אוטיזם

אוטיזם כבר לא נחשב למצב אחד בעל מאפיינים חד משמעיים, אלא רצף של הפרעות הנעות מפגיעות קלות ומינוריות, להפרעות קשות שאינן מאפשרות תפקוד נורמטיבי.

הרצף הזה נקרא בשפה המקצועית PDD – הפרעות התפתחות רחבות היקף. המאפיין המשותף לכל הילדים המאופיינים על הרצף האוטיסטי הוא הפרעה כלשהי בתקשורת הבינאישית והאינטרקציות החברתיות.

סימפטומים

עבור כל ילד או בוגר הסובל מהפרעה על הרצף של PDD, ניתן לתאר תמונה שונה של סימפטומים. כאשר מתייחסים לאוטיזם קלאסי, למעשה מדברים על הביטוי הקיצוני בחומרתו על הרצף האוטיסטי. נתאר סימפטומים אלה, אך כאמור- רב הסובלים מהתסמונת אינם מתאפיינים בכל הסימפטומים, אלא בתמהיל מסויים של מאפיינים ברמות חומרה שונות.
הפרעה תקשורתית

לאוטיסטים אין יכולת לתקשר עם סביבתם, לא באמצעות שפה, ולא באמצעים חלופיים לשפה.
תינוקות בני מספר חודשים כבר צפויים לנהל תקשורת עם דמויות משמעותיות באמצעות מחוות (חיוכים, מילמולים וכד').
בסביבות גיל שנה, מתחילים תינוקות רגילים לרכוש שפה, הם מגיבים לשמם ומתחילים לומר מילים. ילדים אוטיסטים לא רוכשים את כל היכולות הללו. הם אינם מתקשרים, אינם רוכשים שפה, ולעיתים קרובות נראה שהם בכלל לא שומעים כשמדברים בסביבתם.
על הרצף האוטיסטי, קיימים ילדים שכן ירכשו שפה במידה חלקית, או אפילו במידה מלאה, וההפרעה התקשורתית תתבטא באופן אחר.

תגובות סביבתיות

ילדים אוטיסטים אינם מגיבים כמצופה לסביבתם. הם כמעט ואינם יוצרים קשר עין, מתמקדים בעיקר בחפצים (בניגוד לילדים רגילים, אשר מתעניינים בדרך כלל יותר באנשים), ולא מגיבים להתנהגויות של הסביבה (למשל, ממעטים לחייך).

הבנה חברתית

ילדים אוטיסטים מתקשים לפרש נכונה מחוות ורמזים הקיימים בסביבה. הם לא מגיבים לתנועות ולשפת גוף משום שאינם קולטים אותם.

התנהגות חזרתית

רבים מהאוטיסטים מתאפיינים בפעולות מוטוריות חזרתיות כמו נדנוד של הגוף, תיפוף על חפצים וכד'.
התנהגות זו הופכת אותם למוזרים למראה, אך היא מרגיעה אותם. אם מונעים את ההתנהגות החזרתית עשויים האוטיסטים להיות מרוגזים, עצבניים, ואף תוקפנים.
רגישות למגע
אוטיסטים לא אוהבים שנוגעים בהם. הם נרתעים מכל סוג של מגע גופני, ולעיתים גם ממגע של חומרים אחרים (לא אוהבים לשחק בחול או בפלסטלינה, ואפילו לא אוהבים את המגע של הבגדים על גופם).
העדר ויסות רגשי
אוטיסטים מתקשים לשלוט על המנעד הרגשי שלהם. הם יכולים לבטא תוקפנות, תסכול וכעס ברמות גבוהות מאוד, ללא שתהיה לכך סיבה נראית לעין עבור הצופה מהצד.

אבחון

בעיקרון, ניתן לאבחן אוטיזם רק לאחר גיל 3, כאשר ברור שהפרעות התקשורת הן משמעותיות ולא רק עניין של עיכוב התפתחותי.
יחד עם זאת, ניתן לראות סימפטומים לאוטיזם בגיל מוקדם הרבה יותר, וחשוב להתחיל את הטיפול בגיל צעיר ככל הניתן על מנת לאפשר לילדים לסגור פערים בצורה טובה יותר. האבחון נעשה באמצעות איסוף מידע ותצפיות על התנהגויות שונות ומשחק של הילד.

(ראו גם: פסיכיאטריית ילדים)

טיפול

אוטיזם היא תסמונת מולדת, ואין טיפול אשר יכול "לתקן" אותה. יחד עם זאת, קיימים טיפולים רבים אשר יכולים לשפר את תפקודם של אוטיסטים, ולשפר את איכות חייהם. אחת הנקודות החשובות היא התאמת אורחות החיים לצרכיו של האוטיסט. בראש ובראשונה, נמצא סדר יום קבוע. לאוטיסטים חשוב מאוד הרצף הקבוע של היום.
דרך נוספת להגיע אל האוטיסט הוא באמצעות מוסיקה, משום שרב האוטיסטים רגישים מאוד לצלילים.
דרכי טיפול אחרות צריכות להיות מותאמות לצרכיו הספציפיים של הילד, רמת התפקוד הקוגניטיבי שלו, ומידת יכולתו לתקשר וליצור קשר בינאישי. בדרך כלל ניתנים טיפולים מקיפים במרכזים יעודיים לטיפול באוטיסטים.

ראו:

טיפול פסיכיאטרי

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום