אבחון רגשי מאפשר הבנה רחבה של מיומנויות הילד וקשיים אותם הוא חווה. במידת הצורך, נקבעות המלצות לבדיקות נוירולוג, ייעוץ רגשי, הדרכת הורים וייעוץ פסיכולוגי.
האבחון מתבצע על ידי פסיכולוג ילדים, או באמצעות בדיקות הערכה ממוחשבות הבוחנות תפקוד קשב וריכוז.
תהליך האבחון מתבצע על ידי פסיכולוג מומחה וכולל מספר תחומים: מפגש הכרת הילד והוריו, בחינת תוצאות המבדקים שנערכו עם הילד, וסיכום הממצאים עם הילד והוריו, ודוח סיכום כתוב המתבצע בסיום האבחון ומוגש להורים, הכולל, בהתאם לצורך, המלצות להמשך טיפול אותם יש לבצע בסביבת הבית, בית הספר או להמשך טיפול פסיכולוגי.
תחומי אבחון רגשי
מספר סוגי אבחון רגשי כוללים:
אבחון התפתחותי – מיועד לילדים צעירים עד גיל שש, כשקיים חשש לעיכוב בהתפתחות. סוג עיכוב זה עשוי להתבטא בקשיים להשגת אבני דרך התפתחותיות, ברמה רגשית נמוכה, או באיכות יחסי הילד והוריו.
אבחון התפתחותי משווה את הנורמה הצפויה לתפקוד ילדים בגיל זה, לתפקוד הילד. במידת הצורך, האבחון כולל הערכת מוכנות הילד לכיתה א'.
אבחון פסיכו דידקטי לילדים ומתבגרים – האבחון כולל בדיקת אינטליגנציה, מבחן למידת מיומנויות, הערכה רגשית כללית ויכולת תפקוד בינאישית. אבחנה זו משמשת כבסיס לאיתור לקויות למידה אצל ילדים ומתבגרים.
אבחון נוירו פסיכולוגי – מיועד לילדים ובני נוער וכולל הערכה תפקודית של היבטים המהווים את הבסיס ללקויות למידה, כולל זיכרון, קשב וארגון. במידת הצורך, הערכה זו כוללת אבחנה רגשית יסודית, הערכת כישורים חברתיים, אבחון פסיכו דידקטי, או בדיקות המתייחסות לאזורים שונים במוח.
הערכה רגשית – מיועדת לילד החווה בעיות רגשיות משמעותיות בתפקוד רגשי.
ממצאים שונים
הממצאים המתקבלים מבדיקות אבחון רגשי נוגעות לתחומים שונים בחיי הילד ומאפשרות הסקת מסקנות והמלצות להמשך טיפול.
הפרעת קשב והיפראקטיביות – ADHD
הפרעה זו מתבטאת בקשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות, קלות הסחת דעת ואימפולסיביות. ההפרעה התפקודית מתרחשת במספר מצבים ומשפיעה ברצינות על החיים החברתיים של הילד. ההפרעה עשויה להשפיע באופן משמעותי על ההישגים בלימודים ועל ההתפתחות הרגשית-חברתית של הילד.
הפרעות קשב וריכוז, עם או ללא היפראקטיביות, הן הפרעות נפוצות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים, ובאמצעות סוגי ההערכות הרגשיות השונות, כחמישה אחוזים מתלמידי בית הספר היסודי מאובחנים עם הפרעות אלו.
העדר ויסות רגשי ככלי אבחוני
ויסות רגשי הוא מרכיב הנוכח בהפרעות קשב וזוכה בדרך כלל להתעלמות, אך תורם באופן משמעותי לפגיעה רגשית. העדר ויסות רגשי בהפרעות אלו נובע מליקויים בהכרת או תשומת לב לגירויים רגשיים.
במחקר אחד, שישים אחוזים מהילדים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, לעומת 15% מהילדים בקבוצת הביקורת, נמצאו כחסרי סבלנות, כועסים בקלות ומתוסכלים מבחינה רגשית. במקרה אחר, ארבעים אחוזים מהילדים שאובחנו עם הפרעות רגשיות התאימו לאבחנת הפרעות קשב וריכוז. למעשה, הפרעות אלו מהוות סוג של גורם סיכון להפרעות רגשיות.
קיימות שלוש נקודות עיקריות כשבוחנים הפרעות רגשיות בהיבט של הפרעות קשב וריכוז. ראשית, הפרעות אלו הן צורה קדומה של הפרעות רגשיות. שנית, אלו הן הפרעות נפרדות עם תסמינים חופפים, כשהפרעה אחת עשויה לתרום להתפתחות ההפרעה האחרת. שלישית, החוקרים סבורים כי בתת קבוצה של ילדים, שתי ההפרעות מייצגות שני ממדים של הפרעה אחת.
יעילות האבחון הרגשי להבנת הפרעות קשורות
אבחון רגשי מספק מאפיינים קליניים מועילים להמשך טיפול. שתי ההפרעות הן דוגמאות של אישיות שאינה יציבה מבחינה רגשית, שבה קיימת נטייה ניכרת לפעול באימפולסיביות. ההפרעות הרגשיות משפיעות על חוסר יכולת לשלוט בדחפים, ומובילות להתמכרויות והערכה עצמית נמוכה.
יחד עם זאת, חלק מהילדים החווים תסמינים אלו, מבטאים את קשייהם הרגשיים באופנים שונים. בהפרעות קשב וריכוז, התסמינים הרגשיים מופיעים כאשר קיימים יותר מדי או מעט מידי גירויים חיצוניים.
בהפרעות רגשיות, התסמינים מופיעים כשהילדים מרגישים דחויים או מבודדים בשל סכסוכים בינאישיים. שני המצבים עשויים להוביל לאימפולסיביות וחוסר תפקוד רגשי.
