בריאות הנפש

PTSD – תסמונת דחק פוסט טראומתי

עזרו לנו לעזור לכם, השאירו פרטים או התקשרו עכשיו!

הלם קרב הוא השם העממי לתגובה פוסט- טראומטית לארוע קשה ומעורר חרדה שקרה בזמן קרב. למען האמת הלם קרב הוא רק התגובה הראשונית, הכוללת בלבול ותשישות לצד עוררות גופנית גבוהה. אך כאשר ישנה תגובה מתמשכת לארוע טראומטי או למספר ארועים כאלה, הקורים בזמן לחימה, מדובר כבר בתסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD). הארוע הטראומטי יכול להיות פגיעה גופנית באותו אדם או באחרים סביבו, וכן סכנה ממשית לחיים ולשלמות הגוף. במהלך הארוע החייל חווה תחושות של חוסר אונים ופחד קיצוני.

תופעות של PTSD  נצפו כבר בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אבל לקחו עשרות שנים עד שהכירו במימדי התופעה וחומרתה, בעקבות מלחמת וייטנאם. בארץ ישראל זרועת המלחמות חיים כ-4000 נפגעי הלם קרב, שרובם מקבלים טיפול מטעם הצבא.

תסמיני PTSD

תסמיני ההפרעה נחלקים ל- 3 קבוצות:
חוויה מחדש: הנפגע חווה את הטראומה בדרכים שונות, ביניהן זכרונות חוזרים, מחשבות על הארוע, סיוטים ותחושות שהארוע קורה שוב. כאשר הנפגע נחשף למשהו שמזכיר לו את הטראומה- קולות, מראות, ריחות- הוא עלול לחוות מצוקה רבה ותסמינים גופניים של דחק (הזעה, דופק מהיר, עליה בלחץ הדם, רעד, סחרחורת וכו').
הימנעות: בגלל עוצמת הרגש הכרוך בטראומה, נפגע הלם קרב לא רק נמנע מכל דבר שעלול להזכיר לו את המאורע הטראומטי אלא לרוב נמנע בכלל ממעורבות רגשית. הוא מנתק קשרים חברתיים, מוותר על פעילויות חשובות, מאבד עניין בתחביבים, חש חוסר אמון בעצמו ובעולם ולא מצליח לחוש רגשות עוצמתיים. ביחס לטראומה יש לעתים נתק או שכחה של חלקים מסוימים מהארוע.
עוררות מוגברת: בגלל החרדה מהחוויה מחדש של הטראומה ונסיונות ההימנעות, נפגע הלם קרב סובל מקשיי שינה, קושי בריכוז ואף מהתפרצויות זעם ושינויי מצב רוח קיצוניים.

ההפרעה מוגדרת כתסמונת דחק פוסט טראומטית אם הסימנים נמשכים מעל לחודש ומביאים לפגיעה ניכרת בתפקוד. מדובר על אנשים שנפגעו נפשית בצורה קשה וחיים בחרדה תמידית מאסון נוסף. הם חשים מנותקים מהזכרונות שלהם, מהרגש שלהם, ובעצם חשים מנותקים מעצמם. לכן רבים מהם מתקשים להשתלב בשוק העבודה ולהקים משפחה.

הגורמים להלם קרב

אין זה פלא שהסיכון ללקות בהלם קרב גדל ככל שהחייל נחשף למידה רבה יותר של הרס ומוות. למעשה, מחקרים מצביעים על כך שהסיכון להלם קרב גדל ככל שהחייל מצוי במצב של קרב זמן ממושך יותר ובחזית קשה יותר. אבל ישנם גורמי סיכון נוספים:
א.    גורמי סיכון קודמים – אנשים שבאים ממעמד סוציואקונומי נמוך, שאין להם מעגל תמיכה של משפחה או חברים, שסבלו בעבר מהפרעות נפש שונות או שחוו ארועים טראומטיים קודמים למלחמה, הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר ללקות בהלם קרב.
ב.    גורמי סיכון בצבא – תשישות גופנית, מורל נמוך, חוסר אמונה במטרה וחוסר לכידות יחידתית הם גורמי הסיכון ללקות בהלם קרב בשעת פעילות גופנית.

טיפול ב-PTSD

הטיפול בהלם קרב ניתן, ככל האפשר, קרוב לחזית ובאופן מיידי, על מנת לאפשר לחייל להתגבר על הסימפטומים הראשוניים של לחץ, לחזור ללחימה ולחוות חוויות מעצימות במקום חוסר האונים שחש בקרב. אבל אם הלחץ רב מדי ומתפתחת תסמונת פוסט טראומטית, ניתן טיפול תרופתי, פסיכולוגי או שניהם.

טיפול תרופתי – תרופות נוגדות דכאון מועילות למרבית הסובלים מההפרעה. התגלה גם כי קורטיזול מונע פוסט-טראומה במקרים מסויימים.
טיפול פסיכותרפי – טיפול בדיבור והתמודדות עם הרגשות העולים מהחוויה הטראומטית.
טיפול קוגנטיבי – התנהגותי – שינוי דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות כמו הימנעות, וכן חשיפה הדרגתית לטראומה המאפשרת התמודדות עם הזכרונות המאיימים.
EMDR– שיטה שהוכחה כמועילה בנטרול זכרונות טראומטיים באמצעות תנועות עיניים מהירות.

עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן, מייסדת ומנהלת המרכז לטיפול בבריאות הנפש. משתתפת בהרצאות, מלווה השתלמויות, מנהלת סדנאות ופעילה בפורומים מקצועיים

אודותינו

מענה – ייעוץ הכוונה והפניה למומחים – מרכז מידע בכל הקשור בהתמודדות עם קשיים, משברים, בעיות חברתיות ועוד. באתר תמצאו מגוון מקצועי ורחב של מאמרים בנושא בריאות הנפש, מחלות נפש, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ומידע מקיף אודות מצבים נפשיים שונים. אתם מוזמנים בכל עת לפנות לאחד המומחים שלנו על מנת לקבל מידע נוסף!

באתר מענה תוכלו לקבל את כל המידע הדרוש לכם בקלות ובמהירות, בין אם אתם מחפשים מטפל זוגי, פסיכולוג או פסיכיאטר, או שברצונכם לקרוא בצורה מעמיקה אודות מחלות נפש שונות, מצבים נפשיים קיצוניים – כיצד מאבחנים אותם ואילו אפשרויות טיפול קיימות?

התקשרו עכשיו!