חלק משמעותי מהמחקר המדעי על יכולת החוסן הנפשי, מתמקד בסיוע לילדים לשנות התנהגות קיצונית בהתמקדות המאפשרת להם לבנות חוסן נפשי. אך מה עם מבוגרים? מאמר זה סוקר את הצעדים בהם ניתן לנקוט כדי לבנות חוסן נפשי באמצע החיים.
בעוד שחוסן נפשי הוא מיומנות חיונית להתפתחות ילדות בריאה, המדע מראה שגם מבוגרים יכולים לנקוט בצעדים להגברת החוסן הנפשי בגיל העמידה, שהוא לעתים קרובות הזמן בו זקוקים לו ביותר.
אמצע החיים עשוי להוביל ללחצים שונים, כולל גירושין, מוות הורים, שינויי קריירה ודאגות פרישה מהעבודה, אך אנשים רבים אינם בונים את כישורי ההתמודדות להם הם זקוקים על מנת להתמודד עם אתגרים אלו.
החדשות הטובות: למבוגרים יש כלים יעילים לבניית חוסן נפשי
פרופסורים לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה מסבירים שחלק מהתכונות המאפיינות את גיל העמידה הן יכולת טובה יותר לווסת רגשות, ולהחזיק בנקודת מבט שנרכשה על ידי חוויות החיים ודאגה לדורות הבאים. יכולת זו עשויה להעניק למבוגרים יתרון על פני הצעירים, כשמדובר בפיתוח עמידות.
קיימת סדרת התנהגויות התורמות לחוסן הנפשי, ואלו הן ההתנהגויות אליהן אנשים נמשכים יותר ויותר ככל שהם מתבגרים. מדענים הלומדים מתח ועמידות מסבירים שחשוב לחשוב על חוסן נפשי כעל שריר רגשי אותו ניתן לחזק בכל עת.
חוסן נפשי: כלים מעשיים להתמודדות עם משברים
ן קיימים צעדים מעשיים בהם ניתן לנקוט במהלך משבר ולאחריו, כדי להאיץ את ההתאוששות הרגשית. אלו הן השיטות לבניית חוסן נפשי באמצע החיים:
להתאמן על אופטימיות
אופטימיות היא מצב תודעתי שבחלקו הוא גנטי, ובחלקו נרכש. אופטימיות אינה התעלמות ממציאות של מצב קשה. לאחר אובדן עבודה, למשל, אנשים רבים עשויים לחוש מובסים ולחשוב "לעולם לא אתאושש מזה". אופטימיסט היה מאשר את האתגר באופן תקיף יותר וחושב: "זה הולך להיות קשה, אך זוהי הזדמנות לחשב מחדש את מטרות החיים שלי ולמצוא עבודה שבאמת משמחת אותי".
למרות שזה נשמע טריוויאלי, תרגול מחשבות חיוביות מסייע לבניית חוסן נפשי. מרצים לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, מציינים שהאופטימיות, כמו הפסימיות, יכולה להיות מדבקת. עצתם היא להתחבר עם אנשים אופטימיים.
לשכתב את סיפור החיים
מחקר אחר מחקר הוכיח שניתן להפיק תועלת מעיצוב מחדש של הנרטיב האישי המעצב את השקפת העולם. במחקרי כתיבה אקספרסיבית, תלמידים באוניברסיטה למדו לנסח מחדש את מאבקי הלימודים שלהם כהזדמנות לצמיחה, ונטו פחות לנשור מהלימודים.
מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, מצא שאנשים שהתייחסו למתח כשיטה להגברת האנרגיה להשגת ביצועים טובים יותר בלימודים, הצליחו במבחנים והתמודדו עם המתח באופן פיזיולוגי יותר, בהשוואה לאנשים שלמדו להתעלם מלחצים.
בניית חוסן נפשי מתוך כנות עצמית – זהו הלימוד לזהות את הסיפור ולשנות את ההסבר שאנשים נוטים להחזיק בו כדי להסביר מדוע תרחישים שליליים קרו להם. שימו לב לשיח הפנימי שלכם ושאלו את עצמכם בכנות האם זהו באמת התרחיש הנכון.
הימנעות מהאשמה עצמית
לאנשים יש נטייה להאשים את עצמם בכישלונות החיים, ולהרהר בתרחישים שיכלו להסתיים אחרת. כרגע, מצב קשה מרגיש כאילו לא יסתיים לעולם. על מנת לחזק את החוסן הנפשי באמצע החיים, על אדם להזכיר לעצמו שגם אם ביצע טעות, מספר גורמים תרמו ככל הנראה לבעיה, ויש להעביר את המיקוד לצעדים הבאים בהם ניתן לנקוט.
כשמבינים שתרחישים שליליים בחיים ניתנים לשינוי ואינם נועדו להימשך כדרך קבע, ניתן לשנות ביעילות את המצב. מומחים מסבירים שכמעט ולא קיים כישלון שהוא אישי לחלוטין.
