תסמונת קפרגא

תסמונת קפרגא היא מצב בו אדם בטוח שיש לו או למישהו מקרובי משפחתו או מחבריו, תאום או כפיל שמתחזה להיות הוא או הקרוב, ומנסה להחליף אותו.

הפרעה זו אינה מופיעה במדריכים הפסיכיאטרים הנפוצים (ה-DSM האמריקאי וה-ICD האירופאי), הן משום שאינה מהווה בהכרח הפרעה נפשית, והן משום שבתוך הפרעה נפשית היא מהווה סימפטום ספציפי (ולא נפוץ מידי) ולא מחלה בפני עצמה.

מצבים פיזיולוגיים ונפשיים בהם יכולה להופיע תסמונת קפרגא

תסמונת קפרגא היא בעצם הפרעה ביכולת הזיהוי (אדם רואה מישהו שאינו דומה לו כלל ושאין ביניהם כל קשר, ובטוח שהוא דומה לו בדיוק, ומנסה להתחזות אליו). פגיעה ביכולת הזיהוי יכולה להגרם כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים, או נפשיים.
בתחום הפיזיולוגי נמצאים מצבים של פגיעה באיזורים מסויימים במח, כתוצאה מפגיעת ראש, מאירוע מוחי או ממחלה דמנטית כלשהי (בעיקר אלצהיימר). אחת ההשערות היא שהפגיעה במח מתמקדת באיזורים הקשורים לראייה, ולכן נפגעת למעשה היכולת לזהות פנים.

יחד עם זאת, השערה זו בעייתית כי בדרך כלל החולים בטוחים שמישהו קרוב אליהם הוחלף בכפיל, אך מצליחים לזהות נכונה שאנשים אחרים בסביבתם אינם כפילים. השערה נוספת, היא שהפגיעה היא במערכת האחראית על זיהוי פרצופים. זיהוי של פנים נעשה במערכת נפרדת מזו המזהה אובייקטים אחרים (פגיעה במערכת הזו גורמת לחוסר יכולת לזהות פרצופים בכלל). זיהוי הפרצופים נעשה כנראה באופן מקביל בצורה מודעת ובלתי מודעת- רגשית.

פגיעה בפן הרגשי של זיהוי הפרצופים יכול להוביל למצב שלמרות שהפרט מזהה את הפרצוף, לא מתעוררת אצלו התגובה הרגשית הצפוייה, ולכן הוא בטוח שמדובר בכפיל. השערה דומה עוסקת בניתוק הקשר בין אונות הרקה במח (האחראיות על זיהוי פרצופים) לבין המערכת הלימבית (האחראית על התעוררות של רגשות).

בתחום הנפשי, נמצאות מחלות אשר גורמות להופעתן של מחשבות שווא. מחשבות שווא הן מחשבות חוזרות אשר נותנות לפרט תחושת וודאות, אך אין להן כל אחיזה במציאות. המחלה הנפוצה ביותר היוצרת מחשבות שווא היא הסכיזופרניה. תסמונת קפרגא תופיע בעיקר בסכיזופרניה פרנואידית, כאשר החולה יחשוש ש"הכפיל" של מתחזה לו על מנת לפגוע בו.

השלכות של תסמונת קפרגא

ראשית, הופעתה של התסמונת יכולה לגרום לתחושה קשה של איימה ופחד. כאשר אדם בטוח ומשוכנע כי קרובו הוחלף, הוא עשוי לחוש דאגה לשלומו של האדם ה"אמיתי", וכן להרגיש מאויים על ידי האדם שהחליף אותו. כאשר הוא בטוח שיש לו כפיל אשר מתחזה אליו, כמובן שתחושת הפגיעות עולה.

החרדה, יחד עם הקרבה לאותו "כפיל" אשר מטרתו לפגוע בו, יכולה להפוך את תגובותיו של החולה לבלתי צפויות ומסוכנות. ואכן, הסובלים מתסמונת קפרגא נוטים להיות אלימים- בעיקר כלפי קרוביהם אשר הם מאמינים שהם בעצם כפילים.

טיפול

הטיפול בתסמונת חייב להיות קשור למחלה שאותה הוא מלווה. במקרים בהם התסמונת היא חלק מתמונה פיזיולוגית כלשהי, בדרך כלל ניתן טיפול תרופתי הדומה לזה הניתן לחולי אפילפסיה. כאשר התסמונת מופיעה כסוג של מחשבת שווא האופיינית לסכיזופרניה פרנואידית, הטיפול התרופתי במחשבות שווא עשוי להועיל.

כמו כן, נמצא שגם תרופות אנטי-דיכאוניות יכולות להיות יעילות לטיפול בתופעה. יש לציין, שעוצמתה של מחשבת השווא האופיינית לתסמונת כה חזקה, עד כי בדרך כלל אין טעם לנסות לדבר אל החולה, ולנסות להסביר לו את המציאות באופן הגיוני.

נסיון כזה עשוי ברב המקרים להוביל להתפתחות של מחשבת השווא, הכללתו של הדובר בתוכה (כלומר- להתחיל להאמין שגם הוא כפיל שמטרתו להזיק), וכן לעורר תוקפנות ואלימות. רק לאחר שיכוך המחשבה באמצעים תרופתיים יש מקום להבנתה ברמה הפסיכולוגית על ידי שיחות וטיפול נלווה.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום