יציאה מהארון – התמודדות משפחה ובני זוג

"יציאה מהארון" אינה התמודדות משפחה ובני זוג עם יציאה מהארוןתהליך פרטי של האדם ה"יוצא" בעצמו, אלא גם של משפחתו הקרובה או בן/בת הזוג. כשבני המשפחה/בני הזוג מקבלים את "הבשורה" הם מושפעים ממנה רבות, לא פחות ממה שמושפע האדם הפרטי ש"יוצא מהארון".

ההורים הם הצד המשפחתי שחווה את ה"יציאה מהארון" בצורה הקשה ביותר. לרוב הם אינם מודעים מלכתחילה לנטייתם המינים של ילדיהם ולכן זוהי ידיעה פתאומית ובלתי צפויה, שעתידה לשנות את עולמם.

בני המשפחה מגיבים ל"ידיעה" החדשה באופנים שונים, ועוצמתה של התגובה תלויה בפרשנויות האישיות של כל אחד ובמשמעויות שהם מייחסים לה. לרוב בני המשפחה הקרובה/בני הזוג חווים משבר לא פשוט, גם אם קודם לכן היה רמז כלשהו לנטייה המינית השונה של ילדיהם/בני זוגם.

השלב הראשון במשבר הוא תחושת אובדן, הכחשה מסוימת, תחושת אשמה, בושה וחרדה כשהפועל היוצא של רגשות אלה הוא כניסה לתוך "ארון סגור" במובן של הכחשת המציאות ותחושת בדידות גדולה. גם הורים שמבינים ותומכים בתהליך ה"יציאה מהארון" מגלים תחילה סימני משבר, שלעיתים מצריכים גם טיפול פסיכולוגי. בהמשך הדרך יש הורים ובני משפחה אחרים שמתאוששים במהרה ומקבלים את ילדיהם כמו שהם והקשר ביניהם מתחזק, ויש הורים שמתקשים מאוד בהתמודדות עם "הידיעה", ובאופן מוחלט מסרבים לקבלה.

התמודדות של בני הזוג

כאשר בן/בת הזוג "יוצאים מהארון" ומתוודים בפני בני זוגם על נטייתם המינית ועל רגשותיהם לאורך השנים המשותפות, ההרגשה הראשונית היא שהעולם מתהפך והכול מתערער. בן/בת הזוג ההטרוסקסואליים מוצאים עצמם נכנסים לתוך "ארון" של הכחשה, שמירת סודיות מוחלטת, משברים ולחצים נפשיים. הם עלולים להרגיש בודדים ומבוישים, ולעתים אפילו נבגדים. תחושות אלו עלולות לפגוע בביטחון העצמי המיני שלהם ולהרגשה שהם דחויים מבחינה מינית. הם עלולים להרגיש אשמה בכך שאולי הם גרמו למצב, פחדים, זעם, דחייה, ייאוש, מרירות וכדומה.

דרכי ההתמודדויות עם "יציאה מהארון" של אחד מבני הזוג מתחלקים לכמה דרכים. דרך אחת היא גירושים מידיים ודרך שנייה היא בדיקת מערכת היחסים מחדש לאור גילוי הנטייה המינית, ולאחר מכן קבלת החלטה לגבי המשך הדרך.

יתכן מצב בו בני הזוג ינסו לשמר את הנישואים שלהם כמו שהיו קודם ל"יציאה מהארון", ויהיו זוגות שישמרו על הנישואים, אך בדרך של "נישואים פתוחים"- אף אחד מבני הזוג לא יצפה לנאמנות מינית ורגשית מבן/בת הזוג האחרים, או שיתכן מצב בו יהיו נישואים מונוגאמיים, המלווים ביחסי מין או בלעדיהם. ישנם בני זוג שימדרו את העובדה שבן/בת זוגם "יצא מהארון" וישמרו על הנישואים שלהם, כאילו לא קרה דבר, העיקר שהמסגרת תישמר.

ילדים – לספר או לא?

בקרב בני זוג שאחד מהם גילה נטיות מיניות הומוסקסואליות ו"יצא מהארון" ההתמודדות אינה של בן/בת הזוג בלבד, אלא גם עולות שאלות בנוגע לילדים. האם לגלות להם? האם לשמור את "הידיעה" בסוד? כיצד הם יתמודדו עם הידיעה שאמם/אביהם "יצאו מהארון"? ישנם מקרים בהם קיימות תחושות של בושה וסטייה, והכרה בסטיגמות שישנן, בהם ההורים מעדיפים שלא לספר לילדים, אך כמובן שזה עלול להיות בעייתי שכן הילדים יכולים לגלות זאת בעצמם.

מומלץ שעד שיגיעו הילדים לגיל ההתבגרות, הם כבר ידעו על ה"יציאה מהארון", מכיוון שבגילאים אלה הם כבר מסוגלים מבחינה רגשית, לקבל את העובדה כי הטרוסקסואליות יכולה להתקיים לצד הומוסקסואליות. בכל מקרה שלא יהיה, הידיעה כי אחד ההורים "יצא מהארון" יוצרת משבר מסוים לילדים. בכדי להתמודד נכון עם המשברים מומלץ לקיים תקשורת פתוחה בין ההורים לבין הילדים, ולהיעזר בקבוצות תמיכה ובטיפול.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום