אשפוז פסיכיאטרי יכול להיות תוצאה של גורמים שונים, החל מאפיזודות פסיכוטיות, דרך מצבים של הלם קרב, קשיי תפקוד מתמשכים על רקע אובססיבי קומפולסיבי וכלה בחוסר איזון כימי במוח.
אשפוז מסוג זה עשוי במקרים מסוימים להיות אשפוז מרצון (המטופל חותם על הסכמתו) אולם לעיתים מסיבות שונות ועקב חוסר מסוגלותו של החולה לפעול באופן נורמטיבי ולשקול שיקולים באופן מסודר יעשה האשפוז שלא מתוך רצון או בחירה. משעה שאדם אובחן כסובל מהפרעה נפשית ובוודאי כאשר נמצא כי הוא זקוק לאשפוז (קצר ולעיתים לתקופה ארוכה) הרי שהוא יוכל לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי וכן להיות זכאי גם לזכויות נוספות שניתנות מטעם משרד הבריאות.
ועדת שיקום אזורית
לא כל מי שעבר אשפוז על רקע פסיכיאטרי אינו מצליח לעבור תהליך שיקום ולקבל יכולת שליטה מסוימת על חייו ואף יכולת לתפקד בחברה. במידה וביטוח לאומי אכן אישר את תביעתו של אדם להכרה בנכות על רקע נפשי או פסיכיאטרי ואף במידה ואבחון כזה נעשה באופן מאושר מחוץ למסגרת מוסד זה, יהיה החולה זכאי לסל שיקום נרחב.
בשנים האחרונות קיימת הכרה בזכותם של פגועי הנפש ואנשים בעלי עבר פסיכיאטרי, לרבות מאושפזים, לקבל סיוע בשילוב חברתי. גם החוק הישראלי מכיר בכך וכיום, הגורם האחראי על שלבים שונים של שיקום וסיוע מעבר לטיפול רפואי הינו משרד הבריאות. ישנה אחריות גם לרשויות רווחה וכן לביטוח לאומי, אולם סל השיקום הינו באחריות מלאה של משרד הבריאות. תהליך שיקום אדם בעל נכות על רקע נפשי מתחיל בוועדת השיקום האזורית.
הפניה לוועדת השיקום
ועדת השיקום האזורית היא מנגנון מיוני. בשלב הראשון אמור החולה להגיש בקשה לוועדה, טופס הפניה. הטופס ימולא בסיוע אנשי מקצוע – בין אם עובדי רשויות הרווחה, בין אם רופא פסיכיאטר, בין אם פסיכולוג או עובדת סוציאלית. לוועדה ידווחו כל הפרטים החשובים אודות מצבו של פגוע הנפש, תינתן הערכה של יכולת התפקוד, במידה ונערכו אבחונים או שקיים סיכום מפורט של אשפוז – יש לצרף גם אותם. במידה ומדובר במטופל בגיר ומונה לו אפוטרופוס, יש להצהיר על כך ולצרף מסמכים בהתאם.
לאחר שתתכנס הוועדה תתקבל החלטה על מסלול שיקומי ועל זכויות פרטניות. יצוין שמכיוון שמצבו של פגוע הנפש או המטופל הזקוק לטיפול פסיכיאטרי או אשפוז איננו קבוע, עליות ומורדות הן חלק מכל פגיעה נפשית, הרי שמעת לעת עשויים לחול שינויים בסל השיקום. מדובר בתהליך דינאמי כך שגם מי שהשתחרר מאשפוז ארוך וגם מי שכבר לא אושפז במשך זמן רב יכולים להיעזר רבות במשרד הבריאות ובסל השיקום המגיע להם.
מגורים, ליווי, תעסוקה
זכויות המטופלים על רקע פסיכיאטרי כוללות חיסיון רפואי, הערכות מצב תקופתיות, ליווי של אנשי מקצוע לרבות גורמי שיקום, פסיכיאטרים, מטפלים, מלווים בקהילה (סומכים). לאחר שחרור מאשפוז ניתן להגיש בקשה לחונך או סומך.
במסגרת סל השיקום ניתן להשתלב במוסדות שיקוף ואף לקבל זכות למגורים קהילתיים בסביבה תומכת. ישנם הוסטלים לצעירים ויש הוסטלים או דיור מוגן בקהילה שמתאימים לבעלי דרגות תפקוד שונות (עם מידה שונה של חופש). פגוע הנפש יוכל במידה ונמצא מתאים לכך לקבל סיוע בשכר דירה, להשתלב במסגרות של תעסוקה שיקומית.
החולים זכאים ליהנות משירותים של מועדונים חברתיים מיוחדים וכן לקבל תרופות על מנת לאזן את מצבם ולאפשר להם ניהול חיים נורמטיביים ככל האפשר, עם סדר יום. כל אלה, למותר לציין, לא גורעים מהזכות לקבל מביטוח לאומי קצבאות בהליך נפרד.
