התקף חרדה

התקפי חרדה הם תקופות של פחד משתק שמגיעות ללא כל הכנה מוקדמת ויכולות להימשך למספר דקות או אפילו מספר שעות. מדובר באחת החוויות המפחידות והלא נוחות ביותר שיש, מהן נדרש פרק זמן ממושך לצורך התאוששות. התקפי חרדה חוזרים ונשנים נחשבים לתסמין המאפיין הפרעת חרדה.

חווית החרדה במהלך התקף חרדה

הסובלים מהתקפי חרדה לרוב מדווחים על תחושה שהם עומדים למות, להשתגע, להתעלף או להקיא, חוויה של קוצר נשימה או אובדן שליטה בגופם.
תחושות אלה מעוררות צורך לברוח מהמקום שבו החל התקף החרדה וזאת כיוון שההורמון שמייצר את תגובת החרדה מופרש בכמויות משמעותיות, מה שמוביל להתפתחות של תגובת הילחם או ברח ולצורך דחוף לעזוב את המקום בו התעוררה החרדה.

התקף החרדה מייצג את התגובה של מערכת העצבים הסימפתטית שיוצרת תגובות המתפרשות כתגובות אזעקה בקרב אנשים שמועדים להתקפי חרדה וכך נוצר מעגל משוב חיובי שבו הפעלת המערכת הסימפטית יוצרת צורך בבריחה, מה שמפעיל שוב את המערכת הסימפטית עקב העוררות בזמן הבריחה וחוזר חלילה.

לצורך קביעת אבחנה של התקף חרדה נדרש שלפחות 4 מתוך התסמינים הבאים יתפתחו במהירות ויגיעו לשיאם בטווח של 10 דקות:
·    בחילות
·    כאבים בחזה
·    תחושת שיתוק
·    סחרחורת
·    פחד מאובדן שליטה
·    התקפי קור או חום
·    דפיקות לב מואצות
·    הזה
·    רעידות
·    קוצר נשימה
·    תחושת חנק
·    תחושת ניתוק מהמציאות או מהעצמי

גורמים להתקפי חרדה

גורמים ביולוגיים – יש ראיות לך שהתקפי חרדה נוטים להיות משפחתיים. מחקרים העלו לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי פאניקה נוטים ללקות בהפרעת פאניקה יותר מאשר קרובי משפחה של אנשים שאין להם הפרעת פאניקה. כמו כן הסבירות שתאומים שהם מונוזיגוטיים יקבלו אבחנה של הפרעת פאניקה גדולה יותר לעומת הסבירות שתאומים שהם דיזיגוטיים יקבלו את אותה אבחנה.

השערה רווחת מאד היא שהתקפי חרדה נגרמים עקב ליקוי בתפקוד הביוכימי וזאת כיוון שבעלי הפרעת פאניקה נוטים לחוות אירועי פאניקה עקב הליכי אתגר ביולוגי בשיעור רב הרבה יותר בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת פאניקה.

הליכי אתגר ביולוגי מטילים עומס על המערכות הנוירו-ביולוגיות, אשר מחוללות תסמינים גופניים שעלולים להסתיים בהפרעת פאניקה. דוגמאות לחומרים או להתנסויות שעלולות להוות אתגר ביולוגי הן שאיפה של פחמן דו-חמצני או בליעה של קפאין.
האזור במוח שככל הנראה קשור להתקפי החרדה הוא האתר התכול שבגזע המוח וישנו גם קשר חזק לנוירוטרנסמיטור נוירואפינפרין שממלא תפקיד חשוב בפעילות המוח באזור זה.

גורמים קוגניטיביים – אחת ההשערות המוקדמות בנוגע להתקפי חרדה היתה השערה של הפחד מהפחד שלפיה מתפתח פחד מפני ההתנסות בהתקף החרדה.
הסובלים מהתקפי חרדה הופכים להיות דרוכים מאד לתחושות הגופניות שלהם ולפרש סימנים קלים של חרדה כאות לכך שהתקף חרדה עומד להגיע. ישנו גם קשר לפחדים אינטרוצפטיים – פחדים מפני תחושות גופניות פנימיות מסוימות שעלולים להגיע עקב התניה אינטרוצפטית שבו תחושות גופניות מסוימות שמתקשרות להתקפי החרדה מקבלות את היכולת לעורר בעצמן התקפי חרדה.

מודל אחר שהוא המודל הקוגניטיבי מתייחס למשמעות שהאדם מייחס לתחושותיו הגופניות ובכך הוא נבדל ממודל הפחד מהפחד.
לדוגמא, המודל האיטרוצפטי היה מנבא כי אדם הסובל מהפרעת פאניקה וחושש מהתקף לב יגיב תמיד בפחד כאשר דפיקות הלב שלו מואצות אולם המודל הקוגניטיבי חוזה התקף חרדה רק אם החולה מעניק פרשנות שלילית להאצה בפעימות הלב.

טיפול בהתקפי חרדה

ניתן לטפל ביעילות בהתקפי חרדה באמצעות התערבויות שונות כמו טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים תרופתיים.
ממצאי מחקרים מראים שלטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יש את ההשפעה המתמשכת הטובה ביותר ולאחריה תרופות ממשפחת SSRI המשפיעות על פעילותו של הנוירוטרנסמיטור סרוטונין.

ראו עוד בנושא חרדה:

הפרעת דחק חמורה

חרדה חברתית

חרדה הינה תופעה חמקמקה, ולא תמיד שמים לב לקיומה בשוטף. לעומת זאת, התקף חרדה הינו מצב קיצוני של חרדה, אשר נותן אותותיו בתחושות, ברגשות ואף בגוף.

אך גם אז, לא תמיד מבין האדם הסובל מן ההתקף כי מדובר במצב של חרדה, ופעמים רבות הוא יגלה זאת (אם כי בפקפוק מה לרוב) דרך הרופא המטפל.

מבחינה בריאותית, התקף חרדה (אשר ידוע גם כהתקף פניקה) הינו מצב של אירוע נפשי עז, בו האדם המותקף סובל מתסמינים שונים אשר יכולים להגיע בחומרתם עד למצב הדומה להתקף לב.

ההבדל בין התקף חרדה למצבים בריאותיים אחרים, הוא כי אין עדות רפואית כי אכן התרחש האירוע המדובר. זאת אומרת, בעוד האדם חווה תסמינים הדומים להתקף לב, מבחינה רפואית לא נצפים התסמינים הגופניים של התקף לב.

כיצד נראה התקף חרדה?

להתקפי חרדה יש מרכיבים נפשיים אך גם תסמינים פיסיולוגיים אשר ניתן לראות ולחוות אותם באופן ממשי למדי. למרות זאת, מבחינה רפואית, לא תראה בהכרח עדות ברורה המסבירה את התחושות הגופניות, ולעיתים אך לא תהיה שום עדות משמעותית מלבד דיווחו של המטופל. ובכל זאת, אותם תסמינים גופניים יחוו כאלו מדובר בתופעה בריאותית גרידא, פעמים רבות גם ללא תובנה לכך שהנסיבות לקיומן הינן נפשיות.

בין תסמיני הגוף הקשורים בחרדה ניתן לזהות:

  • דופק לב מואץ
  • הזעה
  • נשימה מהירה וקצובה לצד תחושות של אי-ספיקת חמצן
  • לעיתים גם תחושת מחנק וסחרחורות
  • רעידות בגוף
  • בחילה, הקאה ולעיתים אף הרטבה (חוסר שליטה על הסוגרים)
  • כאבי ראש ומיגרנות
  • ועוד…

התסמינים הפיזיולוגיים הנלווים להתקף חרדה יכולים להתבטא בתחושות דומות להתקף לב, תשישות וחוסר מיקוד, ובמצבים קיצוניים גם תתכן אובדן הכרה. עם זאת, בבדיקה רפואית פשוטה יתברר כי אין כל דמיון בין תסמינים אלו לבין התקף לב, לפחות לא מבחינת תפקודו של הגוף.

הקשר הפסיכולוגי בין תחושות הגוף להתקף החרדה

כאמור, המניע להתקף החרדה הינו נפשי, והתחושות הנלוות לו מקורן מנטאלי בעיקר. לרוב, התקף חרדה מתחיל בתחושה כי משהו רע עומד להתרחש, סוג של לחץ משמעותי אשר מקבל ביטוי במחשבה, ברגש וגם בגוף. זוהי תחושה נוראית, אשר מלווה לרוב בסוג של ערעור עמוק מאוד של האדם החווה את ההתקף, ערעור אשר נראה כמו אובדן קשר מסוים עם הסיטואציה, חוסר הבנה של התרחש.

בעקבות תחושות אלו, מתחילים להופיע תסמינים בגוף, בין אם בתצורת חוסר יכולת לנשום ומחנק, דופק וקצב לב מואץ, או טשטוש וסחרחורת. ייתכנו גם כאבים שונים בגוף, כמו דקירות בחזה, לחצים שונים, וכדומה. ייתכן ואותו האדם ירצה להתפנות לבית חולים, וייתכן גם כי הסביבה תחליט לפנות לטיפול רפואי בשמו. כך או כך, הפחד כי מדובר בהתקף לב או אירוע רפואי בסדר גודל דומה ניצב בעינו.

התמודדות עם חרדה

מאחר והתקף החרדה אינו נובע מבעיה פיזיולוגית כזו או אחרת, אלא ממצב נפשי מורכב, הטיפול אף הוא הינו פסיכולוגי ולעיתים גם תרופתי. רדה קשורה גם, בחלק מן המקרים, עם דיכאון, וזה עלול להופיע עם החרדה, לפניה או בעקבותיה. מסיבה זו, חשוב לקבל את העזרה הנפשית הנכונה על מנת להתמודד עם החרדה באופן המיטבי ביותר, וכן למנוע התקפי חרדה עתידיים.

הטיפול הנפשי בחרדה יכול להיות מורכב, מאחר והחרדה בפני עצמה איננה הבעיה. חרדה תמיד קשורה בבעיות אחרות, לרוב מצבים תדירים אשר נתפסים על ידי המטופל כגורמי לחץ וסטרס. מצבים כאלו יכולים להיות מקום העבודה או אווירת עבודה לוחצת, מצב בעייתי בבית או בזוגיות, ותחושות שונות של חוסר בטחון ויציבות מבחינה מנטאלית.

הטיפול עצמו, בעוד יכול להיתמך על ידי טיפול תרופתי כגון מתן ציפרלקס במקרים מסוימים, מתמקד בעיקר בחוויות הנפשיות והמורכבות האישית של החרדה, ואינו תמיד פשוט או מהיר. עם זאת, במצבי חרדה חשוב לקבל את העזרה הנדרשת, בכדי להתמודד בהצלחה עם הקשיים הספציפיים.

 

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום