המחלה מעוררת אמפתיה רבה בקרב רבים מאיתנו (כפי שניתן לראות לפי הצלחת מבצעי ההתרמה למען חולי סרטן), המחקר סביבה מפותח ביותר, ואין כמעט יום בו לא שומעים על עוד חומר, מאכל או פעילות מהם כדאי לשמור מרחק משום שהם "מסרטנים".
הבשורה על כך שאדם, או קרוב משפחה, חולה בסרטן, עשויה להיות אחת הבשורות הקשות ביותר שאדם יכול לקבל. סכנת החיים האורבת, יחד עם ידיעת הצפוי לגבי הטיפולים, הכאבים והסבל הממושך הצפוי לחולה עשויים להיות בעלי השפעות נפשיות קשות, שיש להן גם השפעה על סיכויי ההחלמה של החולה.
השפעות נפשיות של מחלת הסרטן
התמודדות עם הבשורה על מחלת הסרטן דומה להתמודדות עם אבל ומאופיינת בשלבים המאפיינים אבל בעקבות מות אדם. בדרך כלל התגובה הראשונה היא הכחשה. הכחשה יכולה להתבטא במשפטים, כגון "לא יכול להיות", "זו בטח טעות, נפנה לקבל חוות דעת נוספת" וכדומה.
ההכחשה לא יכולה להמשך זמן רב, שכן על החולה להתחיל בהתמודדות הקונקרטית עם המחלה (כלומר להתחיל טיפולים). הרגשות הבאים שעולים עשויים להיות רגשות של כעס- "למה דווקא אני?". הכעס עשוי להיות מופנה כלפי דמות ממשית (רופאים או קרובים אחרים), אך גם כלפי העצמי.
כעס שמופנה פנימה הוא דיכאון. מחשבות דיספוריות, עגומות, ומחשבות על המוות אופייניות לשלב הבא בהתמודדות עם קבלת הבשורה.
יש לציין, ששלבי ההתמודדות הללו מאפיינים לא רק את האדם שחלה בסרטן, אלא גם את בני משפחתו וקרוביו, שגם הם עומדים בפני התמודדות קשה עם לווי של אדם חולה. להרחבה: התמודדות עם מחלה בקרב משפחה
דרכי התמודדות
פעמים רבות, בתוך הסערה של גילוי המחלה וההתמודדות הפיזית עם הטיפולים והכאבים המלווים להם, הצד הנפשי נשכח מעט. למרות מאמציהם הרבים של הצוותים הרפואיים ושל בני המשפחה המלווים להקל על החולה, ההתמקדות היא בדרך כלל בהיבטים הפיזיים.
אך מחקרים מראים, שלמצב רוחו ומידת האופטימיות של חולה סרטן יש השפעה ממשית על סיכוייהם להחלים, ועל תגובתם לטיפולים התרופתיים השונים. לכן חשוב מאוד להקדיש תשומת לב גם להיבטים הנפשיים של ההתמודדות עם המחלה. אז מה ניתן לעשות?
- ידע הוא כח: חוסר וודאות עשוי לגרום לתחושת חרדה וחוסר בטחון בקרב החולים. חשוב לערב אדם החולה בסרטן בידע לגבי מחלתו (גם במקרים של סרטן בקרב ילדים), להציג בפניו את האפשרויות הטיפוליות על תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים ולאפשר לו ככל הניתן להחליט לגבי דרך הטיפול המועדפת עליו.
בדרך כלל, הידע וההבנה לגבי המצב הרפואי מפחיתים את תחושת החרדה, ומעלים את המעורבות והמוטיבציה של החולה. יחד עם זאת, יש לזכור כי לא כל חולי הסרטן מסוגלים להתמודד עם עודף אינפורמציה לגבי מחלתם.
לעיתים דווקא חקירת יתר (שכיום אנשים מרבים לעשות באמצעות האינטרט), עשויה להוות מוקד מלחיץ.
- מערכות תמיכה: פעמים רבות, בתקופה שמיד לאחר אבחון מחלת הסרטן, מוקפים החולים באנשים רבים שדואגים להם ותומכים בהם. יחד עם זאת, ככל שהמחלה מתארכת, כך מספר האנשים שממשיכים להגיע ולתמוך הולך ויורד- אנשים ממשיכים בשגרת חייהם.
מערכות תמיכה מרובות, מגוונות ומספקות הינן היבט חשוב ביכולתו של חולה סרטן להתמודד עם ההיבטים הנפשיים של מחלתו.
- טיפול תמיכתי: לעיתים יש צורך להתייחס ביתר שאת להיבטים הנפשיים, ולערב גם עזרה מקצועית בתחום. טיפול פסיכולוגי, טיפולי פסיכותרפיה שונים ואפילו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר, עשויים לעזור לחולים ולקרוביהם להתמודד עם מצבם הקשה.