רשלנות רפואית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי

טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים

רשלנות רפואית של פסיכולוגים ופסיכיאטריים עולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה עוסקים בטיפול רפואי להפרעות נפשיות המתבטאות בצורות שונות ברמת חומרתם. גורמים מטפלים אלו מאבחנים את הבעיה הנפשית ומעריכים את השפעתה, ולאחר מכן דואגים להתאים טיפול רפואי רלוונטי המותאם לסוג המחלה ולאופיו של המטופל.

 רשלנות רפואית באבחון ובטיפול

רשלנות רפואית בפן הפסיכולוגי יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות. במקרים בהם המטפל הפסיכולוגי קיבל אבחון שגוי או בחר דרך פעולה לא נכונה עבור המטופל, עלולים להיגרם לו נזקים בלתי הפיכים ברמה נפשית חמורה. על הרופא המטפל להיות מעודכן בפרקטיקות הרפואיות הנוהגות בתחום ולפעול לפיהם כמצופה ממנו.

כך למשל במקרים בהם הרופא המטפל בחר בדרך טיפולית לא מתאימה עבור המטופל עקב אי בדיקות או התאמה מוקדמת, עלולה נפשו של המטופל להגיב באופן שלילי להליך ואף להביא לידי יצירת נזקים. הנזקים משתנים בהתאם לרמת חומרת המחדל ומשורה של פרמטרים רפואיים שונים. לא דומה טיפול שגוי בהפרעה נפשית של קטינים ובין של מבוגרים, או מטיפול בודד או משורה של טיפולים.

במקרים של טיפול פסיכיאטרי הסכנה העלולה להיגרם חזקה הרבה יותר. במידה והפסיכיאטר ביצע אבחון שגוי ונתן תרופות שונות על פי אותה דיאגנוזה שגויה, ייתכן כי המטופל יצרוך תרופות שונות, אשר כלל אינם מתאימות לו ואף עלולות לגרום לו לנזקים גופניים ונפשיים חמורים.

רשלנות רפואית של פסיכולוגים ופסיכיאטריים

כמו כן, רשלנות רפואית בטיפול פסיכולוגי יכולה להיגרם גם מסיבות נוספות. כך למשל במקרים בהם המטפל חשף מידע חסוי על המטופל הגורם לנזקים ולעוגמת נפש למטופל. גורם מטפל אשר חושף מידע אישי שגילה לו אחד מן המטופלים, חושף את עצמו לתביעת רשלנות רפואית.

מקרים נוספים בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית נסובו על העובדה כי הגורמים הרפואיים כלל לא היו מוסמכים על פי החוק לבצע טיפול והליכי טיפול פסיכולוגיים במטופלים.

על הרופא המטפל לערוך מעקב צמוד אחרי מצבו הרפואי של המטופל בצורת השגחה שוטפת על מצבו הנפשי והשפעת התרופות. על הרופא המטפל להיות קשוב לתלונות המטופל לאורך ההליך ולנקוט בצעדים שונים במקרה והוא חש כי ישנה החמרה במצב הנפשי.

אי ביצוע הוראות אלו מהווה מחדל רפואי חמור של הצוות המטפל כלפי המטופל. כמו כן קבלת החלטות שונות עקב מצב רפואי כמו שחרור מטופל מאשפוז או כפייתו לאשפוז צריכה להיות מבוססת על דיאגנוזה מדויקת ומהימנה – אי עמידה בכך מצדיקה הגשת תביעת רשלנות נגד הפסיכיאטר.

כיצד ניתן להגיש תביעת רשלנות כנגד פסיכולוג או פסיכיאטר מטפל?

במידה והמטופל חש כי נגרם לו נזק נפשי כלשהוא כתוצאה ממחדל רפואי שנעשה לו במסגרת הטיפול הפסיכולוגי או הפסיכיאטרי, ניתן לבחון תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם המטפל.

לא בכל מקרה של אי שביעות רצון מן ההליך הטיפולי יש מקום להגיש תביעה. יש לבחון בדקדוק האם אכן המחדל קיים, ובמידה וכן-האם הוא גרם לנזקים כלשהם למטופל, זמניים או צמיתים.

הערכת הנזק בתביעות רשלנות רפואית בגין מחדלים של הגורם המטפל בטיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים, הינם מורכבים יותר מהוכחת נזק בתביעות רשלנות רפואית סטנדרטיות.

בעוד שבמקרים של נזק גופני, ניתן לראות ולהוכיח בבירור יחסית את קיומו של הנזק וכן את הקשר הסיבתי בין הופעתו לבין הנכות שנגרמה, הדברים מורכבים יותר בפן הנפשי. לשם כך, בתביעות רשלנות רפואית רבות, נעזרים כל אחד מן הצדדים בחוות דעת פסיכולוגיות או פסיכיאטריות במקרה הצורך, לשם הערכה של הנכות הנפשית שנגרמה בעקבות המחדל הרפואי.

זאת ועוד, הנכות הנפשית צריכה להיות מוכחת בקשר סיבתי משפטי ועובדתי, דהיינו, על עורך חוות הדעת לקשר בין המחדל הרפואי (כמו אי אבחון או טיפול פסיכולוגי שגוי) לבין החמרת הנזק הנפשי או גרימתו.

מנגד, חוות הדעת מן הצד השני ינסו לקעקע את חוות הדעת ולהראות כי לא קיים נזק נפשי או לטעון כי הנכות הנפשית הייתה קיימת קודם או כתוצאה מנסיבות אחרות שאינם קשורות למחדל הרפואי.

לשם התנהלות  נכונה במערכה סבוכה זו, יש צורך להיוועץ יחד עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום. גורם זה, אשר בקיא ברזי התביעות מן הפן המשפטי והרפואי, יוכל לבחון את מכלול הנסיבות ולהתאים את דרך הפעולה הטובה ביותר עבור הלקוח במקרה הספציפי.

רשלנות רפואית אינה נושא שעולה לכותרות מדי יום, אך היא מתרחשת יותר מכפי שהציבור יודע. זהו מצב חמור המהווה עילה לתביעות משפטיות ותביעות ביטוח, וחשיפת רופאים מזויפים. בעוד שרשלנות רפואית עלולה להוביל למות החולה, יש להבין את ההשלכות גם כשמדובר ברשלנות רפואית בתחום בריאות הנפש.

בריאות נפשית היא מצב המשפיע על החיים, מערכות יחסים והתפקוד היומי, אפילו יותר מהבריאות הפיזית. בריאות הנפש כוללת אף את יכולת אדם ליהנות מהחיים ולהשיג איזון בין פעילויות החיים לבין השגת חוסן נפשי.

סכנות העדר אבחון פסיכיאטרי

כשאדם סובל ממחלה נפשית ואינו מאובחן, הוא מאבד את האמפתיה לעצמו. במקום ללמוד על מקורות הכאב והסבל הנפשי שלו ולזהותם, הוא מתעלם ממצבו בזכות קביעה של איש מקצוע הגורסת שלמעשה אינו סובל מכל מחלה נפשית. כדי שאדם יבין את טבעה של ההפרעה או המחלה הנפשית ממנה הוא סובל ויוכל לסייע לעצמו, עליו להבין את פרטי ההפרעה כדי להתאושש ממנה.

העדר אבחון פסיכיאטרי אינו מאפשר לאדם להבין את מצוקתו הרגשית ולהתגבר עליה כדי להצליח בחיים. הוא אינו מבין מה קרה לו בילדות וכיצד תרחישים מהעבר משפיעים על מצבו הנפשי בהווה, והפסיכיאטר נכשל, או התרשל, בהבנת הטראומה או ההתעללות אותה מציג המטופל.

העדר האבחון אינו מאפשר למטופל לתקן את חייו על מנת שיוכל לתפקד כראוי ולחיות חיים יותר אחראיים, רציונאליים ושפויים. לפחות במידת האפשר.

סכנות רשלנות רפואית באבחון פסיכיאטרי

פסיכיאטר מורשה לטפל במגוון נרחב של בעיות נפשיות ורגשיות כולל דיכאון, חרדה או פאניקה, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, התמכרויות, הפרעות אישיות, פוסט טראומה, בעיות התנהגות, אירועי חיים כגון גירושין, צער, פרישה מהעבודה, נכויות התפתחותיות, ומחלות כרוניות. טיפול פסיכיאטרי משפר את איכות החיים, אך התנהגות שאינה אתית ומסוכנת עלולה לגרום לנזק משמעותי למטופל.

אבחון פסיכיאטרי מעניק למטופל מידע חשוב לגבי עצמו והמחלה הנפשית או הרגשית ממנה הוא סובל. הוא קובע את המפתח לתכנית הטיפול הדרושה.

רשלנות רפואית באבחון פסיכיאטרי שגוי היא סוג של פרופיל רוחני העלול להרוס את חיי המטופל. בתרחיש הגרוע מכל, אבחון פסיכיאטרי שגוי עלול להוות עילה לרשלנות רפואית כיוון שהוביל באופן כמעט בלתי נמנע לקביעת תרופות פסיכיאטריות העלולות לגרום לחוסר איזון ביוכימי חמור במוח.

התבוננות שגויה על העולם

חוות דעת פסיכיאטרית שגויה זהה להתבוננות על העולם מהצד הלא נכון של הטלסקופ הרוחני. במקום שהפסיכיאטר יבין בדיוק את מה שעובר על המטופל, הטעויות אותן הוא מבצע באבחון רשלני, ובחירת הטיפול השגוי אותו הוא קובע, מובילים לשיבוש חיי המטופל והחמרת מצבו הנפשי.

אבחון פסיכיאטרי חייב להעריך במדויק את המחלה או הבעיה הנפשית של המטופל, על מנת לכתוב חוות דעת הולמת.

רשלנות בכתיבת חוות דעת פסיכיאטרית אינה מאפשרת למטופל לקבל את הזכויות המשפטיות להן הוא זכאי, ואת דמי הביטוח המגיעים לו. אם חוות הדעת קובעת, למשל, שהמטופל סובל מהפרעת הסתגלות בלבד, ולא מהפרעה דיסוציאטיבית, כשהוא סובל למעשה מהפרעת אישיות גבולית, מתעוררות מחלוקות משפטיות והמטופל אינו מקבל את זכויותיו.

חלק מהפסיכיאטרים אינם מאמינים למצב הנפשי עליו מדווח המטופל או בני משפחתו ופשוט נוקטים בעמדה שגויה או רשלנית בכתיבת חוות הדעת. מצב זה מחמיר את מצבו של המטופל מבחינה נפשית, מבחינת העדר הטיפול המתאים לו ומבחינת שלילת זכויותיו.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום