חלק מבני המשפחה נתקפים אשמה שלא עשו מספיק למען החולה, גם אם זה לא כך אובייקטיבית. כל אלו ואחרים הם רגשות טבעיים שמתעוררים סביב ההתמודדות עם הורה מזדקן ובכלל סביב הטיפול באדם קשיש, והם מהווים נטל נוסף על העבודה והזמן המושקעים.
בהקשר זה חשוב לזכור כי למטפלים שונים יחסים שונים עם הקשיש החולה: אשה שמטפלת בבן זוגה אינה חווה אותם קשיים כמו נכד המטפל בסבו. לא רק סוג הקירבה המשפחתית משפיע על ההתמודדות עם הטיפול אלא גם רמת הקירבה, יכולת ההכלה הרגשית של המטפל וכמובן מצבו הפיזי והשכלי של החולה ותכיפות הטיפול הנחוצה.
התמודדות רגשית של המטפל
האדם המטפל בבן משפחה קשיש עלול לחוות קשת של רגשות מבלבלים:
- כעס – הטיפול בקשיש מצריך מהאדם המטפל להיות זמין בכל שעות היממה, לבצע פעולות לא נעימות ולוותר על חלק מפעילויות הפנאי של המטפל למען הקשיש. בעצם ההתכווננות המוחלטת לצרכיו של אדם אחר ישנו וויתור משמעותי על העצמי ודבר זה עלול לעורר כעס, גם אם הוא לא בא לידי ביטוי חיצוני. כאשר הקשיש נוטה גם לגחמנות, בא בטענות או אפילו בהתפרצויות זעם, כפי שקורה רבות אצל חולי אלצהיימר למשל, המטפל עלול לחוש כפיות טובה מצד הקשיש ולפתח כלפיו רגשות קשים.
- חרדות – ההתמודדות פנים אל פנים עם ההשפעות הגופניות והשכליות של הזקנה, בעיקר כשמדובר במחלה גופנית או שכלית קשה, עלולה לעורר חרדות קשות מפני זקנה ומוות.
- אשמה – הטיפול באדם קשיש הוא שגרה מתמשכת של משימות, שאין להן סוף. וככל שהמטפל יתאמץ ויעשה למען הקשיש, תמיד יהיו עוד מטלות והוא לא יצליח למלא את כולן בזמן ובמדויק. אנשים עם ביקורת עצמית גבוהה עלולים להיקלע למערבולת של רגשות אשמה על שהם לא מצליחים לספק את מבוקשו של הקשיש, או על כך שהם לא מצליחים למנוע את ההידרדרות הבלתי-נמנעת במצבו ו"להציל" אותו.
התמודדות משפחתית
גם אם בן משפחה מסוים הוא המטפל העיקרי בקשיש, כדאי שכל בני המשפחה יהיו מעורבים בטיפול על מנת להקל את העומס הפיזי והנפשי מעל המטפל העיקרי. בין אם מדובר בקבלת החלטות משמעותיות, בתמיכה כלכלית וכמובן בהחלפת המטפל מדי פעם או הנהגת תורנויות עזרה לקשיש- כל אלו יכולים לעזור למטפל לצבור כוחות ולהירגע מהמשימה המתישה. ייתכן שאחד או יותר מבני המשפחה לא מסוגל להתמודד עם הטיפול בקשיש, אך הוא עדיין יכול לתרום את חלקו בצורות אחרות, למשל בטיפול במשק הבית.
גורמי תמיכה
בשנים האחרונות גדלה באופן משמעותי אוכלוסיית בני הגיל השלישי, וכך התרבו גם המשפחות המטפלות בבן משפחה קשיש. הקשיים הרגשיים הכרוכים בטיפול בקשיש, יחד עם הצרכים הייחודיים של המטפלים כאוכלוסיית יעד בפני עצמה, זכו רק לאחרונה להכרה מגורמים מקצועיים וטיפוליים בקהילה. בין היתר ארגון אש"ל לפיתוח שירותים למען הזקן, ערך מחקר מעמיק לגבי ההשפעות של הטיפול על בני המשפחה.
מהדו"ח עולה כי מרבית מסגרות התמיכה למטפלים בקשישים עוסקות בעיקר בייעוץ והענקת מידע. החוקרים טענו כי נדרשות גם מסגרות לתמיכה רגשית וחברתית עבור בני המשפחה, כמו קבוצות תמיכה מעטות שפועלות כבר בקהילה ובפורומים באינטרנט. צריך לסייע לבני המשפחה המטפלים להכיר בגבולות העזרה שהם יכולים להעניק, לשמור על חיים עצמאיים ונפרדים, להתמודד עם החרדות שמתעוררות ועם הרגשות המורכבים כלפי הקשיש ושאר בני המשפחה.