אגרנות כפייתית – מהי? והאם ניתן לטפל בה?

תרבות הצריכה המודרנית מעודדות את כולנו לממש את זכותנו לרכוש מוצרים ולממש בעלות. בכל בית ניתן למצוא לצד חפצים בעלי שימושיות גבוהה גם פריטים מסוימים שנשמרים פשוט כי "חבל לזרוק". אבל שונה המצב עבור אנשים הסובלים מקושי פסיכולוגי עצום להיפרד לשלום מחפצים מיותרים. נסביר על ההפרעה המוכרת היטב בפסיכיאטריה המודרנית ונבין כיצד מתבטאת ומה עושים.

רק המחשבה על זריקת חפצים גורמת לסבל

ניתן להגדיר הפרעת אגרנות כפייתית בתור קושי ממשי לסלק מהבית כל חפץ שהוא. אבל זהו הביטוי החיצוני, הסימפטומטי בלבד. מעבר לכך, עשויים האגרנים להכניס הביתה חפצים שיוגדרו על ידי האדם הממוצע בתור פסולת. חיטוט בפחי זבל או הכנסת פריטים שהושלכו לרחוב על ידי מישהו אחר, נפוצים מאוד. אך מאחורי התנהגות ברורה שכזאת, שעלולה להקשות על ניהול חיים נורמטיביים בבית, עומד קושי נפשי חזק ביותר. רבים הדיווחים מאת האגרנים על כך שעצם המחשבה על זריקת חפץ כזה או אחר, ואין זה משנה מהו טיבו, גורמת למצוקה נפשית ממשית.

מהם התסמינים המאפיינים ארגנות כפייתית?

ברוב המוחלט של המקרים, אי אפשר לפספס את הממד הכפייתי של ההפרעה. המצב ברור לעין כל, כאשר מנסים להיכנס לדירתו (או לדירתה) של אגרן. הדירה או הבית יהיו מלאים עד אפס מקום בחפצים שונים ומשונים, מכל הסוגים. החפצים עשויים להיות מצויים בערבוביה ודחוסים כל כך עד שקיימת סכנה ממשית לבריאות ולנוחות בבית.

בבתים אלו, בדרך כלל החלונות יהיו סגורים והאווירה תהיה מאובקת. יתכן שיהיו ריחות רעים הנובעים ממזון מקולקל ועובש. ערימות החפצים עשויות להיות גבוהות עד כדי כך שקיימת סכנת התמוטטות ממשית. אם בדירה מתגוררים אנשים נוספים, הם לרוב ידווחו על סבל רב מצורת חיים כזאת. לעיתים, האגרנות מתפשטת ומתרחבת גם מחוץ לבית – לחניה, למחסן חיצוני, לתא המטען של כלי הרכב וכדומה.

לא כל אגירה פירושה אגרנות כפייתית

על מנת שפסיכולוג או פסיכיאטר יוכל לסייע בצורה מיטבית לאדם הסובל מן ההפרעה, יש לנסח אותה היטב ולהגדירה. מצבים נפשיים ואפילו מחלות מסוימות עלולים לבוא לידי ביטוי בצורה דמוית אגרנות. מקובל לבדוק היטב האם האגרן/ית סובלים מהפרעות נפשיות או קשיים אחרים, כגון חרדה חברתית, הפרעת OCD, דמציה, פגיעת ראש, שיכחה וכדומה. רק לאחר שברור היטב מצבו הנפשי והבריאותי של המטופל, ניתן יהיה להציע טיפול יעיל דיו.

עד כמה אגרנים כפייתים מודעים לבעיה?

לא כל האגרנים זהים בהתנהגויותיהם וחלקם מודעים, אפילו בצורה טובה, לחוסר התוחלת בהתנהגותם. קיימים כאלה אשר מגיעים למצב של פשיטת רגל, עקב רכישות בלתי פוסקות. יש כאלה הנוטים להתנהגות כללית של חוסר החלטיות ומתקשים לקבל החלטות בחיים, באופן כללי. לעיתים, מתלווה להפרעה איסוף של בעלי חיים עזובים, הממלאים את הבית.

פסיכיאטרים מסבירים כי חלק מהבעיה מקושרת עם מודעות אך לא כולה. במצבים הסבוכים יותר, האדם האוגר איננו מראה כל סימן לכך כי ברור לו שהתנהגותו חריגה או עלולה לפגוע בבריאותו או ברווחתו. מרבית האגרנים מודעים במידה מסוימת, לפחות מדי פעם, לעובדה שהתנהגותם איננה רצויה, לא להם ולא לאחרים. הנטייה להתבודד מקשה עוד יותר. בעזרת טיפול, ניתן לפרק אט אט את דפוסי החשיבה וההתנהגות הנוכחיים ולהביא לשינוי. אחוז מסוים מהאנשים מודע היטב לבעייתיות ומעוניין מאוד בשנוי, מה שמקל על הירתמות לתהליך טיפולי יעיל. על פי ההערכות כ-5 אחוזים לערך מהאוכלוסייה סובלים מכך. כמו כן הנטיה איננה סטטית. היא עלולה להחמיר עם הגיל אך בכל שלב, ניתן להתמודד ולהביא לשיפור משמעותי.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/hoarding-disorder/symptoms-causes/syc-20356056#:~:text=Hoarding%20disorder%20is%20a%20persistent,regardless%20of%20actual%20value%2C%20occurs.
https://www.psychiatry.org/patients-families/hoarding-disorder/what-is-hoarding-disorder