אנשים מבוגרים בריאים יותר היום ממה שהיו לפני שלושים שנים. ובכל זאת, קשישים נוטים להשתמש במערכת הבריאות לעיתים קרובות יותר מאשר שאר האוכלוסייה. בעיות פיסיות
דמנציה היא מונח אשר מתאר את אובדן התפקוד הקוגנטיבי, בדרך כלל בשל פגיעה בתאי מוח. המחלה כוללת אובדן זיכרון ולפחות אחת מהפעולות הבאות: קושי עם
השינויים אותם חווים בני גיל הזהב, כגון פרישה מהעבודה, מוות של יקירים, בדידות גדולה, ובעיות רפואיות, עשויים לגרום לדיכאון וחרדה, אשר מונעים מהם ליהנות מהחיים.
קשישים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות או קשישים תשושי נפש הם קבוצת קשישים ייחודית הדורשת טיפול המותאם לצרכיה. בחלק מבתי האבות ישנן מחלקות מיוחדות המיועדות לטפל באוכלוסייה
טיפול בבן משפחה קשיש גוזלת לא רק זמן רב, אלא גם משאבים נפשיים משמעותיים. הטיפול בקרוב משפחה שמצבו הגופני או השכלי מידרדר חושף את בני
דיכאון נחשב לאחת המחלות השכיחות ביותר בימינו, עד שזכה לפני כעשור לכינוי הבלתי מחמיא: "המגיפה של שנות האלפיים". למרות שידוע כי יש למחלה מקור גנטי
אנשים חולים, בעיקר קשישים, אך גם צעירים החולים במחלות קשות, עשויים להפוך, לעיתים תוך תקופה קצרה, מאנשים מתפקדים, פעילים ודעתנים, לחולים סיעודיים הדורשים טיפול והשגחה
רבים מבני הגיל השלישי מוצאים עצמם מתמודדים עם אובדן של בן הזוג בשלבים מוקדמים של הגיל השלישי. פעמים רבות הפרידה הנוראית מגיעה מוקדם מהמצופה וההלם
גיל הזהב הוא תקופה מאתגרת, מלאת שינויים הן פיזיולוגים והן רגשיים-נפשיים. הקשיש צריך להתרגל לשינויים רבים אשר גורמים לו לרוב, לחוש פחד, חרדה, מצוקה, עצבות
גיל הזהב הוא גיל בו מתרחשים שינויים נפשיים ופיזיולוגים מרובים, אשר משפיעים על חיי היומיום של הקשיש. השינויים השונים כוללים: ירידה ביכולת התפקוד הכללי של
בני גיל הזהב חווים שינויים וקשיים חדשים אשר יכולים לשנות את מאזן היחסים הפנים משפחתי. תפקיד ראש המשפחה עובר עם הזדקנות אב המשפחה לילדיו –
עליית תוחלת החיים והשיפור בשירותי הרפואה בישראל הם הסיבה להזדקנות האוכלוסייה ולגידול המתמשך במספרם של זקנים – בני גיל הזהב. כיום בישראל חיים כ-700 אלף
