ב24 שעות הקרובות, 1439 נערים ונערות בגיל ההתבגרות ינסו להתאבד, חלקם אף יצליחו.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ומדאיגה בסובלים מדיכאון בגיל ההתבגרות ובעקבות כך עליה בקרב ניסיונות התאבדות ומקרי ההתאבדות בקרב בני נוער.
גיל ההתבגרות היא תקופה מלאת שינויים פיזיולוגים, נפשיים ורגשיים, זוהי תקופה מלאת אתגרים, בה הנער או הנערה מגבישים דעות ואמונות, הופכים מילדים למבוגרים. זוהי תקופה מבלבלת מכל הבחינות, הרצון להיות מקובל על ידי החברה, המשפחה, בבית הספר, השינויים הפיזיולוגים המרובים הנגרמים על ידי שחרור הורמונים, גדילה, צמיחה, קבלת מחזור חודשי, פצעי בגרות, כל אלו ועוד גורמים אחרים, מהווים אתגר יומיומי לנוער, אשר צריך ללמוד להסתגל ולקבל את כל השינויים הללו.
מרבית בני הנוער עוברים את התקופה הזאת בשלום והופכים לאנשים מין השורה. אך ישנו אחוז לא קטן, אשר תקופת גיל ההתבגרות מהווה טריגר לבעיות נפשיות אשר כבר קיימות או להתפרצויות הפרעות דיכאון, חרדה וסכיזופרניה, אשר משבשות את קו המחשבה ובוחן המציאות ויכולות לגרום להידרדרות המצב הנפשי עד כדי כך, שהפתרון היחיד בשביל אותם בני נוער הוא התאבדות. זיהוי מוקדם של התסמינים יכול להציל חיים.
מהי השכיחות של ניסיונות ומקרי התאבדות בגיל ההתבגרות ?
- לאחד מתוך חמישה בני נוער יש מחשבות אבדניות מכלל האוכלוסייה.
- אחד מתוך שנים-עשר מנסים להתאבד מכלל האוכלוסייה.
- כ-3% מהבנות וכ-3% מהבנים בגיל ההתבגרות מנסים לשים קץ לחייהם מכלל האוכלוסייה.
סימני אזהרה
- הנער\ה מדברים על התאבדות.
- הנער\ה מביעים רגשות של חוסר תקווה וייאוש.
- הנער\ה מסתגר ומתבודד.
- הנער\ה מוותר על כל פעילות אשר בעבר הייתה מהנה בשבילו\ה.
- הנער\ה מתעסקים בנושאים או שאלות או מחשבות מרובות על המוות.
- הנער\ה איבדו עניין בחיים.
- הנער\ה מתנהגים בחוסר אכפתיות.
- הנער\ה עצובים רוב שעות היום.
- הנער\ה מתנהגים בצורה לא זהירה וחסרת אחריות.
- הנער\ה משתמשים באופן קבוע בחומרים ממכרים, כגון: סמים ואלכוהוליזם.
- ישנה ירידה בביצועים בבית ספר.
- לאחרונה איבדו הנער\ה אדם אהוב, מקום עבודה, בן או בת זוג.
- במחקרים נמצא כי גלישה ברשתות חברתיות מונעת מקרי התאבדות. יש לעקוב אחר התכנים שמעלה המתבגר/ת לרשתות החברתיות, ביניהן כמובן פייסבוק.
מהם הסיבות לניסיונות ומקרי ההתאבדות בגיל ההתבגרות?
- בעיות, מריבות עם המשפחה או האחים.
- הורים פרודים או גרושים.
- בני נוער בסיכון שעברו התעללות מינית, פיזית או נפשית.
- היסטוריה של מחלת נפש במשפחה ושל מקרי או ניסיונות התאבדות.
- היסטוריה של הפרעות נפש בנער\ה, כגון: הפרעות אכילה, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה.
- מחלות פיזיות כרוניות, נכות, בעיות ופגמים גנטיים.
- חוסר הצלחה מבחינה חברתית בבית הספר.
- חוסר הצלחה בביצועים בבית הספר.
- שימוש בחומרים ממכרים (אלכוהול וסמים).
- התעניינות בכתות ובקבוצות המתעסקות באופל, שטן וכו.
- ביטחון והערכה עצמית נמוכים.
- אובדן הורים או מוות של אדם קרוב.
- פרידה מבן או בת זוג.
- טראומה או פוסט טראומה.
כיצד ניתן למנוע את ניסיונות ומקרי ההתאבדות בגיל ההתבגרות ?
זיהוי מוקדם של סימני האזהרה על ידי הורים לילדים מתבגרים, מורים, חברים וכן מתן טיפול פסיכולוגי ותרופתי מהר ככל שאפשר, יכול לעזור במניעת ניסיונות ההתאבדות.
כיוון, שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ומדאיגה בקרב ניסיונות ומקרי ההתאבדות בגיל ההתבגרות, המודעות הציבורית לנושא גדלה, אך עדיין יש צורך להיות עם היד על הדופק ולא להתעלם מסימני האזהרה ומקריאות המצוקה של בני הנוער.
בעזרת טיפול פסיכולוגי על ידי פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, קבוצות תמיכה, טיפול על ידי תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, אשפוז בבתי חולים, קווי סיוע טלפוני (ער"ן, בית נועם, תהל"ה, מרכזי סיוע נפגע\ות פגיעה מינית ועוד), ניתן למנוע ולטפל בנער או הנערה האבודים.
רבים מבני הנוער שאינם מטופלים, גוררים את מצוקתם למסגרת הצבאית, שם הם נכנסים למצוקה גדולה יותר, עקב תחושות הבלבול, החרדה וההתאקלמות למסגרת הצבאית הממושמעת. במקרים רבים מעיין אלה, שמים אותם נערים קץ לחייהם. להרחבה: התאבדות חיילים בצה"ל
יש לזכור, שיש סיכוי להתנגדות גדולה והכחשה מצד הנער\ה, עדיף לטעות ולאבחן לא נכון מאשר להתעלם מהנושא ולגרום להידרדרות מצבם הנפשי.