מצבים גריאטריים פסיכיאטריים נפוצים כגון דיכאון ודמנציה אינם מוכרים בדרך כלל ואינם מטופלים כראוי. זיהוי מצבי גריאטריה באמצעות ביצוע הערכה גריאטרית, יכול לסייע לרופאים לטפל במצבים אלו, ולמנוע או לעכב סיבוכים נלווים.
הפרעות במצב הרוח ומחלת דיכאון באוכלוסייה המבוגרת היא דאגה בריאותית רצינית המתבטאת בסבל מיותר, מצב תפקודי פגום, סיכון מוגבר לתמותה ושימוש מופרז בתרופות ואשפוזים פסיכיאטריים.
מצבי חירום פסיכיאטריים בקשישים
אלו הם מצבים נפוצים, והאבחון והטיפול עשויים להוות אתגר משמעותי בשל השכיחות הגבוהה של מחלות רקע רפואיות נוירולוגיות, בעיות פסיכו חברתיות, ותופעות לוואי של תרופות. מקרי החירום הפסיכיאטריים השכיחים ביותר באוכלוסייה זו הם הזיות, דיכאון עם נטייה אובדנית, שימוש בסמים, ודמנציה מלווה בתוקפנות.
אבחון מוקדם ונכון של מצבים אלו מצריך אשפוז פסיכיאטרי המאפשר טיפול ראוי עד להתאוששות ושיפור התפקוד של המטופל.
ראיון
האבחון מתחיל בראיון עם הקשיש הכולל את חששותיו, נסיבות חברתיות, תפקוד מנטאלי, מצב רגשי, ותחושת רווחה. הקשיש מתבקש לתאר יום טיפוסי, והתיאור מספק מידע לגבי איכות חייו ותפקודו המנטאלי והפיסי.
גישה זו שימושית במיוחד במהלך הפגישה הראשונה לפני האשפוז הפסיכיאטרי. המטופל צריך לקבל זמן רב לדבר על דברים בעלי חשיבות אישית, והפסיכיאטר צריך אף לשאול אם הוא סובל ממצבים פרטניים כגון חרדות, בעיות ביחסים או דיכאון, כך שיוכל להרכיב את תכנית הטיפול המתאימה.
אבחון המצב הנפשי נחוץ בשלב מוקדם של הראיון לשם קביעת אמינות המטופל. האבחון צריך להתנהל בטקט כך שהמטופל לא יהיה נבוך, ייעלב או יתגונן. רמזים מילוליים ושאינם מילוליים, למשל האופן שבו המטופל מספר סיפור, קצב דיבורו, טון דיבורו וקשר עין, מספק מידע לגבי מצבים אפשריים כגון:
דיכאון – קשישים הסובלים ממצבים פסיכיאטריים עשויים להשמיט או להכחיש תסמיני חרדה או דיכאון, אך מה שמסגיר את מצבם הוא דיבור בקול חרישי, התלהבות מאופקת או אפילו דמעות.
בריאות פיסית ונפשית – מה שהמטופל מספר לגבי הרגלי שינה ותיאבון מסייע לאבחון מצב פסיכיאטרי.
הראיון צריך להתבצע עם הקשיש בלבד, כך שניתן יהיה לעודד את הדיון לעסוק בעניינים אישיים, אלא אם כן הוא סובל ממצב נפשי חמור. הפסיכיאטר צריך לדבר אף עם בן משפחה או המטפל של הקשיש, שלעיתים קרובות מעניקים נקודת מבט שונה לגבי תפקוד, ומצב נפשי ורגשי, ומסייעים לגיבוש ההחלטה אם הקשיש צריך להיכנס לאשפוז פסיכיאטרי.
היסטורית בריאות הנפש
בעיות נפשיות אינן מאובחנות בקלות בקרב קשישים. עצב, תחושת חוסר תקווה והתקפי בכי עשויים להצביע על דיכאון. עצבנות עשויה להיות התסמין הרגשי הראשוני של דיכאון, או שהחולים עשויים להציג תסמיני דיכאון המשפיעים על התפקוד הקוגניטיבי. חרדה כללית היא הפרעה נפשית נפוצה ביותר המאובחנת בקרב קשישים ולעיתים קרובות היא מלווה בדיכאון.
יש לשאול את המטופל לגבי מחשבות שווא והזיות, טיפולים נפשיים אותם קיבל בעבר, כולל פסיכותרפיה, אשפוז פסיכיאטרי, טיפול בהלם חשמלי, שימוש בסמים פסיכו אקטיביים, ושינויים אחרונים בנסיבות.
מצבים רבים, למשל, אובדן אדם אהוב, אובדן שמיעה, שינוי מקום מגורים או מצב חיים, ואובדן העצמאות, עשויים לתרום לדיכאון. המטופלים נשאלים לגבי העדפותיהם הרוחניות והדתיות, לרבות פרשנותם האישית לגבי הזדקנות, מצבם הבריאותי ומוות, לשם הבהרת הצורך באשפוז פסיכיאטרי.
