הנתונים הדי מדאיגים של חוקרי בריאות הנפש מצביעים על כך שאחד מבין ארבעה אנשים בעולם המערבי יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מהפרעה נפשית כזו או אחרת, כאשר ב-15% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעה שכזו ברגע נתון. כאשר הפרעת הנפש משמעותית עלולה יכולת התפקוד העצמאי של האדם להיפגע פלאים, עם קושי מהותי להשתלב בחברה. האם סל השיקום לנפגעי הנפש, הנגזר מחוק שיקום נכי הנפש בקהילה משנת 2000, הוא שיכול להעניק להם את הסיוע שישפר את מצבם באופנים שונים?
מי הן האוכלוסיות הזכאיות לסל שיקום לנפגעי נפש?
הנקודה הראשונה שחשוב להדגיש היא שלא כל נפגע נפש זכאי לשירותים הניתנים במסגרת סל השיקום לנפגעי נפש. יש כמה תנאי יסוד שיש לעמוד בהם כדי שניתן יהיה לקבל את השירותים החיוניים האלו. נדרש שהאדם המדובר יהיה בן 18 לפחות ובעל 40% נכות לפחות, כתוצאה מרקע נפשי, כפי שקובעים תקנות הביטוח הלאומי.
בנוסף לכך נדרש אישור של ועדת השיקום האזורית לקבלת שירותי הסיוע, כפי שנרחיב מיד.
אילו שירותים מרכיבים את סל הסיוע?
אחד המאפיינים החשובים של סל השיקום לנפגעי נפש קשור לכך שהוא שונה אצל כל אדם הזכאי לו. במילים אחרות, יש ארסנל שלם של זכויות שיקום ושירותים, מתוכם מורכב סל ספציפי לאדם. החלוקה עם זאת היא לכמה תחומים הנחשבים למהותיים במיוחד בשגרת החיים. הראשון שבהם הוא דיור, כאשר נפגע הנפש עשוי לקבל מימון של הפעילויות השיקומיות הניתנות במסגרת מוסד ייעודי – מוסד דיור מוגן או הוסטל. אם הקשיש ממשיך להתגורר באופן עצמאי או יחד עם בני משפחתו, הוא עשוי לקבל סיוע של חונך או של סומך וגם סיוע כלכלי ברכישת הציוד הראשוני.
תחום התעסוקה מציע שירותים מגוונים, זאת מנקודת הנחה שתעסוקה היא צעד מרכזי בדרך לשילובם של נפגעי הנפש בחברה. הסל מציע עבורם הכוונת תעסוקה כמו גם מסגרות תעסוקה שיקומיות (מועדון תעסוקי או מפעל מוגן), יחד עם תמיכה וליווי שיקומיים בפתיחת עסק במידת הצורך. מוצעים עבורם מיזמים תעסוקתיים ותוכניות תעסוקה נתמכת במקומות התעסוקה. המוסד לביטוח הלאומי מספק שירות חשוב נוסף בהקשר הזה, והוא הפנייה לאבחון מקצועי ובמידת הצורך גם מתן סיוע כלכלי במימון הלימודים.
השירותי החיוני הניתן מבחינת ההשכלה הוא השלמת השכלה, המציעה שירותים דוגמת אולפן עולים ללימוד עברית, השלמת לימודי יסודי או תריסר שעות לימוד, קורסים להכרת המחשב, חונכות אקדמאית, מכינה לקראת לימודים על תיכוניים ועוד. מבחינה חברתית נפגעי הנפש יכולים לקבל חונכות חברתית שיקומית או לבקר במועדונים חברתיים, בהם פעילויות משותפות שונות ואפשרות ליצירה של קשרים חברתיים.
איך פונים לקבלת סל השיקום?
תהליך קבלת סל השיקום מתחיל כאמור בפניה לגורמים הרלוונטיים לקבלת הכרה בנכות הנפשית. לאחר עמידה בתאי הבסיס נבנית תוכנית שיקומית תוך שיתוף פעולה בין האדם המשתקם, מתאם הטיפול או הגורם המפנה אותו לוועדת השיקום האזורית (בית חולים פסיכיאטרי, גורמי הרווחה, מרפאה לבריאות הנפש, מטפל פרטי או מסגרת קהילתית שיקומית). עם בניית התוכנית פונים לוועדת השיקום האזורית, תוך הגשה של הטפסים הרלוונטיים.
לאחר קבלת הטפסים והמסמכים הרלוונטיים, יזמן רכז השיקום באזור הרלוונטי את הפונה לוועדת השיקום האזורית. מטרת המפגש עם היכרות עם הפונה והתרשמות ממנה. לאחר המפגש תחליט ועדת השיקום האם לאשר את הבקשה. עם אישור סל השיקום יכול הפונה להתחיל, באמצעות הגורם המפנה, לבחור את המסגרות הספציפיות המתאימות לו. הוא יתחיל במסגרת השיקומית, שצפויה להיות הדרגתית ורב שלבית. שיקום של מצבים נפשיים אינו דבר פשוט, במיוחד כאשר הדבר הביא לאשפוז של האדם הנפגע, כך שסבלנות והתמדה הן מילות המפתח.
קראו עוד על: זכויות משתקמים מאשפוז פסיכיאטרי
