ההתמודדות של קרובי המשפחה והחברים במהלך אשפוז פסיכיאטרי

קבלתו של אדם לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית עשויה להוביל לרגשות קשים של פחד וחרדה גם בקרב קרובי משפחתו וחבריו הקרובים.

סביר להניח שהקרוב שאושפז עבר לפני כן תקופה קשה וסבל ממצוקה רבה והקרובים לו בוודאי דאגו לו וחששו שהוא עלול לגרום נזק לעצמו או לאחרים.

אם קרוב משפחה או חבר קרוב שלכם אושפז במחלקה פסיכיאטרית, בוודאי תהיתם מה ניתן לעשות על מנת לסייע לו. אולם, לצד הרצון לסייע לקרוב המאושפז בהתמודדות עם האשפוז, גם עליכם עוברת תקופה לא פשוטה וגם אתם מתמודדים עם קשיים שונים וזקוקים למידע וסיוע.

סיוע לקרוב במהלך האשפוז

התמיכה שלכם חשובה לקרוב, גם בחיי היומיום וגם במהלך האשפוז. בתור אנשים קרובים ומוכרים לו, תוכלו לעמוד איתו בקשר סדיר, באמצעות שיחות טלפון וביקורים, ולהזכיר לו שהיו זמנים שבהם הוא התמודד עם הקשיים שלו ונהנה מהחיים. אתה יכול לספק קשר חשוב לעולם החיצוני, באמצעות שיחות טלפון סדירות וביקורים.

דאגה לצרכים האישיים שלכם ושמירה על ביטחון אישי

כיום, לאחר מחקרים רבים שבוצעו בתחום, ידוע כי לא קיים קשר סיבתי ישיר בין הפרעות נפשיות לבין נטייה לנהוג באלימות. למעשה, רובם המכריע של הלוקים בנפשם אינם בעלי נטייה לאלימות. אולם, כאשר תסמיני המחלה מחמירים ואדם עובר התקף פסיכוטי, הוא עלול לעיתים להוות סכנה, לא רק לעצמו, אלא גם לאחרים.

אם אתם קרובי משפחה או חברים קרובים של אדם הלוקה בנפשו, אשר גילה נטייה לאלימות, ייתכן שאתם נאלצים להתמודד עם התנהגות אלימה ואיומים מצידו, לעיתים עד כדי חשש לביטחונכם וביטחונם של אחרים המתגוררים עמכם. על כן, כאשר אותו קרוב מאושפז במחלקה פסיכיאטרית, מומלץ כי תתייעצו עם העובד הסוציאלי של המחלקה ותבררו כיצד ניתן לטפל בנושא זה, טרם השחרור מהאשפוז.

בנוסף, ייתכן שכדאי לכם לשקול להעלות את חששותיכם על הכתב הממוען לבית החולים. העלאת הנושא תאפשר, לאחר השחרור מהאשפוז, לוודא שהקרוב ממשיך בתוכנית הטיפול שלו, הכוללת טיפול תרופתי וביקורים סדירים אצל פסיכיאטר ופסיכולוג ואף לקשר אותו, במידת הצורך, עם גורמים המספקים פתרונות דיור לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות.

קבלת סיוע

• עליכם לזכור שהצרכים שלכם חשובים ושאתם צריכים לדאוג גם לעצמכם.
• במהלך ביקורים, ייתכן שהקרוב יפגין מצוקה, יהיה עייף או חסר מנוחה, בשל הצורך להסתגל לסביבת האשפוז כמו גם בשל תופעות הלוואי של התרופות שהוא נוטל. על כן, אל תרגישו שעליכם להישאר עמו למשך פרק זמן ארוך במהלך ביקוריכם הראשונים במחלקה.
• ייתכן שתרצו לקבל מידע נוסף מצוות המטפלים במחלקה, להביע בפניהם חששות או לספק להם מידע חשוב הקשור לקרוב ולהפרעה בה הוא לוקה. זכרו שמדובר במידע אישי של הקרוב ולכן, תמיד בקשו את רשותו וידעו אותו לפני שאתם משוחחים עם גורמי הטיפול אודותיו. כמו כן, זכרו שצוות המחלקה מחויב לשמור על סודיות בנוגע לקרוב ולכן, ישנם נושאים מסוימים שלא תוכלו לקבל תשובות או מידע לגביהם.
• הצטרפו לקבוצת תמיכה: לבני משפחה וחברים של אנשים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות יש קבוצות תמיכה. במסגרת הסביבה המוגנת והתומכת של קבוצת התמיכה תוכלו לקבל מידע, לשתף חוויות, ללמוד דרכי התמודדות חדשות ותזכו לאהדה והכלה מצד חברי הקבוצה האחרים. קבוצת התמיכה תוכל לסייע לכם גם בהתמודדות עם הסטיגמה, הבושה והאשמה שנחוות פעמים רבות על ידי קרוביהם של אנשים הסובלים מהפרעה נפשית ומטופלים במחלקות פסיכיאטריות.
• בשיתוף עם הקרוב, פנו לועדת השיקום האזורית שבאזור מגוריכם על מנת לקבל "סל שיקום". אם הקרוב עומד בתנאים לזכאות לסל השיקום (נקבעה לו נכות נפשית של 40% לפחות ומלאו לו 18 שנים), הועדה האזורית רשאית להעניק לו סל שיקום הכולל, בין היתר שירותי ייעוץ ותמיכה למשפחות.
• פנו לקבלת טיפול: באפשרותכם לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי, הן באמצעות קופת החולים שבה אתם חברים והן על ידי פסיכולוג פרטי. במסגרת הטיפול, תלמדו כיצד להתמודד עם הקשיים והחששות הנובעים מהסיטואציה שבה אדם קרוב ויקר לכם אושפז בשל הפרעה נפשית.
• ראו גם:
• ביקור בית לאחר אשפוז