנית כזאת, מומלץ לעקוב אחר הצעדים הבאים:
- צור קשר עם חבר או קרוב משפחה. אם אינך בטוח שאתה זקוק לעזרה או שאינך חש בנוח לשוחח עם איש מקצוע לגבי התסמינים שאתה חווה, שוחח עם מישהו שקרוב אליך לגבי זה. אם אתה בוטח באותו קרוב, בקש ממנו ליצור קשר עם גורם חיצוני שיכול לסייע לך.
במקרים רבים, חברים ובני משפחה הם הראשונים לשים לב לכך שאינך חש בטוב. הם יכולים לסייע לך ליצור קשר עם שירותי בריאות הנפש הנדרשים, להודיע לרופא או למטפל שלך לגבי התסמינים שאתה חווה והשינויים במצבך ולסייע לך לנווט במסדרונות מערכת בריאות הנפש. כמו כן, מעבר לפרטים הטכניים, התייעצות עם קרוב יכולה לסייע לך לחוש טוב יותר, לשפר את הביטחון שלך לגבי הצעדים שעליך לנקוט וסיכויי ההחלמה שלך ולשמש כאוזן קשבת למצוקותיך.
- צור קשר עם הרופא או המטפל הנפשי שלך. הם ידעו מה לעשות כדי שתקבל את העזרה לה אתה זקוק.
- פנה אל מוקד החירום של קופת החולים שלך. שם ישנם גורמים בעלי הכשרה בטיפול באנשים המצויים במשבר והם ידעו לקשר אותך עם הגורמים הרלוונטיים לצורך קבלת סיוע חירום בתחום בריאות הנפש.
- גש לחדר המיון הקרוב או חייג 102 למד"א, בעיקר אם אתה חושש שאתה עלול לפגוע בעצמך או באדם אחר.
מה כדאי לקחת לאשפוז?
לעיתים, על אף שננסה להתכונן לכך מראש, האשפוז עלול להגיע בהפתעה, כחלק ממצב חירום, מה שיותיר לך זמן קצר מאד לצורך הכנה. אבל במקרים אחרים, אם יש לך זמן להתכונן, להלן מספר דברים שכדאי לך לקחת עמך:
- אם אתה יכול, קח עמך לבית החולים חבר או קרוב משפחה. הם יכולים לתמוך בך ולהישאר איתך במהלך הליך הקבלה וכן למסור לצוות בית החולים מידע חשוב לגבי מצבך ולהביא לך בהמשך פריטים ששכחת.
- בגדים להחלפה, בגדים ללילה, מוצרי טואלטיקה, מעט כסף, טלפון נייד (או לפחות רשימת טלפונים חשובים) וכן בקבוק שתייה וחטיף.
- אל תיקח עמך יותר מדי חפצים. אינך יודע כמה זמן אתה צפוי להישאר מאושפז וקרוביך יוכלו לסייע לך ולהביא לך חפצים נוספים בהמשך. כמו כן, זכור שהמקום שיוקצה לך לצורך איחסון חפציך עשוי להיות חשוף ולכן, עדיף לא להביא איתך חפצי ערך.
- אם אתה נוטל תרופות והבאת אותן עמך, תידרש למסור אותן לצוות בבית החולים.
הליך הקבלה לאשפוז
במסגרת הקבלה לאשפוז, אחות תבקש ממך פרטים בסיסיים אודותיך, לרבות שמך וכתובת מגוריך, פרטים של קרובי משפחתך ושל הרופא המטפל שלך. פסיכיאטר יראיין אותך כדי להבין כיצד אתה מרגיש ועל מנת להחליט איזה טיפול יש להתחיל לתת לך. בדרך כלל גם תבוצע לך בדיקה גופנית. התהליך ייארך כשעה, לא כולל הזמן שבו תידרש להמתין להגעת הפסיכיאטר.
במסגרת תהליך הקבלה, יש לך הזדמנות לשאול שאלות ולספק לחברי הצוות מידע חשוב לגבי מה שמטריד אותך ולגבי דברים שיש לעשות עבורך (לבדוק שביתך סגור, שחיות המחמד שלך יטופלו וכדומה). ספר לצוות על חברים או קרובי משפחה שאתה רוצה שיצרו עמם קשר ושיכולים לסייע לך.
התמודדות במהלך האשפוז
כמו כל מחלקה אחרת בבית חולים, המחלקה הפסיכיאטרית מתנהלת לפי שגרה מסוימת. לאחר שתכיר את השגרה, תמצא שההתמודדות היומיומית עם האשפוז הופכת קלה יותר.
- מזון ומשקאות: זמני הארוחות הינם חלק חשוב מהשגרה. במרבית המחלקות, ארוחת הבוקר אינה ארוחה מבושלת. כמו כן, ארוחת הערב לרוב מוגשת בשעה מוקדמת יחסית. ישנן מחלקות שבהן יוגשו משקה חם וארוחה קלה נוספת לפני זמן השינה. ישנן מחלקות שבהן תהיה לך גישה למטבח ותוכל להכין לעצמך שתיה חמה. לרוב יימצא במחלקה גם מתקן למים קרים.
- השגחה: אחד מהתפקידים החשובים של צוות האחיות במחלקה הוא השגחה על המטופלים. עם זאת, ייתכן שתושם תחת השגחה מיוחדת, בעיקר בימים הראשונים לאשפוז, כך שאח או אחות (בהתאם למין שלך) ישגיחו עליך באופן צמוד, על מנת לוודא שאינך גורם נזק לעצמך או לאחרים. בכל מקרה, על בית החולים להודיע לך שאתה מצוי תחת השגחה מיוחדת ואתה רשאי לשוחח על כך עם הצוות.
- יציאה מהמחלקה: בימים הראשונים לאשפוז, הצוות עשוי למנוע ממך לצאת מהמחלקה לבדך. המגבלות עליך יוסרו לאחר שהצוות יכיר אותך טוב יותר וידע שבטיחותך ובטחונך נשמרים. אתה יכול לבקש לצאת להליכה או לנשום אויר צח, בליווי איש או אשת צוות. במחלקות רבות, הדלתות נשמרות נעולות כל הזמן או במהלך חלק מהזמן, אך הדבר לא אומר שאסור לך לצאת מהן.
- תרופות: מרבית המטופלים במחלקה נוטלים תרופות. ככלל, התרופות מחולקות לאחר הארוחות ופעם נוספת בלילה. התרופות משפיעות בצורה שונה על אנשים שונים, אך לרוב יש לצפות לתחושת ישנוניות כתוצאה מנטילתן. שים לב לכך, כמו גם לתופעות לוואי והשפעות חיוביות אחרות, ודווח על תסמינים לא נעימים מיד. כמו כן, שאל את הצוות הרפואי כל מה שאתה רוצה לדעת לגבי התרופות. אם יש לך חששות, שוחח עם הפסיכיאטר שלך וספר לו על כך.
- לילה: חזרה לדפוס שינה נורמאלי הינו חלק חשוב מההחלמה. בשל כך, הצוות שנמצא במחלקה בשעות הלילה יעודד אותך להיכנס למיטה בשעה סבירה. ייתכן שתמצא שאתה מתעורר לאחר שעתיים שלוש של שינה, על אף שאתה נוטל תרופות. אם אתה מתעורר והולך לשבת בחדרים המיועדים לפעילות ביום, סביר להניח שחברי הצוות יבקשו ממך לחזור למיטה. עם זאת, אם קימה מהמיטה היא לדעתך האופציה הטובה ביותר עבורך, נסה לשוחח על כך עם מנהל המחלקה ביום שלמחרת.
- בטיחות ופרטיות: מחלקות מסוימות מכילות עד 30 מיטות אשפוז והן עשויות להיות מלאות במהלך אשפוזך. חלק מהמטופלים האחרים עשויים להימצא במצוקה רבה, להיות מסוגרים מאד או פעילים מאד. אזורי המגורים מחולקים לפי גברים ונשים ועשויים להיות גם אזורים אחרים שמוגבלים לפי מין. אם אתה חש שאינך בטוח או שמטופל אחר מציק לך או מטריד אותך, ספר על כך לצוות מיד. אל תחשוב שעליך לסבול התנהגות שכזו, רק משום שאתה מאושפז במחלקה פסיכיאטרית.
- כסף והטבות: ייתכן שתזדקק לכסף על מנת לרכוש מצרכים מסוימים בחנויות שבתוך בית החולים. אם הבאת איתך הרבה כסף, אתה יכול להפקיד אותו אצל הצוות, אך זכור שבמצב כזה תוכל להוציא אותו רק במועדים מסוימים. בכל מקרה, לא כדאי לשאת עליך סכומי כסף גדולים.
- צוות המחלקה יספק לך את הטפסים הדרושים לך על מנת לתבוע קצבאות המגיעות לך מהמוסד לביטוח לאומי ואם לא, בקש אותם. אם יש לך עורך דין, בקש את עזרתו בכך. זכור שלוקח זמן עד שמתקבל האישור לקצבה ועד שהיא מופקדת בחשבון הבנק שלך. אם אין לך כסף כלל, ייתכן שיש במחלקה קרן מיוחדת לסיוע למטופלים במצבך שממנה תוכל ללוות סכום כסף קטן.
- צרכים מיוחדים: על בית החולים לדאוג לצרכים מיוחדים שיש לך, כגון צרכי דת, תזונה, מתקנים מיוחדים לרחצה וכדומה. עם זאת, ייתכן שהמחלקה לא תוכל לדאוג לחלק מהצרכים שלך או שלא תהיה מסוגלת לעשות זאת באופן מיידי. עם זאת, אל לחשוש לדרוש דברים שאתה זקוק להם והודע לצוות אם הם לא סופקו לך כראוי.
- תלונות: אם אינך מרוצה מהטיפול בך, עליך לומר זאת לצוות. אם התרעת והבעיה לא באה על פתרונה, פנה להגשת תלונה רשמית לבית החולים. הצוות נדרש להסביר לך מה עליך לעשות כדי להגיש ת לונה כזו. במצבים מסוימים, תוכל גם לקבל סיוע של עורך דין מטעם מחלקת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
- פגישה שבועית: זוהי פגישה בעלת חשיבות רבה שנערכת בינך לבין הצוות המטפל בך, שמטרתה לדון בהתקדמותך ובטיפול העתידי בך. זוהי אחת מנקודות המפתח בשגרה השבועית, משום שבמהלכה ולאחריה מתקבלות החלטות לגביך. הצוות ידון בצרכים שלך בינו לבין עצמו, אך לרוב יזמן אותך על מנת לשמוע גם את דבריך. לרוב, תרואיין על ידי פסיכיאטר, בנוכחות יתר חברי הצוות, שלא יאמרו דבר. אל תחשוש לשאול שאלות או לבקש מחברי הצוות להציג את עצמם. כמו כן, כדאי להכין מראש רשימה של נקודות שאתה רוצה להעלות בפני הצוות.
כיצד ניתן לנצל את האשפוז בצורה הטובה ביותר
במסגרת האשפוז, קיימים אמצעים רבים שנועדו לסייע לך להחלים. בנוסף לאחיות, נמצאים באשפוז גם פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאלים ובאפשרותך לבקש לבחור פסיכיאטר. זכור שחברי הצוות נמצאים שם כדי לעזור לך. אמנם תצטרך להמתין להם עד שיהיו זמינים, אולם כדאי לך לנצל את עזרתם ככל יכולתך.
אתה תצטרך לקבל החלטות לגבי עתידך במהלך שהותך בבית החולים. וודא שיש לך את כל המידע והתמיכה הדרושים כדי לקבל החלטות טובות.
