הרפורמה בבריאות הנפש – בריאות הנפש בקופות החולים

הרפורמה בבריאות הנפש - בריאות הנפש בקופות החוליםעבור אנשים הסובלים מקשיים נפשיים או ממחלות נפשיות כאלה או אחרות צפוי קיץ 2015 להוות נקודת מפתח מבחינת האפשרות לקבל טיפול נפשי. עד ראשית יולי 2015 הייתה האחריות להענקת טיפול רפואי נפשי מוטלת על משרד הבריאות. החל ממועד זה (1.7.2015) נכנסת לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש והאחריות על הענקת טיפול נפשי עובדת לידי קופות החולים.

הרקע לרפורמה

הרקע לרפורמה בבריאות הנפש, שעיקרה הוא העברת האחריות לגבי המטופלים לידי קופות החולים מתחיל בשנת 1994, השנה בה נחקק חוק בריאות ממלכתי. חוק זה הביע מפורשות את הזכות של כלל אזרחי המדינה לקבל שירותי בריאות שונים. בנוסף, קבע החוק אילו שירותים זכאים לקבל אזרחי ישראל וכן נקבע שאת מרבית השירותים יוכל הציבור לקבל באמצעות קופות החולים השונות.

למרות שהומלץ להעביר גם את הטיפולים הקשורים לבריאות הנפש לידיהם של קופות החולים, בדומה לשירותים הקשורים לבריאות הגופנית, הייתה השהייה ארוכת שנים במימוש ההמלצות הללו. כך נוצר מצב שנושא בריאות הנפש והטיפול במסגרת ציבורית נשאר בידי משרד הבריאות. כל זאת, למרות שבמשך השנים הוקמו וועדות ואף פניות של ארגונים שונים לבג"ץ כדי להשלים את המעבר של התחום לקופות החולים.

באמצע שנת 2012 נעשה צעד ממשי קדימה בקידום הרפורמה, כאשר לוח הזמנים נקב בשנת 2015 כמועד המעבר של המטופלים מאחריות משרד הבריאות לאחריות קופות החולים. ביולי שנת 2015 יצאה הרפורמה לדרך.

הזכות לסיוע נפשי

בדומה לקבלת שירות בתחומי הבריאות הגופנית על ידי קופות החולים, על פי המוגדר בחוק בריאות ממלכתי, ניתן יהיה לקבל מעתה והלאה גם שירותים בתחום הבריאות הנפשית וזאת – על פי החוק ובפיקוח של משרד הבריאות. המשמעות של הרפורמה היא שאת הזכות לסיוע נפשי ולעזרה מקצועית ניתן יהיה לממש בצורה פשוטה ומהירה יותר, באמצעות קופות החולים.

חשוב להבין שהזכות לקבל טיפול נפשי במקרה הצורך לא עברה שינוי. השינוי הוא לגבי הגורם האחראי ישירות למתן השירות והעובדה שמשרד הבריאות יוכל לעבור לתפקידי פיקוח בלבד, ללא צורך להחזיק מערך של אבחון וטיפול. במילים פשוטות, כלל הציבור שזכאי לקבל סיוע נפשי על פי הקריטריונים של סל הבריאות יוכל מעתה והלאה לממש את זכותו בצורה פשוטה יותר, תוך פניה לקופות החולים בכל מקרה של מצוקה, קושי או בעיה רגשית או נפשית.

פריסת מרפאות רחבה

המצדדים ברפורמה ואלה שנאבקו על קיומה לאורך השנים טוענים שבשנים האחרונות חלה ירידה באיכות הטיפול הנפשי הציבורי בישראל. משרד הבריאות, כך נטען, לא יכול לאחוז גם בכובע של מפקח על טיב השירות וגם בכובע של ספק השירות בעת ובעונה אחת. בנוסף, למשרד הבריאות אין את היכולת לספק שירות בפריסה רחבה, בכל הארץ, לכל הציבור. נמצא שבמיוחד באזור הפריפריה חל פיחות גדול ביכולת של הציבור לממש את הזכות לטיפול נפשי.

בזכות הרפורמה, יוכל כל המעוניין בכך לפנות לאבחון ולקבלת סיוע במרפאות רבות הפרוסות בכל רחבי הארץ. מכיוון שלקופות החולים פריסה ארצית, יש בכך כדי להביא לשיפור השירות וקיצור תורים. אבחון ראשוני יוכל להיעשות על ידי רופא המשפחה וניתן יהיה גם לקבל שירות במרפאות חוץ וספקי שירות שיגיעו להסדר עם הקופות.

יש לציין שיש גם המתנגדים לרפורמה. הללו טוענים שקופות החולים ורופאי המשפחה אינן גורם מקצועי למתן שירות רפואי נפשי וכן שיש להפריד בין טיפול רפואי לגוף ובין טיפול רפואי לנפש. רק בעוד זמן מה ניתן יהיה לדעת מהן ההשלכות הממשיות של המהפך. העלויות לטיפול, אגב, צפויות ככל הנראה לרדת עבור המטופלים.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום