פליטה של אוכל מהגוף עשויה להתרחש כאשר אנו אוכלים מזון מקולקל. מלבד הרעלת מזון, גם וירוסים, חשיפה לרעלים או אכילת 
יתר מוגזמת עלולים לגרום לתופעה של התכווצות הגורמת להקאה. עם זאת, מצב נפשי ודימוי גוף שלילי כמצב נפשי, עשויים לגרום לאנשים, לרוב נשים אך גם גברים, ליזום הקאה רצונית. תופעה זאת, המוכרת בפסיכיאטריה המודרנית כבולימיה עלולה לסכן את הבריאות הגופנית והנפשית. בקרב הסובלים מבולימיה, עשויות להופיע התנהגויות נוספות שמטרתן אחת – להיפטר ממזון שנצרך ואשר נתפס כמיותר. שימוש בחומרים משלשלים ולעיתים עודף פעילות גופנית עלולים גם הם להיות חלק מהסימפטומים ומהבעיה.
עד כמה בולימיה מזיקה לגוף?
בקהילת הבולימיים, אם ניתן להשתמש במונח זה, רווח המונח "טיהור". במונח זה מציינים את הטקסים והדרכים השונות המשמשות כדי לנקות את הגוף מהמזון המשמין. נכון שהגוף לא יינזק מהקאה חד פעמית או שימוש מזדמן בחומר משלשל או חוקן, אבל התמונה שונה כאשר מדובר בהרגל קבוע. הנזק לגוף עלול להיות משמעותי ביותר ואף מסוכן.
אורח חיים מסוג זה, שעלול להיות מלווה במועקה נפשית ואף דיכאון קליני, עלול להזיק מאוד ללב. הפרעות אכילה מתמשכות עשויות לגרום להפרעות קצב (בקצב הלב), ודפיקות לב מואצות. הקאות מרובות עלולות להוביל לנזק בוושט. במקרים חמורים, הושט עלולה אף להיפצע ולהיקרע. בנשים, בולימיה עלולה לגרום לשינויים בווסת וירידה בפוריות.
הקאות ושלשולים עלולים להוביל להתייבשות, אשר במצבה החמור עלולה להסתיים באובדן הכרה, נזק נוירולוגי ואף מוות. הקאות מעלות את מיצי הקיבה החומציים במעלה הושט והחוצה מהגוף. החומציות מביאה לריח פה לא נעים אך גרוע מזה, פוגעת בשכבת המגן של השיניים. הנזק לשיניים עלול להיות בלתי הפיך.
בנוסף, שימוש בחומרים משלשלים או תרופות עלול לגרום להרעלה וכמו כן פגיעה עלולה להיווצר במערכת העיכול. מעי רגיז, עצירות, כאבי בטן חזקים, כל אלה עלולים להפוך לבעיה קשה, אפילו כרונית. אם כל זאת איננו מספיק, הרי שעשויים לחוש עייפות ותשישות. מראה העור עלול להיראות יבש וכך גם השיער. חלק מהאנשים יגלו כי הציפורניים נעשות שבירות או מאבדות את צבען וגם כאבי שרירים עלולים להתפתח.
האם בולמיה ואובדנות קשורות האחת השניה?
קיים וויכוח בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים לגבי מה גורם למה – האם בולימיה גורמת לבעיה נפשית או האם בעיה נפשית או רגשית קודמת, מתבטאת בצורה של הפרעת האכילה. על כל פנים, אין וויכוח בדבר הקשר שבין הפרעת האכילה הזאת לבין סימפטומים נפשיים לא פשוטים ואף מסוכנים. הפרעת אכילה מלווה פעמים רבות בתחושה של דיכאון, חרדה, הימנעות מחברת בני אדם, התמכרות לחומרים אסורים מפריעים לשגרת החיים של נשים וגברים שמפחתים את הסימפטומים של בולימיה. גם דיווחים על הרצון לפגיעה עצמית ואף לאובדנות נרשמים במקרים רבים. איום בהתאבדות או דיכאונות מחייבים התייחסות במלוא הרצינות. מודעות מן הסביבה ורשת תמיכה חברתית יכולים לסייע מאוד לצד טיפול נפשי מחזק.
מטרת הטיפול: שינוי דפוסי חשיבה הרסניים
הפרעות אכילה מלוות פעמים רבות בדפוסי חשיבה פוגעניים. טיהור הגוף מהמזון נתפס כהישג אישי (או כעונש בשל הכניעה לדחפים). דימוי גוף שלילי לרוב איננו עומד בפני עצמו. ביטחון עצמי נמוך, אירועי חיים שליליים, סביבה פוגענית, עלולים לבוא לידי ביטוי בהפרעת אכילה. טיפול יעיל בדרך כלל ישלב מענה לכל הדברים יחד. תמיכה חברתית, חשיפת דפוסי חשיבה פוגעניים והחלפתם בחשיבה חיובית רצויים ביותר. מציאת מטרות חיוביות בחיים ולמידה כיצד לאהוב את עצמנו, למרות שאיננו מושלמים (משום שאף אחד איננו מושלם) מהווים צעד גדול להחלמה.
מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/bulimia/symptoms-causes/syc-20353615
https://www.nhs.uk/conditions/bulimia/
https://www.webmd.com/mental-health/eating-disorders/bulimia-nervosa/bulimia-effects-body#1
