היפוכונדריה

היפוכודנדריה הינה הפרעה פסיכיאטרית השייכת לקבוצת ההפרעות הסומטיות (Somatoform Disorder). בשפה היומיומית נעשה שימוש במונח היפוכונדריה לתיאור אנשים הסובלים ממחלות שונות ומשונות בתכיפות גבוהה מהרגיל. למעשה, בהגדרתה הפסיכיאטרית, היפוכונדריה היא מצב בו אדם עסוק ומוטרד באופן תדיר בפחד שיש לו מחלה קשה, או שלמישהו אחר יש מחלה קשה, תוך שהוא מבסס את הפחד הזה על פרשנות לא נכונה של סימפטומים גופניים והתנהגות.

במקרים מסויימים, לפרט אין בכלל מודעות לכך שדאגותיו מוגזמות ולא רציונאליות. שכיחותה של ההיפוכונדריה באוכלוסייה מוערכת בין 1-5%, ופורצת בדרך כלל בשנות הבגרות המוקדמות. המחלה בדרך כלל כרונית, עם עליות וירידות במידת החרדה, ועם שינוי ב"מחלות" המאיימות לפגוע.

היפוכונדריה – סימפטומים

אדם הסובל מהיפוכונדריה עסוק מאוד במחשבות לגבי מחלה שיש לו או שיש למישהו קרוב אליו (לעיתים רחוקות החשש הוא מפני מחלת נפש). כל תחושה גופנית, התנהגות ותגובה פיזית יכולים להתפרש אצלו כסימן, הוכחה או רמז לכך שהוא אכן חולה.

לעיתים עצם העיסוק בגוף עלול לגרום להיווצרות סימפטומים. לדוגמא, עצם האמירה "יש לי מחלה, אני עלול ללקות בהתקף לב" עשוי להעלות את הדופק ולגרום להזעה. כמובן שסימפטומים חסרי משמעות אלה יפורשו מיד כהוכחה לבעיה הלבבית. בדרך כלל החולה יבצע סדרת בדיקות מקיפה, לעיתים אצל מספר רב של רופאים, ללא המנעות מבדיקות חריגות, חודרניות, כואבות ויקרות – וכל הבדיקות הללו לא יעלו דבר.

העדר הממצאים בבדיקות לא משנים כהוא זה את בטחונו של הפרט שהוא אכן חולה במחלה נוראית. כדי לאבחן היפוכונדריה, העיסוק במחלות צריך להמשך שישה חודשים לפחות, וכמובן שיש לשלול את האפשרות שהאדם באמת חולה.
העיסוק הבלתי פוסק במחלה שאינה קיימת מביאים למצוקה קשה, ולפגיעה בהתנהלות היומיומית בחיים. המצוקה נגרמת עקב הפחד מפני המחלה האיומה שאף רופא לא מצליח לאבחן, שעשוי להגיע לרמה של פחד מוות. כעס ותסכול כלפי המוסדות הרפואיים שאינם מאשרים בדיקות שאין בהן צורך, ואינם מגיעים למסקנות אליהן החולה מצפה, הם רגשות נפוצים.

האדם עשוי להתחיל להתנהג כאילו הוא באמת חולה – להשתמש בתרופות שאינן מתאימות למצבו הגופני ועשויות לפגוע בבריאותו, להמנע מפעילויות האסורות על חולים ב"מחלתו", ולבזבז זמן, אנרגיה וכסף על בדיקות לא נחוצות. כל זאת על חשבון פעילויות חברתיות אחרות.

הסברים להיפוכונדריה

תיאוריות שונות נותנות הסברים שונים להופעתן של הפרעות סומטופורמיות (שביטויין גופני) בכלל, ולהיפוכונדריה בפרט. הסובלים מהיפוכונדריה נוטים להיות בעלי סף רגישות גופנית גבוה מהממוצע. כלומר, הם עשויים לחוש שינויים מינוריים בקצב הלב, עליות וירידות קטנות בחום הגוף וכדומה. בנוסף הכאב שלהם נוטה להיות נמוך – כאבים קלים נחווים אצלם כבלתי נסבלים. לנטיות גופניות אלה מצטרפים גורמים רגשיים, כגון כעס, דיכאון והפרעת חרדה אשר הפרט אינו מסוגל להתמודד עמם ברמה המודעת.
מקובל להתייחס להתעסקות המופרזת בבריאות הגוף כאל הסטת המודעות מהתמודדות עם מצוקות נפשיות אחרות. ההיפוכונדריה כוללת גם מרכיב קוגניטיבי משמעותי הנשען על קביעות מחשבתית שנותנת פירוש אחד ויחיד לכל התרחשות בגוף ובסביבתו. לעיתים נמצאים גם רווחים משניים המחזקים את ההיפוכונדריה, כגון הישארות תמידית בתפקיד "החולה", אשר מקבל לגיטימציה לא לקחת אחריות בחיי היום יום, להיות מושא לטיפול והרעפת חום וכדומה.

הטיפול בהיפוכונדריה

הקושי העיקרי בטיפול בסובלים מהיפוכונדריה הוא לגייס אותם לטיפול. החולים בטוחים שיש להם מחלה פיזית אמיתית שעדיין לא אובחנה, ולא תמיד מקבלים את הרעיון שההפרעה שלהם נפשית, והטיפול הטוב ביותר עבורם הוא טיפול פסיכותרפויתי.
כאשר הפרט מוכן להתגייס לטיפול, בדרך כלל יונח המוקד על שינוי הסכמות הקוגניטיביות והרחבתן, כך שתתאפשר פרשנות שונה לסימני הגוף. כאשר ההיפוכנדריה נובעת ממועקות פסיכולוגיות מודחקות, יעשה נסיון להגיע למקורן.

אם יש לכם פחד מטריד מאוד לחלות במחלה חמורה מאוד,סביר להניח שאתם סובלים מהיפוכונדריה. אדם שיש לו היפוכונדריה חושב באופן תמידי שהוא חולה באופן חמור למרות העובדות שמבחינה רפואית אין לאותו אדם שום בעיה רפואית. ההיפוכונדריה תוליך אדם לחשוב ול הזמן שהתפקודים הרגילים של הגוף כגון הזעה, תנועות מעיים או פעימות הלב הם תסמינים למחלה חריפה.

בחולי ההיפוכונדריה, לוקים בפוביה מפני  תסמינים קטנים ורגילים שאין לתת להם צומת לב משמעותית לדוגמת נזלת, נפיחות קלה של בלוטת הלימפה וכאב מינורי יראו עברו כדברים חמורים המסמנים מחלה חמורה. חולים היפוכונדריים משתמשים בביטויים מעורפלים כגון ורידים עייפים או כאב כבד.

אחד מהמאפיינים של חולי ההיפוכונדריה הוא התלננות על מספר איברים במקביל ולא על בעיות באיבר אחד. למרות שבמקרים שהבדיקות יחזרו תקינות, החרדה שלהם תמשך כפי שהייתה לפני הבדיקות הרפואיות ואף יותר. כיום בארצות הברית ישנם בערך בין 0.8-8.5 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מהיפוכונדריה.

הבדל בין פחד תקין להיפוכנדריה

רבים מאיתנו חוששים ברגעים מסויימים שאולי יש לנו סימנים של מחלה חריפה. לרוב המקרים זו אינו מצב של היפוכונדריה. אם החשש מסיכוי של מחלה נמשך יותר מ 6 חודשים,הדאגות הללו ייחסו להיפוכונדריה. אחוז גדול מחולי ההיפוכונדריה סולבים גם ממספר מחלות פסיכאטריות אחרות. כ- 60 אחוז מחולי ההיפוכונדריה סובלים מדיכאון ראשי, הפרעות פניקה, הפרעה טורדנית-כפייתית, פרנויות והפרעת חרדה כללית.

כמה זמן נמשכת היפוכונדריה?

חולה עם היפוכונדריה עלול לסבול במשך חודשים ואפילו שנים מהמצב. המצב הזה עלול להיות מלווה בתקופות ארוכות שבהם ההיפוכונדר לא יחשוש מכלום. לדעת מומחים, כ 30 אחוז מההיפוכונדריים ישפרו את הסימפטומיים שלהם באופן משמעותי.

ההחלמה מהמצב ההיפוכונדרי הוא יותר גבוה בקרב השכבות הסוציאואקונומית הגבוהות יותר, ואלו שלהם גם הפרעות דיכאון או הפרעות חרדה לטיפל, ואלו שאין להם הפרעות אישיות או מיוחסת לתנאים רפואים שאינם פסיכיאטריים.

התפרצות היפוכונדריה

רגע התפרצות ההיפוכונדריה אצל החולים הוא לא ברור. מומחים מאמינים שישנם פקטורים רבים המשחקים תפקיד בהתפתחות ההיפוכונדריה. ההיפוכונדריה היא בדרך כלל מתחילה להשפיע על האנשים בשנים הראשונות של הבגרות. אדם עלול להתחיל לסבול מהיפוכונדריה לאחר החלמה ממחלה חריפה או לאחר שחבר קרוב חולה במחלה קשה.

לחץ נפשי עלול גם לתרום להתפתחות המחלה, במקרים שאנשים נחשפים למצבי לחץ שאין הם יכולים להתמודד עמם.  מספר מצבים רפואיים עלולים להוות כזרז למחלה. מספר מומחים טוענים שלחולי ההיפוכונדריה יש סף נמוך לכאב ( הם מרגישים כאב פנימי מוקדם יותר מאחרים).

טיפול בהיפוכונדריה

מחקרים שיצאו לאחרונה הדגימו שטיפול קוגניטיבי התנהגותי עם שילוב של תרופות ממשפחת הSSRI (חוסמי ספיגה חוזרת של סרטונין)  הם הטיפולים היעילים ביותר עבור חולי היפוכונדריים. טיפול קוגנטיבי התנהגותי עוזר להתמודדות עם סימפטומיים פיזיים טורדניים. דאגות טורדניות יכולות להיות פחותות אם החולה מטופל ב SSRI.

האם אתם היפוכונדריים?

ניתן לעשות מבחן עצמי אישי שעלול  לתת לכם כיוון אם אתם או מישהו שאתם מכירים מראה סימניים או חדש של מצב של היפוכונדריה. שאלות הן:

  • האם אתה דואג לגבי הבריאות שלך?
  • האם אתה חושב שיש משהו לא בסדר עם הגוף שלך?
  • האם אתה מרגיש חולה ואם משהו אומר לך שאתה נראה טוב יותר, זה מרגיז או מעצבן אותך?
  • האם אתה מוטרד מכאבים ומכאובים רוב הזמן?
  • אם מחלה מסויימת הושמה לתשומת לבך על ידי מישהו אחר על ידי משהו בטלוויזיה, האם אתה מודאג שמחלה הזו תפגע גם בך?
Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום