מצבים נפשיים חריגים, אשר מוגדרים כמצבים פסיכוטיים, עשויים להביא את האדם לכדי חוסר תפקוד נורמטיבי ואף להצריך אשפוז. כאשר אדם חווה אפיזודה קלינית פסיכוטית הוא עשוי להיות מטופל בתרופות ללא השפעה על תפקודי זיכרון וקוגניציה ויכולת התמצאות סבירה.
אך כאשר מופיעים אירועים פסיכוטיים מתמשכים או חוזרים ונשנים, כאשר למרות קבלת טיפול יש קושי לקיים תקשורת בין אישית, כאשר לא קיים קושר ריכוז או שיש בעיתיות בבוחן המציאות ויש צורך בהשגחה ובטיפול קבועים ומתמשכים הרי שיהיה צורך באשפוז. אשפוז על רקע פסיכיאטרי מביא עימו זכויות בביטוח לאומי.
אשפוז ואחוזי נכות
ביטוח לאומי מכיר במצבים פסיכיאטריים על פי קריטריונים מובחנים. כאשר קיימת השפעה מתונה על מצב הרוח, כאשר מופיעים התקפי חרדה, אם קיימת הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) הרי שלא מיד תאושר זכאות לאשפוז פסיכיאטרי וזכויות הנלוות לכך. למעשה, בביטוח לאומי מכירים ברצף של מצבים פסיכיאטריים והיותם של מצבי עליות ומורדות.
כאשר מצב החולה קשה יותר, קשיי תפקוד רציניים יותר וקושי לנהל סדר יום נורמטיבי יאושרו יותר. במידה וקיים הפרעות שינה תכופות על רקע פסיכיאטרי, במידה וקיימת הסתגרות והימנעות מפעילות חברתית, טקסים כפייתיים שלא מאפשרים מהחולה לעבוד או לתפקד כמצופה עשוי החולה לקבל הכרה של אחוזי נכות לעיתים חמישים אחוזים, לעיתים גם יותר מכך.
במצבים שבהם לא קיים צורך באשפוז מלא וניתן להעניק טיפול במסגרת אשפוז יום, נוטים בביטוח לאומי לאשר עד שבעים אחוזי נכות ומכך נגזרות הזכויות כגון סל שיקום וקצבת נכות. במידה ופסיכיאטר מוסמך או גורם מטפל קבע שהחולה נזקק לאשפוז מלא ולאורך זמן יקבעו מאה אחוזי נכות. משמעות הדבר היא תגמולי קצבאות גבוהים יותר.
תביעת נכות ללא וועדה רפואית
מבחינה רפואית, זכאי חולה המאושפז אשפוז פסיכיאטרי שהחיסיון הרפואי שלו ישמר. במידה ומצבו הרפואי והתפקודי וכן הנפשי מאפשרים זאת, יאושר לחולה חופש תנועה במסגרת חוות הדעת הרפואית. כאשר פגוע הנפש מקבל בביטוח לאומי הכרה של ארבעים אחוזי נכות לפחות על רקע פסיכיאטרי, בין אם יש צורך באשפוז מעת לעת ובין אם לאו, יוכל החולה לקבל זכויות במסגרת סל שיקום.
על מנת לקבל אחוזי נכות בביטוח לאומי, גם על רקע נפשי פסיכיאטרי, יש צורך להגיש מסמכים מתאימים וחוות דעת רפואית. כאשר מדובר בקביעת נכות על רקע פסיכיאטרי מתיר לעיתים הביטוח הלאומי לפעול בהליך מקוצר לקביעת רמת הנכות. משמעות הדבר היא שמרגע שהוגשה בקשה לקבלת קצבת נכות כללית על רקע נפשי העניין יטופל במסגרת זמן מהירה של כחודש ימים מרגע שהוגשה התביעה.
כאשר מדובר באדם פגוע נפש, בעל לקות פסיכיאטרית וכזה הזקוק לטיפול רצוף ולאשפוז, הרי שלאחר הגשת התביעה יתקיים הליך ללא צורך בנוכחותו של החולה. רופא הביטוח הלאומי שבדרך כלל נפגש עם תובעי נכות כללית במסגרת וועדה רפואית יאשר את הנכות (עד מאה אחוז נכות) על פי המסמכים וטופסי האשפוז שיוגשו. במקרים שביטוח לאומי יראה לנכון, עשויה הבקשה למסלול המהיר להידחות והחולה יצטרך להיפגש עם וועדה רפואית. מצבים כאלה אינם נדירים כאשר מצבו התפקודי של החולה גבוה יחסית.
הקצבאות המגיעות
מי שמאושפז במוסד פסיכיאטרי ואושרה לו נכות כללית בביטוח לאומי יקבל קצבת נכות כללית. מכיוון שבמצבי אשפוז נקבעת נכות מכסימלית, הרי שתשולם קצבה בגובה 2300 ₪ בקירוב. במידה והחולה הוא הורה לילדים תשולם תוספת לקצבה. תוספת תשולם גם על פי קריטריונים נוספים כגון קצבאות אחרות המשולמות למאושפז.
