מאפיינים של ילדים שעברו התעללות בילדות
- מחקרים מראים שלילדים שהיו קורבן להתעללות יש יותר פגמים ביכולת הקוגניטיבית ובזיכרון בהשוואה לילדים שלא נחשפו להתעללות.
- נוטים יותר לסבול מבעיות חברתיות ונוטים יותר לראות את מצבם כמוכרע על ידי כוחות חיצוניים בלי שתהיה להם כל אפשרות להשפיע בעניין. כך נוצר חוסר אונים נלמד, מצב בו העתיד נראה כחסר תקווה וכזה ששינוי חיובי לא יתרחש בו.
- נוטים פחות לקבל על עצמם אחריות
- מראים פחות רגישות בין-אישית בהשוואה לילדים שלא עברו התעללות
- נוטים להראות יותר התנהגויות של הרס עצמי ולהתעלל בילדים שלהם
- נמצא קשר בין התעללות בילדות לבין מאפיינים של אישיות אנטי-חברתית.
במחקר שעליו ידובר בהמשך ניסו החוקרים לבסס את הקשר שבין טראומה בילדות לבין התנסויות פסיכוטיות.
הנקודות המרכזיות שבהן עסק המחקר
- האם חשיפה לטראומה יכולה לחזות אירועים פסיכוטיים?
- האם הפסקה של חשיפה לטראומה יכולה לחזות את ההפסקה של אותם אירועים פסיכוטיים?
- מהו כיוון הקשר בין התנסויות בילדות לבין התנסויות פסיכוטיות, כלומר האם עקב התנסויות פסיכוטיות, גברו הסיכויים לחוויה של טראומות בילדות או להיפך, מכאן עולה שישנו ניסיון במחקר זה לבסס קשר סיבתי בין המשתנים הנדונים.
כלומר, המחקר הנדון ניסה להרחיב מחקרים קודמים שבחנו באופן צר את הקשר שבין טראומה להתנסויות פסיכוטיות. במחקר זה גם ניסו לבחון האם כאשר נפסקת חשיפה לטראומה האירועים הפסיכוטיים יפסיקו.
על פניו התשובה איננה ברורה שכן גם אם החשיפה בפועל לטראומה נפסקת, ככל הנראה יישארו זיכרונות כואבים שיישמרו את ההתנסויות הפסיכוטיות. ייתכן שאדם יעבור שלב של "הפסקה" בהתנסויות הטראומטיות אך הן לא תעברנה כליל. ייתכן שהן יוחלפו בהתנסויות אחרות או בתופעות אבנורמליות אחרות הראויות למחקר. בנקודות אלה מנסה המחקר לגעת.
בנוסף לכך המחקר הנדון מנסה לבסס קשר סיבתי שהוא חשוב ביותר על מנת להבין האם משתנה אחד חוזה את המשתנה האחר. זהו קשר שהוא שונה לחלוטין ומאפשר הסקת מסקנות שונות לחלוטין בהשוואה לקשר מתאמי בלבד שמבסס אמנם קשר אולם לא את סדר הזמנים ואת הכיוון, כך שקשר סיבתי יכול להרחיב את היריעה מבחינת יכולת הסקת המסקנות.
אופן ביצוע המחקר
במחקר השתתפו כ-1,112 בני נוער הלומדים בבתי ספר בין הגילאים 13-16. המשתתפים נבחרו באקראי מבין 17 בתי ספר בדרום אירלנד. במחקר הוערכה רמת בסיס של המשתנים חשיפה לטראומה והתנסויות פסיכוטיות. נערכו מעקבים לאחר כשלושה חודשים ושוב לאחר 12 חודשים בהם בחנו טראומה בילדות (התעללות פיסית ובריונות) והתנסויות פסיכוטיות.
תוצאות המחקר
תוצאות המחקר העלו קשר דו כיווני של טראומה בילדות ופסיכוזה, כלומר, טראומה בילדות היא גורם החוזה התנסויות פסיכוטיות לאורך זמן ולהיפך. ממצאים בנוגע להפסקה של טראומה, הראו שהיא גם חוזה את ההפסקה של התנסויות פסיכוטיות, כלומר כאשר החשיפה לטראומה נפסקה לאורך פרק הזמן בו בוצע המחקר, כך גם ירד שיעור ההתנסויות הפסיכוטיות.
מסקנות המחקר
מסקנות החוקרים היו שחשיפה של ילדים לטראומה היא משתנה החוזה הופעה של התנסויות פסיכוטיות. כמו-כן, עולה במחקר כי ההפסקה של התנסות טראומטית מובילה לרמה מופחתת של התנסויות פסיכוטיות.
המחקר הוא חשוב על מנת לבסס שיטות של טיפול באנשים החווים טראומה בילדות. הוא מאפשר למטפלים לבחון האם השיטות הנוכחיות מתאימות לצורך טיפול או שחשוב לבחון שיטות אחרות, וזאת בהתבסס על המסקנות שנמצאו.