גורמים לתסמונת פסאודובולברית
מדענים מאמינים שהתסמונת עלולה לנבוע כתוצאה מנזק לקליפת המוח הפריפרונטלית, אזור במוח המסייע לשליטה ברגשות. שינויים בכימיקלים מוחיים הקשורים למצבי רוח מוגברים, כגון מאניה, משמעותיים אף הם להתפתחות התסמונת.
פגיעה או מחלה המשפיעה על המוח, עלולה להשפיע על התפתחות תסמונת פסאודובולברית. כפי שנמצא אצל מחצית מהאנשים שקיבלו שבץ. מצבי מוח אחרים הקשורים לתסמונת כוללים:
- גידולים במוח
- דמנציה
- טרשת נפוצה
- טרשת אמיוטרופית (ALS)
- מחלת פרקינסון.
תסמיני תסמונת פסאודובולברית
במצב זה, התסמינים כוללים:
- התקף פתאומי ונמרץ של בכי או צחוק בו לא ניתן לשלוט.
- בכי או צחוק במקרים שאינם מתאימים למצב.
- התקפים שנמשכים זמן רב יותר מהמצופה.
- התפרצויות תסכול וכעס.
- הבעות פנים שאינן תאומות רגשות.
ההתפרצויות נמשכות מספר פעמים ביום, פעמים רבות בחודש. התסמינים אינם קשורים למצב הרוח. במילים אחרות, אדם עשוי להרגיש מאושר, אך להתחיל לבכות ללא יכולת לעצור. או שהוא עשוי להרגיש עצוב, אך מתחיל לצחוק ללא סיבה. הוא פשוט בוכה או צוחק הרבה. חלק מהאנשים מדווחים שהתסמינים מתרחשים כה מהר, עד שהם מרגישים כהתקף. קל לבלבל תסמיני תסמונת פסואודובולברית עם תסמיני הפרעה דו קוטבית.
מבוכה בציבור – אדם עם מצב זה עלול לדאוג מפני התקף עתידי ונוטה לבטל תכניות עם בני משפחה או חברים. הוא סובל מבלבול או תסכול, והמחיר הרגשי של המצב עשוי להשפיע באופן ניכר על יכולת ההתאוששות ואיכות החיים. לכן חשוב לקבל טיפול מרופא מוסמך.
אבחון תסמונת פסאודובולברית
במצב זה, יש להתייעץ עם רופא. קשה לאבחן את התסמונת, היות והיא מחקה בעיות אחרות כגון דיכאון או הפרעות אחרות של מצב הרוח. יש לפרט לרופא את התסמינים, כולל מועדי התרחשותם וכמה זמן הם נמשכים. מומלץ לנהל יומן המפרט את מועדי התקפי הבכי והצחוק, והימשכותם.
הרופא אינו מבצע בדיקות לאבחון תסמונת פסאודובולברית, אך כדי לשלול סוג של אפילפסיה העשויה לגרום לתסמינים זהים, הוא עשוי להזמין בדיקת אלקטרואנצפלוג (EEG), בדיקה שאינה מכאיבה שעוקבת אחר גלי המוח.
טיפול בתסמונת פסאודובולברית – רופאים משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון כדי לשלוט בתסמינים, אך התרופות לא תמיד עובדות היטב. בשנת 2010, ה-FDA אישר את הטיפול התרופתי הראשון לתסמונת. מחקרים מראים שהתרופות החדשות מסייעות לשליטה בהתפרצויות בכי וצחוק בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ו-ALS.
חיים עם תסמונת פסאודובולברית
יש לנקוט בצעדים כדי לשלוט יותר על הבריאות, ולהקל את החרדה במהלך ההתקפים. האגודה הלאומית לשבץ ממליצה על הצעדים הבאים:
תקשורת לגבי התסמונת והשפעתה על החיים וחיי בני המשפחה – כך ניתן למנוע את הפתעות ובלבול הסביבה כאשר מתרחש התקף.
מיקום נכון – אם אדם מרגיש שהתקף צחוק או בכי מתקרב, עליו לשנות את המיקום בו הוא נמצא.
נשימות איטיות ועמוקות – יש להמשיך בהן במהלך ההתקף, עד להשגת שליטה.
רגיעה – ההתקף הוא רגשי ועשוי לגרום לשרירים מתוחים. יש להרפות את הכתפיים והפנים לאחר ההתקף.