אסוציאציה זו תואמת לתחום הקליני של הפסיכולוגיה (פסיכולוג קליני), אך כאמור, התחום הוא מגוון, וישנם פסיכולוגים רבים העוסקים בפעולות אחרות- חוקרים, פסיכולוגים חברתיים, נוירו-פסיכולוגים, פסיכולוגים ארגוניים, פסיכולוגים תעסוקתים, וכן- פסיכולוגים חינוכיים.
תחום העיסוק של פסיכולוגים חינוכיים
הפסיכולוגיה החינוכית מתרכזת בתהליכים הקשורים לחינוך ולימודים, הכוללים עיסוק בתלמיד ובצוות ההוראה (תחושות של ילדים בתוך המערכת החינוכית, היחסים בין המורים לתלמידים ובין המורים לבית הספר כמוסד או כמקום עבודה, וכן צרכים פסיכולוגיים פרטניים של תלמידים, מורים והורים הכוללים אבחונים וייעוץ).
כמו כן, פסיכולוגיה חינוכית עוסקת ביעילות של תהליכים חינוכיים, והיא עומדת מאחורי תהליכים חינוכיים ולמידה, וכן התייחסות חברתית לבתי ספר ומוסדות חינוכיים כארגון. רוב הפסיכולוגים החינוכיים בארץ עובדים בבתי ספר, מוסדות לימודיים אחרים, ובתחנות השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) שמפעילות רשויות מקומיות.
יש לציין שקיימת חפיפה בין תפקיד הפסיכולוג החינוכי לתפקיד היועץ החינוכי בבית הספר. לא בכל בתי הספר מוחזקים עובדים משני התחומים, וההבדל העיקרי בין השניים הוא יכולתו של הפסיכולוג החינוכי לבצע איבחונים ולהעניק טיפול פסיכולוגי רגשי פרטני המותאם לתלמידים, הורים או מורים.
פסיכולוג חינוכי
פסיכולוג חינוכי הוא פסיכולוג (בוגר תואר ראשון מוכר בפסיכולוגיה), אשר המשיך את לימודיו לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. הלימודים לתואר השני נמשכים שנתיים, ולאחריהם נדרש הפסיכולוג לארבע שנות התמחות במוסד מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים (בדרך כלל שפ"ח).
במסגרת הלימודים, מתרכזים הסטודנטים בעניינים הקשורים ללמידה, שיטות לימוד שונות, התנהלות פרט במערכת, ופסיכולוגיה של ילדים והורים. מכיוון שמספר הפסיכולוגים החינוכיים קטן, מאפשרים גם למומחים (בעלי תואר שני) במקצועות אחרים של הפסיכולוגיה (כמו פסיכולוגים קליניים) לעשות התמחות בפסיכולוגיה חינוכית, וגם הם מוכרים כפסיכולוגים בעלי התמחות חינוכית.
יש לציין כי פסיכולוגים חינוכיים מוכרים כמטפלים, יכולים להקים קליניקות פרטיות ולטפל באופן דומה לפסיכולוגים קליניים.
פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר
לפסיכולוגים החינוכיים תפקידים המוגדרים על ידי אגף שפ"י של משרד החינוך:
- אבחון והערכת ילדים לצורך התאמתם למסגרת חינוכית (בדיקה האם הילד מתאים למסגרת רגילה, או שהוא זקוק למסגרת חינוך מיוחד או מסגרת שילוב). לעיתים יכול הפסיכולוג החינוכי להמליץ על הערכה שתתקיים מחוץ לבית הספר (בדרך כלל על ידי פסיכולוג קליני או איש מקצוע אחר).
- הכנת תוכניות סיוע: על הפסיכולוג החינוכי לתכנן התערבויות וסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ולייעץ לצוות בית הספר לגבי יישום התוכניות. ההתערבות עשוייה להיות גם מחוץ למסגרת בית הספר.
- הכנת תוכניות מניעה: הפסיכולוגים החינוכיים אמונים על הפקת תוכניות מניעה (של נשירה, אלימות, שימוש בסמים וכדומה) בבתי הספר.
- יצירת אקלים חינוכי בבית הספר.
- ייעוץ ותמיכה בצוות ההוראה, המורים, הרכזים והמנהלים. תמיכה זו יכולה להיות בהקשר המסגרת הבית ספרית בלבד, וכן בהקשר פרטני של צרכים פסיכולוגיים שונים של המורים.
- הדרכות הורים באופן פרטני או בקבוצות. בהקשר זה חשוב לציין, שלא ניתן לנתק את התנהלותו של הילד בתוך המסגרת הבית ספרית מהתנהלותו או התנהלות משפחתו בבית, ועל כן ההכרה בכך שהפסיכולוג החינוכי בבית הספר חייב להיות מעורב במקרים מסויימים גם במתרחש בביתו של הילד.
ראו גם:
הערכה פסיכולוגית