אי שקט הוא תסמין שאינו ספציפי, כלומר סימפטום שיכול להופיע על רקע מגוון גורמים רחב. כולנו חווים מעת לעת חוסר שקט על רקע אירוע משמעותי הקרב ובא או על רקע מחלה גופנית, אך במקרים בהם מדובר בתופעה כרונית ומתמשכת, מומלץ לעשות מאמצים על מנת לרדת לפשרה ולפתור אותה.
היכולת שלנו להתמודד עם דרישות העידן המודרני תלויה במידה רבה ברמת השקט הנפשי שלנו. לרוע המזל, ישנם לא מעט אנשים הסובלים מחוסר שקט במשך שנים רבות, שכבר השלימו עם המצב ולא מנסים לשנותו.
מה הם הגורמים לאי שקט?
כפי שציינו, ישנו מגוון גורמים רחב לאי שקט. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- הפרעות קשב וריכוז – אי שקט יכול להיות תסמין הנלווה להפרעות קשב וריכוז. הפרעות אלו מתבטאות במקרים רבים ברגישות מוגברת לרחשי הסביבה, כך שכל גירוי נקלט במערכת החושית בעוצמה רבה מאוד. הערנות המוגברת לרחשי הסביבה וחוסר היכולת להרגיע את מערכת העצבים, עשויים להוביל לאי שקט מתמיד.
- לחץ נפשי או סטרס.
- דיכאון.
- חרדות.
- מחלות גופניות – מחלות גופניות רבות יכולות לגרום לאי שקט באופן חולף או כרוני. בין היתר מדובר בהפרעות שונות במערכת העיכול, בעיות עצביות שונות ועוד. בתינוקות אי שקט יכול להתפתח על רקע בקיעת השיניים, פריחה עורית, מחלת חום ועוד.
- מחשבות טורדניות.
- שינה לא מספקת.
- תזונה לא מאוזנת ולא מספקת.
- סימני משבר גיל העמידה.
מה הם התסמינים של אי שקט?
אי שקט יכול לבוא לידי ביטוי באופן פיזיולוגי ולהתבטא למשל בעייפות כרונית, כאבי ראש, מתח שרירים גבוה ואף בכאבים באזורים שונים בגוף. בנוסף לכך, הוא יכול לבוא לידי ביטוי בלבטים בלתי פוסקים, מחשבות שאינן מרפות, דאגות, קשיי ריכוז ועוד. המאפיינים ההתנהגותיים של מצבי אי שקט כוללים תוקפנות, תנועה חסרת מטרה, חוסר מנוחה, עצבנות יתר, נטייה להתפרצויות ועוד.
מעבר לכל התסמינים שהוזכרו לעיל, ישנם גם לא מעט תסמינים רגשיים שיכולים להופיע על רקע אי שקט כמו לדוגמה חרדה, מתח, דכדוך ותסכול. לאורך זמן אי שקט יכול לפגוע בתפקוד בעבודה, לחבל ביחסים הזוגיים, לפגוע בקשרים המשפחתיים ובאופן כללי לעורר תסכול רב באלו הסובלים ממנו ובקרובים אליהם.
ישנם הסובלים מאי שקט רק במועדים מסוימים, כמו למשל לפני בחינה או לפני היציאה לחופשה, אך ישנם כפי שציינו, כאלו הסובלים מאי שקט באופן כרוני אפילו במשך שנים.
כיצד מאבחנים אי שקט?
בדרך כלל, יוכל המטופל להבין בכוחות עצמו מה הוא המקור לחוסר השקט. עם זאת, לא אחת יצטרך להסתייע בגורם מקצועי על מנת לרדת לפשר הבעיה. כאשר בודקים אדם הסובל מחוסר שקט, יש לבצע אבחנה מקיפה ולהתייחס לאספקטים שונים בחיי וכן להתייחס למגוון התסמינים שמציג המטופל, כיוון שחוסר שקט בפני עצמו לא יכול לספק מספיק מידע דיאגנוסטי. במקרים רבים יופנה המטופל לאבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
כיצד מטפלים באי שקט?
הטיפול באי שקט משתנה בהתאם למידת החומרה של הבעיה ובהתאם לאטיולוגיה שלה. בגדול הטיפול כולל שני רבדים: התייחסות לגורם שהוביל להתפתחות חוסר השקט והתייחסות לתסמיני הבעיה.
ההתייחסות לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה כוללת בראש ובראשונה אבחון מדויק של הגורם לבעיה וניסיון לפתור אותו אם על ידי טיפול פסיכולוגי ואם על ידי ניסיון לבצע שינוי מסוים בחיים (להחליף עבודה, לגשת לייעוץ זוגי וכיוצא באלה, בהתאם למקור הבעיה).
ההתייחסות לתסמינים הקליניים בהם הבעיה מתבטאת כוללת בין היתר נטילת תרופות להרגעה, הקפדה על זמני שינה קבועים וסדר ארוחות קבוע, הימנעות ממצבים מלחיצים ועוד.
