אנורקסיה (בשמה המלא אנורקסיה נרבוזה) הינה הפרעת אכילה הבאה לידי ביטוי באופן רגשי ובאופן פיזי גם יחד. מבחינה רגשית, רווח מצב של דימוי גוף שלילי ומבחינה פיזית, משקל הגוף נעשה נמוך בצורה חריגה. בילדים, מצב אופייני הינו לא רק משקל גוף נמוך מאוד אלא גם התפתחות גופנית הרבה למטה מן הרצוי או המקובל.
כאשר מוקדשים מאמצים קיצוניים להפחתת משקל
בימינו, כל אדם שני עסוק לפחות מעת לעת בשאלה איך אני נראה/נראית או האם לאחרונה עליתי יותר מדי במשקל. אולם אסור לטעות, אנורקסיה חורגת בהרבה מהנורמה וזו אכן יכולה להיות מחלה מסכנת חיים. מודעות, טיפול והתמודדות יכולים להפוך את הקערה על פיה ולאפשר לחולה לחזור לחיים תקינים וטובים יותר.
אנשים הסובלים מאנורקסיה נוטים לתחום לעצמם גבולות חמורים בכל הנושא של אכילה והכנסת קלוריות לגוף. מצד אחד, הם שואפים לאכול מעט בצורה קיצונית ומרגישים מתוסכלים אם אכלו יתר על המידה (לטעמם). מצד שני, הם גם נוקטים טכניקות שונות על מנת לסלק מגופם את המזון העודף (שבדרך כלל נצרך בכמות קטנה על פי מדדי מין, משקל גוף, התפתחות וכו'). בין היתר, ננקטים צעדים כגון דיאטה חריפה ביותר, שימוש בתרופות משלשלות, הקאות תכופות, פעילות גופנית אינטנסיבית במידה קיצונית.
חוסר שביעות רצון מתמיד ומתמשך מהמשקל
נדגיש – מי שחולה באנורקסיה נברוזה לעולם לא יהיה מרוצה מהמשקל. כמעט תמיד החולה ירגיש שמן מדי או לכל הפחות, אחוז חרדה מכך שלא יצליח (או תצליח) לשמור על ה"הישג", של משקל נוכחי. המשך המאמצים החריגים להמעיט באכילה, הופך לחלק מרכזי משגרת החיים. העיסוק המתמיד הזה באוכל ובקלוריות, המשך השימוש בחומרים משלשלים או הקאות תוך ניסיונות הסתרה מאחרים הופכים לעניין מאוד מרכזי.
ניתן לזהות אצל החולים השפעה על מערכת העיכול בדמות כאבי בטן או עצירות. לעיתים התנהגות הימנעותית כגון חוסר השתתפות בארוחות משפחתיות, הימנעות ממסעדות, קיום טקסים הקשורים באוכל למשל נטייה ללעוס לאורך זמן או התעסקות באוכל שבצלחת מבלי לאכול כמעט. צורת חשיבה נוקשה, לא רק סביב אוכל עשוי להיות מאפיין אישיותי ברור. לעיתים, מסתגרים מפני אחרים או חוששים להביע רגשות (ריסון מבחינה רגשית, התנהגותית).
האוכל הוא בדרך כלל סימפטום לבעיה גדולה יותר
רופאים מסבירים כי למרות שנראה כי מוקד המחלה הינו האוכל או החשש מהשמנה, למעשה לרוב התמונה שונה. בדרך כלל, כל העיסוק בהשמנה לכאורה או בניסיון להיפטר מקלוריות הינו כסות וסימפטום לעניין רגשי פסיכולוגי. הרצון להרזות חורג מהשאיפה האנושית הטבעית "להיראות טוב יותר". האדם הסובל מכך עושה חיבור בין משקל הגוף ומראה הגוף לבין הערך העצמי או תחושת ההישג. לכן, כל תחושה של כישלון בגלל עליה במשקל אמיתית או מדומיינת מלווה מכה קשה לערך העצמי. האוכל הוא ללא ספק רק חלק מהבעיה. משום כך, התמודדות יעילה מחייבת התייחסות למצב הנפשי, הרגשי ולמכלול הפסיכולוגי שעומד מאחורי הדברים.
אנורקסיה היא הפרעה פסיכולוגית רווחות
על פי המדריך הפסיכיאטרי DSM העדכני לימינו, אנורקסיה מוכרת כהפרעת אכילה קשה שמזוהה על ידי קריטריונים שונים. על פי המדריך, סימנים לאנורקסיה כוללים: פחד מהשמנה גם כשהמשקל מוגדר כנמוך מהנורמה, הפרעה בדימוי הגוף, קישור חזק בין משקל לדימוי גוף שלילי.
חשוב להדגיש כי לא כל הסובלים מאנורקסיה ייראו רזים מאוד כפי שניתן לצפות. רבים מהם אף נוקטים צעדים שונים על מנת להסתיר את הרזון הקיצוני, למשל על ידי לבישת בגדים ארוכים, שמלות בגזרות רחבות, איפור וכדומה. מבחינה פיזית, המחלה מחלישה את הגוף, עשויה להשפיע על מראה העור, אובדן שיער, שחיקת שיניים (בשל הקאות מרובות), אובדן מחזור, עייפות ונדודי שינה, חוסר דם ועוד. מתן תמיכה רגשית, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בשילוב טיפול רפואי הכרחיים על מנת לשבור את מעגל הקסמים הקשה והנוקשה הזה.
מקורות:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/anorexia-nervosa/symptoms-causes/syc-20353591
https://www.nationaleatingdisorders.org/learn/by-eating-disorder/anorexia
אולי יעניין אותך גם:
