אשפוז פסיכיאטרי חייב להתנהל על פי נהלים ברורים ובהתאם לחוק. בין היתר, חל איסור לאשפז אדם בכפיה באשפוז פסיכיאטרי ללא שקיימת הצדקה לכך וללא אישור של פסיכיאטר מחוזי. אך מה קורה לאחר האשפוז?
חולה הסובל מהפרעה נפשית חמורה (מחלת נפש) יוכל לעבור תהליך שיקומי שנועד לו לאפשר איכות חיים גבוהה יותר, עצמאות לצד קידום מצבו בקהילה, ככל שניתן.
זכאים לשיקום אישי
במשרד הבריאות קיימת מחלקה שאמורה על קביעת העקרונות, הנהלים והטיפול בכל אותם פגועי נפש וחולי נפש אשר זקוקים להליך שיקומי. מחלקה זו, מחלקת השיקום, מצויה באגף לבריאות הנפש והיא מספקת מענה וקובעת עקרונות ואף מפקחת על תהליכי שיקום. השיקום נועד לאפשר לחולים להגיע לרמת התפקוד המקסימלית הנגזרת ממצבם וככל האפשר – לאפשר להם חיים מלאים, עצמיים, בקהילה ולא במוסד פסיכיאטרי או בבית החולים.
לאחר אשפוז, זכאי המטופל לעבור תהליך שיקומי המותאם לו באופן אישי – על פי חוות דעת של פסיכיאטר מוסמך, על פי חוות הדעת של הרופאים שעימם היה בקשר במהלך האשפוז, לפניו או אחריו, בכפוף להערכות תפקוד והערכות פסיכולוגיות. התהליך השיקומי נשען על אמונה בכוחו של כל אדם להתקדם, להשתקם וזכאותו לתנאים שיסייעו בכך.
מי זכאי לשיקום
הזכאות לשיקום על פי הקריטריונים של משרד הבריאות כוללת את כל אלה המתמודדים עם מגבלה נפשית, שהגיעו לבגרות ואשר הוכרו כנכים. מדובר בנכות על רקע הפרעה נפשית, כפי שנקבע על ידי גורם מוסמך שיכול להיות ביטוח לאומי או גוף חלופי. הנכות שגוררת זכאות לשיקום תהיה ארבעים אחוז לפחות. במשרד הבריאות קיימת חלוקה למחוזות, כך שפגוע הנפש יפנה לשירותי השיקום במחוז מגוריו על מנת שיוכל לקבל סיוע כנגזר ממצבו בתחומי תעסוקה, מגורים, פנאי ועוד.
שיקום במסגרות מגורים
עבור חלק מפגועי הנפש, הצורך הדוחק ביותר לאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי הינו הצורך במגורים. קורת גג שמקנה ביטחון ומציאת מטרה, סיבה לקום בבוקר, יכולים לסייע לשילוב חברתי שמחוץ למסגרת טיפולית כגון בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית.
מי שאושר לקבלת סל שיקום יוכל לקבל סיוע בהשתלבות בפתרונות דיור המתאימים לו ולצרכיו. לא מדובר אך ורק בקורת גג מעל הראש כי אם במסגרות משקמות, שנועדו להקנות למשתקם כלים להשתלבות חברתית, לצד נוכחותם של גורמים המפקחים על היבטי בריאות וביטחון אישי.
ישנן מסגרות שנקראות הוסטלים, אלה קהילות של פגועי נפש החיים במעין קהילה קטנה ומשותפת. בכל הוסטל צוות של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים, עובדים סוציאליים. אפשרות אחרת הינה מגורים בדיור מוגן לפגועי נפש. זהו פתרון לאנשים בתפקוד גבוה יותר, אך הזקוקים בכל זאת לסיוע מסוים של גורמים מקצועיים המצויים בזמינות גבוהה.
שיקום תעסוקתי
מרכיב חשוב בשיקום שלאחר אשפוז, שמאפשר חזרה לחיים נורמטיביים ככל שניתן הינו מתן אפשרות לשיקום תעסוקתי מקצועי. במידה והמשתקם איננו יכול להשתלב בשוק העבודה ניתן לשלבו במסגרות תעסוקה המותאמות לסובלים ממגבלות נפשיות. מסגרות כאלה מותאמות ליכולותיהם השונות של המשתקמים מבחינת מספר שעות עבודה ביום, אופי העבודה. בשיתוף משרד הבריאות מועבר מימון למפעלים מוגנים. בכל מפעל מוגן לפגועי נפש קיים לצד מערכת תפעולית גם גורם מקצועי הבקיא במתן מענה לפגועי נפש. הלה יכול להיות פסיכיאטר, מומחה בריפוי ועיסוק או עובד רווחה (עובד סוציאלי).
שיקום חברתי
במקביל לשיקום מקצועי, זכאי המשתקם גם לסיוע בשילוב חברתי. שילוב ושיקום חברתי יכולים להיעשות בדרכים שונות כגון הקצאת חונך או פעילות במועדון. חונך מלווה את המשתקם ומספק לו מודל להתנהגות חברתית וכן משענת רגשית. אפשרות חלופית הינה השתלבות במועדון לפעילות חברתית עבור משתקמים פסיכיאטרים.
