אבטלה יכולה להגרם בעקבות פיטורין ממקום עבודה קודם, התפטרות ממקום העבודה מסיבות שונות, או יציאה לשוק העבודה (לאחר שחרור מהצבא או לאחר סיום לימודים אקדמיים), כך או כך, ההתמודדות עם אבטלה מחייבת אותך לתנהג בהתאם.
השפעות האבטלה
אבטלה היא בדרך כלל מצב לא רצוי, שעשויות להיות לו השפעות רבות בתחומי חיים שונים של הפרט:
- השפעות כלכליות: בראש ובראשונה, לאבטלה יש השפעה על הכנסותיו הצפויות של האדם. בשנים בהם האדם אמור להכניס כסף ולפרנס את עצמו, הוא נמצא במצב שעליו להסתמך על הכנסות ממקורות חיצוניים כגון דמי אבטלה או בני משפחה אחרים.
- השפעות חברתיות: כשאדם נמצא בשלב בחיים בו הוא מצופה לעבוד, החברה מסביבו- הכוללת קרובי משפחה, חברים ומכרים, משנה את יחסה אליו. רב האנשים בסביבתו של הפרט ממשיכים לעבוד, והוא מוצא את עצמו במצב חריג ושונה.הוא עשוי למצוא עצמו מחוץ לקבוצות בהן היה רגיל להיות חלק, להרגיש שלא בנח בחברה בה העבודה היא חלק אינטגלי וברור בחיים, ולחוש קושי ממשי בקיום מערכות יחסים חברתיות בעקבות כך.
- השפעות נפשיות: בהמשך לשני התחומים הנ"ל, משפיעה האבטלה על מצב רוחו ותחושותיו הרגשיות והנפשיות של המובטל. תחושות נפוצות הן של תסכול, דאגה ביחס לעתיד, תחושות אשמה, חרדה ודיכאון– שעשויים לנבוע מהעדר מטרה וחוסר מעש, ותחושת חוסר יעילות וחשיבות.ככל שמצב האבטלה נמשך זמן רב יותר, כך הסיכוי לקיומם של משברים רגשיים ונפשיים עולה.
התמודדות עם השפעות האבטלה
מכיוון שהאבטלה משפיעה על מגוון תחומים בחיים, גם בבואנו לבחון את ההתמודדות ההתמודדות עימה עלינו להפריד בין התחומים השונים:
- התמודדות כלכלית: ההתמודדות עם אבדן ההכנסה תלויה רבות במערכות התמיכה הנגישות למובטל. עבור חלק מהמובטלים, השאלה הכלכלית אינה משמעותית מאוד- הם מקבלים דמי אבטלה, או דמי פנסיה מוקדמת אם פוטרו בגיל מאוחר. עבור אחרים, הכנסות בן או בת הזוג מאפשרים המשך קיום כלכלי סביר.כאשר מקור ההכנסה העיקרי של המשפחה נאבד עם הפיכתו של העובד למובטל, ההתמודדות הכלכלית עשוייה להיות משמעותית מאוד, ולדרוש שינויים מרחיקי לכת בהרגלי החיים- אפשר לקנות פחות, יש צורך לצמצם הוצאות בסעיפים של ביגוד, חוגים, מזון ועוד. ככל שאובדן ההכנסה משמעותי יותר, כך הצורך להתאים את ההוצאות למצב הכלכלי החדש שנוצר נעשה קשה יותר, וגם חשוב יותר.
- התמודדות נפשית וחברתית: לפן הנפשי-רגשי ולפן החברתי תחום חפיפה גדול, מכיוון שהם משפיעים זה על זה במעגל של היזון חוזר. ככל שמצבו הנפשי של המובטל מתדרדר, כך הסיכוי לפגיעה חברתית עולה (ויש לכלול בכך גם השפעה על המערכת המשפחתית הקרובה ביותר)- האדם מוצא את עצמו מתרחק ממעגלים חברתיים, נמנע ממקומות שמזכירים לו את אשר איבד, ולעיתים גם לא יכול להרשות לעצמו מפגשים חברתיים מבחינה כלכלית.ככל שהפגיעה החברתית גדלה, כך הסיכוי עולה לפגיעה נוספת במצב הרגשי. בדרך כלל למובטל אין היכולת הכלכלית לממן טיפול ועזרה מקצועית – פסיכולוג תעסוקתי, ולכן האחריות לכך נופלת עליו ועל קרוביו. חשוב שדווקא בזמן קשה זה, יהיה המובטל מוקף באנשים שאוהבים אותו ומעריכים אותו- גם בלי קשר למקצועו ועבודתו, וחשוב להזכיר לו בלי סוף את חשיבותו כאדם, ואת מקומו החשוב בחייהם של קרוביו.
- מציאת עבודה: לא נוכל להזניח את החשיבות שבמציאת דרך ליציאה ממעגל האבטלה. פנייה ללשכות העבודה, הפצת קורות חיים בחברות כח אדם ופנייה ישירה למקומות עבודה פוטנציאלים, תוך הכנה לראיונות עבודה וכד', הכרחיים הן לתחושת הערך של האדם, והן לסיכוייו להפסיק להיות מובטל.