התאבדות בקרב חיילים בצבא

התאבדות היא פעולה שהאדם עושה במטרה לשים קץ לחייו. בדובר בתופעה רחבה, כמיליון אנשים ברחבי העולם מתים מידי שנה כתוצאה מהתאבדות. הסטטיסטיקה מראה כי בישראל, ביחס למדינות אירופה שיעור המתאבדים נמוך יותר.

יחד עם זאת, בקרב חיילים בצבא, מדובר באחוזים גבוהים ביותר, לא מדברים על כך הרבה, "קשר השתיקה". אך מידי שנה מתים כ- 30-40 חיילים כתוצאה מהתאבדות, מדובר בגורם מספר אחד למוות בצה"ל.

חיילים מתים כתוצאה מהתאבדות יותר מאשר מפעילויות מבצעיות, ממלחמות, מתאונות אימונים, מתאונות דרכים וכו'. בכל שבועיים בממוצע חייל מתאבד. על כך כמעט לא שומעים, ממש מעט מזה מגיע לאמצעי התקשורת.

רוב ההתאבדויות קורות בשנה הראשונה לשירות בצה"ל. אך לא רק, זה קורה גם בקרב אנשי קבע וקצונה. גילאי המתאבדים בצה"ל נע בין גיל 20 לגיל 35. ברוב המקרים אין פניה מוקדמת לקבלת סיוע נפשי. 80% מהמתאבדים לא פונים לגורמי בריאות הנפש בצבא.

כמו באוכלוסייה הכללית, בניגוד למה שנוטים לחשוב, בדרך כלל אין ברקע להתאבדות הפרעה נפשית זו או אחרת. ישנן הפרעות נפשיות אשר מלוות בנטיות אובדניות, אך רוב ההתאבדויות בפועל אינן קורות כתוצאה מהפרעה נפשית, אלא כתוצאה מהפרה של האיזון הטבעי של החיים.

התאבדות בצבא – הסברים וגורמים לתופעה

ההסברים לתופעה מתמקדים בכך שמדובר בבני נוער למעשה. אנשים צעירים הנמצאים בשיא תקופת ההתבגרות שלהם. גיל ההתבגרות כיום מתחיל בגילאים צעירים יותר, לעתים מגיל 12 אפילו, ונמשך עד לגילאים מאוחרים יותר מבעבר, לעיתים אף מעל גיל 30.

גיל ההתבגרות הוא הזמן בו הפרט מגבש את זהותו האישית, כנפרדת מהמשפחה. הגיוס לצבא מחדד עוד יותר שאלות אלו, הקשורות לזהות עצמית. בנוסף לכך, הצבא מחייב התמודדות עם מצבי לחץ וסטרס קיצוניים באופן יומיומי.

קוהוט, פסיכופתולוג ידוע, מסביר כי התאבדות בקרב גילאים אלו נובעת  מ"חרדת הדיסאינטגרציה". מדובר בחרדה, בפחד מתחושה של איבוד תחושת העצמי. חרדה זו מתעוררת כאשר לא קיימת עדין תחושה יציבה של עצמי מלוכד ואין עדין רצף פנימי אחיד. הפחד מתחושת התפוררות זו חזק יותר מהפחד מהמוות. כך, התאבדות הופכת לאפשרות טובה להתמודדות עם תחושה בלתי נסבלת זו.

המסגרת הצבאית מעוררת תחושות אלו עקב היותה מעבירה מסר בלתי פוסק של אחידות וא-אינדיבידואציה. המסגרת מעודדת הזדהות ומחיבות לערכים ולאידיאולוגיה. מסרים אלו הופכיים לשלב זה של גיבוש זהות. הם יוצרים בלבול ובמידה ותחושת האני חלשה, נוצרת תחושה של פירוק פנימי.

מעבר לתחושת הזהות, גם תחושות הלחץ שהצבא מייצר, מניעות להתאבדות. לחץ קיצוני עשוי לזעזע את המבנה הפסיכולוגי ואת תחושת הלכידות הפנימית. ממחקרים, קיים קשר הדוק בין הלחץ הצבאי ונטיות אובדניות. חיילים בעלי נטיות אובדניות חווים את הלחץ הצבאי כקשה יותר מאשר חיילים ללא נטיות אלו.

הלחץ הצבאי מופיע מוקדם, ממש עם הגיוס לצה"ל. גורמי הלחץ הם בדרך כלל דברים הקשורים להסתגלות לסביבה החדשה, יחס החיילים, לבישת מדים, יחס המפקדים וחדירה לפרטיות.

כיצד ניתן למנוע התאבדות של חיילים?

בכל פעם שנושא זה עולה בכלי התקשורת, התגובה הצבאית היא שאין מה לעשות בנוגע לכך. אנשי המפתח המתראיינים בנוגע לנושא זה מטילים את האחריות על אנשי המקצוע הטיפוליים-רפואיים. אך בניגוד לכך, יש רבים החושבים אחרת.

הדעות בנוגע לכך, הם כי האחריות צריכה להיות דווקא על המפקדים – המ"כים בטירונות, אשר קרובים לחיילים יותר מכל אחד אחר. עקב כך, שהמתאבדים לא פונים לעזרה, זיהוים הופך לקשה יותר, הם מפנימים את שעובר עליהם. מדובר בסוגיה מורכבת עד מאוד ו"קשר השתיקה" אינו מסייע לקדם את פתרונה.

התאבדות היא נושא כאוב ביותר שקשה לדבר עליו. בעצם, מדובר באדם שבוחר לשים קץ לחייו שלו. בדרך כלל נשארים מאחור משפחה ואנשים קרובים, שעליהם להתמודד עם כל השאלות- האם היה ניתן לעזור לו? להציל אותו? האם לא היה שום פתרון אחר?

באופן כללי בארץ, שיעור ההתאבדות בקרב בני נוער נחשב לנמוך יחסית למדינות העולם האחרות. אך במקום אחד שיעור ההתאבדויות גבוה מאוד- בצה"ל.

הרבה פעמים לא מדברים על כך. חייל שמתאבד במהלך שירותו נחשב לחלל צה"ל, ופעמים רבות אפילו מכסים את הסיפור כ"תאונת אימונים" או "משחק בנשק". הסטטיסטיקה מדברת על כ-35 חיילים שמתאבדים בכל שנה בממוצע.

מאפייני המתאבדים

החיילים המתאבדים בצה"ל מגיעים מרקעים שונים, ונסיבות ההתאבדות שונות כגון דיכאונות וחרדה. רב המתאבדים שולחים יד בנפשם בשנה הראשונה של השירות, אך ישנם גם קצינים ואנשי קבע שמתאבדים.

רובם המוחלט של המתאבדים לא מוכרים בבריאות הנפש – לא של הצבא, וגם לא מחוץ לו, וכל שכן רובם אינם מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית כלשהי.
גורמים להתאבדות

הגורמים להתאבדות מגוונים ושונים מאדם לאדם. לעיתים התאבדות של חיילים קשורה באופן ישיר לתנאי השירות שלהם, ולעיתים השירות הוא רק טריגר, בגדר הקש ששבר את גב הגמל.

יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהתאבדויות רבות קורות דווקא בצבא. בניסיון להבין זאת, יש לזכור שצה"ל מגייס צעירים הנמצאים בשלבים שונים של גיל ההתבגרות. זהו גיל של גיוס זהות, של משברים אישיים, ושל התמודדויות של בוגרים.

הגיוס בעצם מוציא את המתבגר מסביבתו הטבעית והמוכרת, וגורם לזעזוע נוסף של חייו. אם לא די בכך, הצבא בעצמו מהווה גורם דחק – בין אם מדובר בשירות קרבי המהווה איום על שלמות הגוף והחיים, ובין אם מדובר בהתמודדויות "שגרתיות" יותר כמו פרידה מהבית, התרחקות מהסביבה המוכרת, והתמודדות עם חוקים, נוקשות ומפקדים.

בנוסף, הצבא מנסה להחדיר בחייליו את ערכיו שלו. כאשר צעיר נמצא במהלך הגיבוש של הזהות שלו, מסרים המועברים באופן תוקפני, קשוח וחד משמעי, עשויים לגרום לתחושה של פירוק פנימי וחוסר יכולת לגבש זהות. על פי מספר תיאורטיקנים, תחושת הפירוק הזו היא מפחידה יותר ממוות, ולכן התאבדות מהווה פתרון.

אין להתעלם גם ממטענים שהחיילים מביאים מהבית- משברים אישיים ובינאישיים, נטיות אובדניות שקיימות כבר מגיל צעיר ועוד. בהקשר זה, הצבא מקרב את הצעירים לאלמנט משמעותי נוסף בהחלטה להתאבד- זמינות של כלי נשק.

מניעת אובדנות בקרב חיילים

בקרב כל אנשי המקצוע העוסקים בבריאות הנפש בכלל ובאובדנות בפרט קיימת הסכמה עגומה ושקטה- אי אפשר למנוע את כל ההתאבדויות. כשאדם באמת רוצה למות, בדרך כלל יהיה קשה מאוד למנוע ממנו לעשות זאת בזמן זה או אחר.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בהתאבדות בצבא, חשוב מאוד להבין ולהפנים שלמפקדים יש כוח לעשות את השינוי. ככל שהתופעה של התאבדות של חיילים מושתקת, כך קשה יותר לחייל הבא שחש במצוקה לפנות לעזרה.

ככל שהפחד של המפקדים מ"לדבר על זה" גדל, כך גדל הסיכוי שיפספסו חייל שזועק לעזרה עד שבוחר בדרך שאין ממנה חזרה.
די מוסכם שאי אפשר לשתול מחשבת אובדנות אצל אדם, כלומר- אפשר לשאול חייל אם יש לו מחשבות אובדניות מבלי לחשוש מכך ש"מכניסים לו רעיון לראש".
רגישות של מפקדים, בעיקר מפקדים ישירים (מ"כ בטירונות, סמל מחלקה או מפקד ישיר אחר) מוכרחים להכיר את התופעה של אובדנות בצבא, ולהיות עם האצבע על הדופק כאשר נראה להם שקיימת מצוקה או קושי בהסתגלות.

הדרגים המקצועיים בצבא (קב"ן), מוכשרים לטיפול ותמיכה בחיילים הנמצאים במצוקה. אך מתפקידם של המפקדים להוביל את החיילים למקום הזה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

גלישה ברשתות החברתיות מונעת מקרי התאבדות

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום