אבחון נוירופסיכולוגי (NPT) מתבצע לרוב כדי להעריך את מידת הפגיעה ביכולת מסוימת ועל מנת לקבוע איזה איזור במוח ניזוק, כתוצאה מפציעה או מחלה נוירולוגית. אבחון שכזה מתמקד בהערכת הקוגניציה וההתנהגות של המטופל, לרבות בדיקת השפעתה של פגיעה מוחית או תהליך נוירו-פתולוגי שהוא חווה.
אבחון נוירופסיכולוגי מתבצע למטרות קליניות, על מנת להבין את היכולות והפגיעות הקוגניטיביות של המטופל ולהתאים לו תוכנית טיפול אישית, למטרות מחקר ולצרכים משפטיים, כגון קביעת כשרותו של אדם לעמוד בהליך פלילי או כדי לאבחון את מידת הנזק שנגרם לו, לצורך תביעה נזיקית.
שלבי האבחון
- לקיחת היסטוריה: זהו תהליך של איסוף מידע אודות ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומשפחתו, לרבות שלבי ההתפתחות בילדות, היסטוריה פסיכולוגית וכן אופי, מידת החומרה וההתפתחות של הקושי ממנו הוא סובל.
- ראיון: פסיכולוגים עושים שימוש בראיונות מובנים על מנת לקבוע מה סוג הבעיה הנוירולוגית שממנה סובל המטופל.
- אבחונים: מבחנים מתוקננים (שעוברים סטנדרטיזציה וניתן להשוות את תוצאות המטופל בהם לקבוצה המוגדרת כקבוצת הנורמה), שתוצאותיהם משמשות ככלי עזר, המסייע לגלות הפרעות נוירולוגיות.
*מבחני אינטליגנציה: תוצאותיו של מבחן אינטליגנציה (IQ) עשויות לספק מידע לגבי קיומה של בעיה מוחית-נוירולוגית אצל המטופל, כגון נזק לאזור מסוים במוח או ליקויי למידה.
*מבחנים נוספים: שאלונים מובנים ומבחנים ממוחשבים שונים, המשמשים לבדיקת יכולת התפיסה החושית, התפקוד המוטורי, רמת הקשב, הזיכרון, העיבוד השמיעתי והחזותי, שפה, יכולת פתרון בעיות, תכנון, ארגון ומהירות עיבוד המידע של המטופל.
אבחון נוירופסיכולוגי במסגרת אשפוז פסיכיאטרי
האבחון הנוירופסיכולוגי משמש פעמים רבות כשלב ראשון בטיפול במגוון מחלות הקשורות לתפקוד המוח, ובהן:
- אלצהיימר.
- דמנציה.
- שבץ מוחי.
- טרשת נפוצה.
- גידול במוח.
- פרקינסון.
- אפילפסיה.
- פציעת ראש הגורמת לפגיעה מוחית, כגון זעזוע מוח.
- פגיעה מוחית בשל צריכת יתר של סמים או אלכוהול.
- חשיפה לכימיקלים רעילים או זיהום.
במהלך האשפוז, יסייע הצוות הרפואי למטופל לייצב את מצבו, על מנת לאפשר לו להמשיך בטיפול בביתו, במסגרת הקהילה, או לחילופין, במסגרת אשפוז ממושך יותר.
הצוות הרפואי במחלקת האשפוז יסייע למטופל ויבנה לו תוכנית שיקום אישית, שבמהלכה הוא יתרגל ולמעשה יבנה מחדש את יכולותיו הקוגניטיביות בתחומים כגון זיכרון, היגיון, מוטוריקה גסה ועדינה, קשב ועוד.
כמו כן, מסייע האבחון במסגרת האשפוז לקבל החלטות אודות רישום טיפול תרופתי למטופל, בהתאם לפגיעה שממנה הוא סובל ולתוצאות האבחון.
בנוסף, באמצעות תוצאות האבחון, יוכל הצוות הרפואי במחלקת האשפוז לסייע למטופל לקבל החלטות בנושאים כגון שינוי קריירה, כשירות לנהיגה, יכולת להמשיך לעסוק בפעילות גופנית, לשוב ללימודים ועוד.
זאת ועוד, אם יתגלה במסגרת האשפוז שהמטופל סובל ממחלות כרוניות כגון אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה או מפגיעה מוחית קשה אשר בגמה משמעותית בתפקודו וביכולותיו הקוגניטיביות, ייתכן שיהיה עליו ועל הקרובים עליו לשקול האם הוא מסוגל להמשיך להתגורר לבדו, או שעליו להישאר באשפוז לתקופה ממושכת.
אמצעי השיקום המיושמים במסגרת האשפוז
כתלות בסוג הפגיעה המוחית שאותרה במסגרת האבחון הנוירופסיכולוגי, עשוי צוות בית החולים לשתף את המטופל בשיטות שיקום שונות ובהן:
- טיפול בדיבור, על ידי קלינאי תקשורת, למשל לצורך שיפור יכולת הדיבור שנפגעה לאחר שבץ.
- ריפוי בעיסוק, על ידי מרפא בעיסוק, למשל לצורך ביצוע תרגילים לשיפור יכולת התיאום יד-עין ותרגול פעולות יומיומיות חיוניות כגון הליכה, אכילה עצמאית, התלבשות ועוד.
- טיפול קוגניטיבי ממוחשב, באמצעות תרגילים ממוחשבים המסייעים לשיקום היכולות הקוגניטיביות שנפגעו בשל פציעת ראש.
על מנת להעריך את יעילותם של אמצעי השיקום השונים, במהלך האשפוז, ייערכו אבחונים נוירופסיכולוגיים נוספים למטופל, שיאפשרו לצוות הרפואי להעריך את מידת ההתקדמות והשיפור ביכולותיו הקוגניטיביות.
