ארגון הבריאות העולמי קובע שעשרים אחוזים מהילדים בארצות הברית סובלים ממחלה נפשית ברת אבחון מדי שנה. בנוסף, כמעט חמישה מיליון ילדים ומתבגרים ברחבי העולם סובלים ממחלה נפשית חמורה המפריעה בצורה משמעותית לחיי היומיום שלהם.
מהן מחלות נפשיות אצל ילדים?
כמו אצל בוגרים, מחלות נפש אצל ילדים מאובחנות על בסיס הסימנים והתסמינים המרמזים על בעיה מסוימת. יחד עם זאת, תהליך זה עשוי להיות מאתגר במיוחד עם ילדים. רוב ההתנהגויות הנתפסות כתסמיני הפרעות נפשיות, כגון ביישנות, חרדה, עצבנות, הרגלי אכילה מוזרים, או התקפי זעם, עשויות להתרחש כלק נורמאלי מהתפתחות הילד.
התנהגויות עשויות להיות תסמינים נפשיים כאשר הן מתרחשות לעיתים קרובות מאוד, מחזיקות מעמד זמן רב, מתרחשות בגיל חריג או גורמות להפרעה משמעותית במשפחה או ביכולת הילד לתפקד.
כיצד מאובחנות מחלות נפשיות אצל ילדים?
אם התסמינים נוכחים, הרופא יתחיל את ההערכה באמצעות ביצוע היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית. למרות שלא קיימות בדיקות מעבדה לאבחון מיוחד של הפרעות נפשיות, הרופא עשוי להשתמש בבדיקות שונות, כגון צילומי רנטגן ובדיקות דם, על מנת לשלול תופעות של מחלה פיסית או השפעת תרופה כגורמים לתסמינים.
אם לא נמצאת מחלה גופנית, הילד עשוי להיות מופנה לפסיכיאטר, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שהוכשר במיוחד לאבחון וטיפול במחלות נפש אצל ילדים. הפסיכיאטר מבצע ראיון והערכה לאיתור הפרעה נפשית, ומבסס את אבחנתו על דיווחי התסמינים מההורים או על תצפית הבוחנת את גישת והתנהגות הילד.
הפסיכיאטר חייב להסתמך על דיווחי ההורים, המורים ומבוגרים אחרים בסביבת הילד, היות וילד הסובל מבעיה נפשית מתקשה להסביר את מצבו הנפשי או להבין את תסמיניו. בדרך כלל, תהליך האבחון מאתר הפרעות נפשיות נפוצות בקרב ילדים:
הפרעת קשב וריכוז (ADHD)
זוהי אחת הפרעות המוחיות השכיחות ביותר בקרב ילדים והיא עשויה להמשיך אל הבגרות. כשילדים סובלים מהפרעות אלו הם מתקשים לשים לב, לשמור על מיקוד במשימות מסוימות, ונאבקים עם שליטה בהתנהגות וברמת האנרגיה שלהם. החלק מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים אף מהיפראקטיביות.
כדי שבעיות אלו יהיו מאובחנות, התסמינים חייבים להתרחש מחוץ לטווח הנורמאלי הצפוי בהתפתחות הילד. לדוגמא, זה אופייני שילדים יהיו היפראקטיביים או חסרי שקט לעיתים, אך ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מפגינים התנהגויות אלו ברמות מורכבות יותר ולעיתים תכופות יותר.
הפרעת חרדה
זהו מונח המייצג מגוון נרחב של בעיות נפשיות העלולות לגרום לילדים להיות חרדים, לסבול ממצוקה ודאגה מוגזמת, ולחוסר נוחות. כל הילדים חווים רמה מסוימת של חרדה במהלך התבגרותם, ופוחדים מחושך, מפלצות או מדיבור מול חבריהם לכיתה.
אך כשהפרעות אלו נמשכות לטווח הארוך ומתבטאות בתסמינים קיצוניים הגורמים לילד להתרגז או להתקשות לתפקד באופן קבוע, ניתן לאבחן אותו עם הפרעת חרדה.
הפרעת פאניקה – הפרעה זו עשויה להיות מאובחנת אם הילד מפגין לפחות שני התקפי פאניקה או חרדה בלתי צפויים, ולאחריהם לפחות חודש אחד עם חרדה שההתקף ישוב. התקפי פאניקה נגרמים פתאום וללא כל סיבה נראית לעין.
הפרעות פוביות – ניתנות לאבחון כשהילד סובל מפחד מציאותי ומכריע מפני אובייקט או מצב מסוים.
הפרעת אכילה – כשילדה נאבקת עם הפרעת אכילה רגשית או התנהגותית, אך אינה מפגינה כל תסמיני אנורקסיה או בולימיה, קשה לקבוע אבחון רשמי, והרופא מתחשב בהיבטים חשיבתיים כדי לקבוע את האבחנה.
