עם השנה עלתה המודעות לעובדה שאנשים המוגדרים כנפגעי נפש יכולים בהחלט להשתלב בחיי הקהילה ולחיות בצורה עצמאית
בקהילה, עם או בלי תמיכה מקצועית. במסגרת זה נבנה סל שיקום מלא, אשר הדיור מהווה חלק חשוב מאוד בו. את שירותי הדיור המהווים חלק מסל השיקום ניתן לחלק לשניים. הראשון הוא הוסטלים לנפגעי הנפש, והשני – אליו נתייחס בהרחבה במאמר הנוכחי – הוא מסגרת של דיון מוגן בקהילה.
מהי משמעות הדיור המוגן בקהילה עבור נפגעי נפש?
מסגרת הדיור המוגן לנפגעי נפש, או ליווי בקהילה, היא אחד מאפיקי הסיוע הנפוצים עבורם. המדובר באפשרויות דיור שונות המיועדות לאנשים הסובלים ממוגבלות נפשית. אנשים אלו יכולים לתפקד בשגרה היום-יומית בצורה משביעת רצון כל עוד הם מקבלים את הליווי והתמיכה בעת הצורך. שימו לב שלא מדובר כאן בליווי מקיף סביבי השעון (להבדיל ממה שמאפיין למשל את האוכלוסייה הסיעודית), אלא בזמינות נמוכה יחסית שבאה לספק פתרונות לצרכים ספציפיים של האדם פגוע הנפש.
כיום מוצעות בישראל כמה וכמה מסגרות דיור העונות על ההגדרה הזו, החל ממסגרות דיור המיועדות לקבוצות של עד עשרה אנשים לערך ועד למגורים עצמאיים של נפגע הנפש בקהילה, תוך שהוא זוכה לליוויים של אנשי מקצוע שונים בעת הצורך. את הליווי החיוני הזה מספקים גורמים שונים בכל רחבי מדינת ישראל, לרבות עמותות, ארגונים וגופים פרטיים. מכולם נדרשת עמידה בתקנים הדי מחמירים שהעמיד משרד הבריאות בתחום וכן להיות תחת פיקוחו השוטף. אם רואים עד כמה רגישה אותה אוכלוסייה, אפשר להבין מדוע.
בדיור מוגן בקהילה עבור נפגעי הנפש תכנית השיקום מותאמת האישית
חשוב להדגיש כי אלמנט ההתאמה האישית מרכזי בקביעת מסגרת דיור מוגן בקהילה עבור נפגעי הנפש. הליווי לכל אחד מהמשתקמים נעשה על פי הצרכים הנקודתיים שלו ובהתאם לרצונותיו. אסור לשכוח שלמרות הקשיים התפקדותיים והבעיות הנפשיות, עדיין מדובר ברוב המקרים באנשים אשר כן יכולים לקבל החלטות מסוימות, לרוב בעזרת בני המשפחה שלהם. במציאת המסגרת המתאימה בוחנים אלמנטים שונים, תוך התייחסות לנקודות החוזקה של האדם ולחולשות שהוא מפגין. התבססות מרכזית היא על ממצאי ועדת סל הקליטה, אותה עובר כל אדם העשוי להיות זכאי להגדרה של "נפגע נפש" לצורך הגדרת הזכויות שעשויות להגיע לו.
המציאות מראה שיש מספר נושאים לגביהם הסיוע והליווי הניתנים במסגרת התוכנית הופכים למהותיים במיוחד. כך למשל נפגעי נפש זקוקים פעמים רבות לעזרה בביצוע פעולות דוגמת ניהול משק הבית או התקציב הכלכלי האישי שלהם, ביצוע פעולות שהופכות למורכבות עקב המצב הנפשי, התנהלות מול הרשויות וגורמי הקהילה השונים (למשל משרדי ממשלה, שירותי רווחה או גורמים רפואיים), סיוע בלקיחת חלק בחיים הקהילתיים והתרבותיים בסביבה בה האדם הנפגע מתגורר ועוד.
דגש חשוב נוסף הוא על קשר אישי ורציף של אנשי המקצוע עם נפגעי הנפש שהם מלווים. המטרה היא לספק להם כתובת אליה יוכלו לפנות בעת הצורך בכל שאלה או בעיה, תוך קבלת סיוע הולם.
כמה עולה דיור מוגן בקהילה לפגועי נפש?
סבסוד מסגרות הדיור המוגן בקהילה לנפגעי נפש נעשה באופן חלקי על ידי משרד הבריאות (בעיקר בכל הנוגע לעלות ההעסקה של צוות העובדים במסגרת הנתונה), אם כי עדיין עליהם לשאת בהוצאות שונות. על עצם המגורים וההוצאות הנלוות, לרבות בגדים, אוכל, ארנונה וכן הלאה, האדם הנפגע משלם לרוב באופן עצמאי.
בחלק מהמקרים הוא יכול לקבל ממשרד השיכון סיוע בשכר הדירה. לחלופין הוא עשוי לשלם זאת באופן עצמאי, באמצעות בני משפחתו, תוך שימוש בקצבה המוענקת לו על יד המוסד לביטוח לאומי או בתגמולים ממקום העבודה הקודם או הקיים שלו.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
