בעוד שאנשים רבים משתמשים בביטוי 'מצב רוח' כמונח פשוט המתייחס לתחושותיהם בכל רגע נתון, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש משתמשים בביטוי זה באופן שונה מעט. במסגרות קליניות, הוא משמש על מנת לתאר מצב רגשי מתמשך אשר משפיע על האופן שבו אדם רואה את העולם.
הפרעות מצב רוח עיקריות
הפרעות במצב הרוח מאופיינות בהפרעה משמעותית מתמשכת במצב האדם מבחינה רגשית. שני הסוגים העיקריים של הפרעות מצבי רוח הם דיכאון ומאניה. לכן, רוב ההפרעות במצב הרוח נופלות תחת קטגוריות רחבות של הפרעות דיכאון והפרעות דו קוטביות, המוכרות בשם 'מאניה דפרסיה'.
רוב האנשים עם התקפי מצב רוח דו קוטבי סובלים מהיסטוריה של הפרעת דיכאון, כמו גם מהתקפי מאניה. המונח 'דו קוטבי' מתייחס לתנודות אלו במצב הרוח המניעות אדם מקצה אחד של תחושות לקצה השני המנוגד לו לחלוטין.
מאפייני דיכאון
אנשים החווים מצב רוח דכאוני חשים לעיתים קרובות עצב, פסימיות, אדישות, עצבנות, חוסר ערך וחוסר תקווה. הם מתקשים בריכוז ובקבלת החלטות. לעיתים קרובות הם סובלים מבעיות שינה והפרעות תיאבון כגון אכילה ושינה מופרזים מהרגיל.
בקצה המנוגד, אדם מדוכא עשוי להתמודד עם נדודי שינה או שהוא ממעיט באכילה באופן משמעותי. במקרים חמורים, אנשים מדוכאים עלולים אף להרהר בניסיונות התאבדות, בדרך כלל כמוצא לבריחה מהכאב הרגשי שלהם.
מאפייני מאניה
אנשים החווים מצב רוח של מאניה, בדרך כלל מציגים רמות אנרגיה גבוהות מהרגיל. הם עשויים להיות מאוד שמחים, או מצויים במצב של אופוריה. הם חברותיים או נלהבים באופן יוצא דופן, או להיפך, עצבניים מאוד. הם עשויים להיות מאוד גרנדיוזיים, יש להם צורך מועט בשינה, הם חווים מירוץ מחשבות, דעתם מוסחת בקלות, הם נסערים או דברנים באופן יוצא דופן.
כמו כן, הם עלולים ליטול על עצמם פתאום פרויקטים מרובים או לעסוק בפעילויות מהנות ביותר, ולעיתים קרובות מסוכנות, כגון יציאה למסע קניות גדול או קיום יחסי מין עם מספר שותפים במשך תקופת זמן קצרה.
מאפיינים אחרים של הפרעות במצב הרוח
הפרעות אלו משבשות באופן משמעותי את חיי האנשים הסובלים מהן, באופן אחד או יותר. ההפרעות עלולות לפגוע ביכולת התפקוד הרגילה שלהם בעבודה או בחיי החברה, או שהן משפיעות לרעה על מערכות היחסים שלהם. התסמינים עלולים להיות חמורים דיים עד כדי צורך באשפוז, על מנת להבטיח את בטיחותם או בטיחותם של אחרים.
במקרים מסוימים של דיכאון ומאניה חמורים, קיימים מאפיינים פסיכוטיים. פסיכוזה משמעה בעצם 'נתק' מהמציאות. תסמיני הפסיכוזה כוללים לעיתים קרובות הזיות, למשל שמיעת קולות כאשר אף אחד אינו בסביבה, או מחשבות שווא, למשל אמונה שחייזרים הסירו איברים פנימיים שלהם.
אבחון הפרעות במצב הרוח
הפרעות אלו מאובחנות על ידי רופא מתחום בריאות הנפש. תהליך האבחון כולל בדרך כל ראיון עם המטופל והקרובים לו. בהפרעת דיכאון, המטופלים יכולים לקבל טיפול מהרופא הראשי שלהם, לטיפול בתסמינים פיסיים נלווים, כגון נדודי שינה או אנרגיה נמוכה.
אבחנה מדויקת תתבצע רק אם הרופא יחקור את התסמינים במידה מספקת. בשל הסטיגמה והבושה הקשורים לעיתים קרובות עם דיכאון והפרעה דו קוטבית, מטופלים רבים מסרבים לחשוף תסמינים ברורים יותר. הם עשויים אף לשלול מהרופא את האפשרות לשאול שאלות. גברים בפרט נוטים פחות להודות בחשק מיני מופחת או תחושות עצב, חוסר ערך, חוסר תקווה ותחושת שפיפות.
טיפול בהפרעות במצב הרוח
רוב ההפרעות ניתנות לטיפול. יחד עם זאת, חלק מההפרעות עלולות להימשך כל החיים, או שהן שבות על עצמן מעת לעת. לדוגמא, יש אנשים שחווים התקף אחד חמור, קצר יחסית, של הפרעת דיכאון, שנפתר עם טיפול מתאים.
אחרים, לעומת זאת, עלולים לסבול מדיכאון שנמשך מספר חודשים או אף שנים, או שהם חווים התקפים חוזרים ונשנים לאורך כל החיים. שלא בדומה לדיכאון חד קוטבי, הפרעה דו קוטבית נחשבת להפרעה לכל החיים, הכרוכה בטיפול מתמשך.
שני הסוגים העיקריים של טיפול בהפרעות במצב הרוח הם טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. פסיכותרפיה, ככלל, מתמקדת בטיפול בתסמינים, כמו גם טיפול בסוגיות הפסיכולוגיות הבסיסיות אשר עלולות לגרום או להחריף הפרעה במצב הרוח. טיפול תרופתי משמש לטיפול או התמודדות עם ההפרעה באמצעות מיקוד חוסר האיזון בכימיה של המוח.
מחקרים רבים מראים כי אחד מהסוגים היעילים ביותר של פסיכותרפיה, במיוחד להפרעת דיכאון, הוא טיפול התנהגותי קוגנטיבי. במקרי דיכאון קל ואף מתון, פסיכותרפיה לבדה מספיקה לעיתים קרובות. מקרים קשים של דיכאון כרוכים בטיפול תרופתי, לפחות בהתחלה.
רופאים רבים טוענים כי טיפול תרופתי לבדו אינו הטיפול הטוב ביותר להפרעות דיכאון. התרופה אינה מטפלת בבעיות הפסיכולוגיות, כגון דפוסי מחשבה שליליים או הערכה עצמית נמוכה, אשר לעיתים קרובות מהווים חלק משמעותי בדיכאון.
מטופלים רבים מוצאים כי אם הם חדלים ליטול את התרופה, תסמיניהם שבים. פסיכותרפיה מסייעת למטופלים ללמוד מיומנויות התמודדות יעילות המסייעות להם לסכל או למזער התקפים עתידיים.
יעילות טיפול בהפרעות במצב הרוח תלויה במגוון גורמים. אלו כוללים את מידת היענות המטופל לטיפול, המיומנות והניסיון של הרופא, חומרת ההפרעה או אם המטופל סובל מהפרעות אחרות במקביל. היבטים אחרים ליעילות הטיפול הם רמת התמיכה לה זוכה המטופל מסביבו, וסוג הטיפול עצמו.
במצב של הפרעות קשות במצב הרוח, כגון מטופל שסובל ממאניה או דיכאון קשים עד כדי נטייה לאובדנות, יש צורך באשפוז וקבלת טיפול תרופתי. ברגע שהתסמינים מתייצבים, המטופל יכול להמשיך בתכנית הטיפול.