הפרעת דחק פוסט טראומתית מתארת מצב נפשי אשר נגרם כתוצאה מאירוע קשה, שהוביל למועקה עמוקה. לרוב, אירוע שכזה
נתפס כמאיים על החיים, על השלמות הגופנית או הנפשית של האדם. התסמינים עלולים לגרום לתופעות של הסתגרות והימנעות אולם טיפול וסבלנות מביאים, בדרך כלל, לשיפור משמעותי.
דוגמאות לאירועים מעוררי דחק והפרעה פוסט טראומתית יכולים להיות אירוע טרור, אסונות טבע, תאונות דרכים, אירועי מלחמה, שוד אלים, אונס ותקיפה מינית ועוד. מחקרים חדשים מראים כי ניתן להיערך מראש על מנת למזער השפעות אפשריות, כך למשל ייעוץ פסיכולוגי שניתן ללוחמי אש, צוותי רפואה או חיילים לוחמים.
מהם התסמינים המאפיינים הפרעת דחק פוסט טראומתית?
על פי רוב, תסמינים של הפרעת PTSD יהיו מודחקים זמן מה עד שיפרצו החוצה. ההדחקה יכולה לארוך חודשים או שנים. פעמים רבות, יחלו להופיע תסמינים בדרגה כזאת או אחרת של עוצמה, בתוך שבועות מספר מהחוויה הקשה. משמעות התסמינים היא שהאדם מתקשה לקיים אורח חיים נורמטיבי. אפשרי שפעילויות שהפיג מהן הנאה נחוות כמטרידות. בין היתר, האדם הסובל עלול להתקשות ביחסי אנוש, לסבול מקשיי השתתפות באירועים חברתיים. זיהוי הפרעת דחק פוסט טראומתית יכול להתבצע על ידי אחד או יותר מאלה:
- פעולת הימנעות חברתית – הימנעות מפעולות או מצבים, כגון פעילות חברתית, יציאה לקניות במקום הומה, השתתפות בחוגים או אירועים משפחתיים.
- ההימנעות מעשיה או מחשבה המקושרים עם האירוע – כך למשל הימנעות מהליכה ברחוב המזכיר את המקום בו אירעה תקיפה, שוד או תאונה.
- זיכרונות לא רצויים התוקפים מעל לעת – זיכרונות שנחווים בצורה וויזואלית או עם אפקט של צלילים או ריחות.
- קשיי זיכרון – הנובעים מהדחקה ומוכללים גם לדברים שאינם קשורים לטראומה.
- חוויה מחדש – סוג חזק של זיכרונות הינו החייאה של האירוע הטראומתי, כאילו הוא שב וקורה בהווה.
- סיוטים וקשיי שינה – הנובעים מזכר האירוע הקשה.
- השפעה על חשיבה ומצב הרוח – את האדם תוקפים מסלולי חשיבה שלא היו מוכרים קודם לכן וכן התקפי מצב רוח או דיכאון.
- בדידות – תחושה שאחרים לא יכולים להבין מה שעובר עלי, ניתוק מאחרים.
- אובדן שמחת החיים – הרגשה שאין טעם לקיום או שהרגשות הופכים שטוחים (הימנעות מהבעת רגשות בכלל).
- חוסר נוחות כללית – בשל החשש המתמיד שמשהו רע יקרה או עלול לקרות בכל רגע.
עד כמה הפרעת דחק פוסט טראומתית נפוצה?
בעבר, PTSD נחשבה להפרעה המלווה אך ורק חיילים משוחררי צבא שהשתתפו בקרבות. בעבר כונה מצב זה כ"הלם הפגזות". כיום, ידוע היטב שלא רק בקרב חיילים נחווים אירועים שונים כטראומות עם השפעה לטווח ארוך. על פי ההערכות, כ-3 עד 5 אחוזים בציבור הרחב סובלים מהפרעה שכזאת, בין אם מטופלת ובין אם לאו. יש כאלה שטוענים שהאחוזים עשויים להיות כפולים מזה. גורמי מקצוע מצביעים על נתונים שנשים סובלות מכך כפליים מגברים אולם יתכן שהדבר נובע מכך שגברים נוטים פחות לשתף או להודות בכך. זהו עניין ראוי לציון משום שטיפול עשוי להביא להתקדמות ושיפור ניכרים.
אילו אפשרויות טיפול פתוחות בפני הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית?
לחברה משמעות רבה בטיפול וסיוע עבור הסובלים מ-PTSD. מודעות ושימת לב לגבי שינויים בהתנהגותו של האחר יכולים לאפשר הענקת תמיכה חברתית או הפניה לעזרה. בין שיטות הטיפול הקיימות ניתן לציין טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, פסיכותרפיה, קבוצות תמיכה, תרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון ועוד. שילוב בין שיטות שונות ביחד עם תמיכה חברתית ומודעות ציבורית גוברת מועילים רבות בחזרה לשגרת חיים טובה ומספקת יותר.
מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/post-traumatic-stress-disorder/symptoms-causes/syc-20355967#:~:text=Post%2Dtraumatic%20stress%20disorder%20(PTSD)%20is%20a%20mental%20health,uncontrollable%20thoughts%20about%20the%20event
