הגורמים לדיכאון הם רבים ומגוונים, החל מנטיות גנטיות וכלה בחוויות חיים קשות. כמו כן, מתבטא הדיכאון גם בשינויים בתפקודים של הגוף – רמות של נוירוטרנסמיטורים במח, שינויים הורמונאליים שונים ועוד.
בהקשר זה, נמצא כבר לפני שנים ממצא מעניין ומוזר- מספר מקרי הדיכאון משתנה כתלות בעונות השנה, כאשר בחורף עולים בעשרות אחוזים מספר מקרי הדיכאון.
בארצות קרות, גשומות וחשוכות (כמו מדינות סקנדינביה, ואפילו לונדון החורפית תמיד), אחוז הסובלים מדיכאון חורף גבוה יותר בהשוואה למדינות חמות (למשל, 10% חולים בסקנדינביה, ולעומת 4% בלבד בישראל). דיכאון אשר צץ בחורף וחולף עם ההתחממות החלה עם בוא האביב, נקרא דיכאון עונתי, או דיכאון חורף( זאת בניגוד לדיסתמיה, שהינה דיכאון ממושך וארוך שאינו תלוי בעונות השנה).
אבחון דיכאון עונתי
כדי לאבחן דיכאון עונתי, ראשית על המאבחן לקבוע שהפרט אכן נמצא במצב המוגדר כדיכאון. דיכאון כולל תחושות דיספוריות המתמשכות למשך מספר שבועות ברציפות. הפרט לא מתעניין בדברים שעניינו אותו בעבר, הוא שקוע במחשבות בעלות אופי שלילי על ההווה ועל העתיד, הוא מתקשה במידה מסוימת לתפקד, בעיקר ברמה החברתית. עצבות חולפת שאינה פוגעת בתפקוד ואינה מתמשכת לאורך זמן אינה נחשבת לדיכאון.
דיכאון יוגדר כעונתי כאשר הוא מופיע רק בתקופת החורף, וחולף מעצמו עם בוא האביב- לפחות במשך שלושה חורפים ברציפות. כמו כן, על המאבחן לשלול הפרעת דיכאון או מצב רוח אחרת שאינה קשורה לעונות השנה (למשל- מאניה דיפרסיה).
טיפול בדיכאון עונתי
למעשה, הטיפול בדיכאון עונתי זהה לטיפול בדיכאון שאינו עונתי. יש לזכור, שהשפעת הגורמים הסביבתיים על המצב הרגשי היא השפעה חלקית, ובדרך כלל מי שסובל מדיכאון של ממש בעונת החורף הוא אדם שקיימת אצלו נטייה לפתח אפיזודות דיכאוניות.
יש לזכור, שלמרות שקיימת נטייה לחכות עד שהחורף יעבור, דיכאון היא הפרעה קשה, ושובה מידי שנה יכול לפגוע באופן ממשי בתפקודו ובחייו של החולה.
טיפול בדיכאון כולל בדרך כלל שני מרכיבים עיקריים: טיפול רגשי וטיפול תרופתי: תרופות לדיכאון ניתנות על ידי פסיכיאטר (ולעיתים גם רופא משפחה). קיימות בשוק מספר תרופות המיועדות לטיפול בדיכאון (פרוזק, ציפרלקס ועוד).
יחד עם זאת, כאשר מדובר בדיכאון עונתי יש לזכור כי לתרופות לוקח מספר שבועות עד שהשפעתן מורגשת. לעיתים עד שהתרופה מתחילה לבצע את פעולתה ביעילות חולף החורף, והדיכאון יכול לחלוף מעצמו גם ללא ההתערבות התרופתית.
הטיפול הרגשי אינו מתעסק בדרך כלל בנטייה של הדיכאון לפרוץ דווקא בעונת החורף, אלא מתמקד בגורמים הכלליים אשר מובילים להתפתחות של אפיזודות דיכאוניות. מבנה הטיפול תלוי בגישה ובטכניקה בה עושה שימוש המטפל אליו נעשתה הפנייה, אך בדרך כלל הוא כולל שיחות ובחינה של העבר וההווה של המטופל והשפעתם זה על זה.
טיפול ייחודי לדיכאון עונתי
למרות האמור לעיל, קיימות גישות שכן מתייחסות בכובד ראש להשפעתן של שעות החושך הארוכות על מצבו הדיכאוני של המטופל. גישות אלה ממליצות על טיפול בפוטותרפיה, כלומר טיפול באור. בטיפול זה, נמצא החולה תחת מנורה עוצמתית מלאכותית למשך כחצי שעה ביום (בעבר היה נהוג לשהות תחת האור המלאכותי לשעות ארוכות, אך נמצא שהנזק מהחשיפה הממושכת עולה על התועלת).
בנוסף, מומלץ לחולים לנצל את השעות המוארות לטיולים ארוכים או לפעילות ספורטיבית תחת כיפת השמיים, על מנת לאפשר חשיפה גדולה ככל האפשר לאור. לאור יש השפעה על תהליכים שונים בגוף (נוירולוגים, הורמונליים ועוד), ולתהליכים אלה השפעה ישירה על מצב הרוח.
לקריאה בנושא דומה: האם החגים גורמים לדיכאון?