חרדה היא אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר, אשר למעשה כמעט כל אדם חווה במהלך חייו באופן כזה או אחר. לחרדה ישנו תפקיד חשוב במנגנון הנפשי – היא מתריעה, מעוררת, מכנסת לכדי פעולה, ואפילו מצילת חיים במובנים מסוימים.
עם זאת, כאשר חרדה מתחילה להופיע באופן תדיר, ללא איום מהותי על האדם החווה אותה, ובצורה כזו אשר היא מפריעה או מונעת ממנו לנהל את חייו באופן תקין – אזי כנראה מדובר בהפרעת חרדה.
מהי חרדה
ישנן תאוריות רבות ושונות על מהי בדיוק חרדה, כיצד היא נוצרת, ולמה היא קשורה. מבחינה כללית, אפשר לומר כי חרדה הינה תוצאה של תחושת חוסר אונים המתאפיינת במתח, דאגה וחשש מהותי, אשר אינה חייבת להיות מקושרת עם מצב של סכנה ממשית על האדם החווה אותה.
במובן זה, חרדה הינה למעשה אינה קשורה באופן ישיר עם גירוי חיצוני מסוים בפני עצמו, למשל משימה שהמנהל נותן לעובד, אלא עם האופן בו הדבר נרשם או נתפס בקרב האדם, למשל איך העובד מתייחס לאותה משימה שנתן לו המנהל.
סוגי חרדה
ישנם סוגים שונים של חרדה, והיא גם מקושרת פעמים רבות לדחק (סטרס), ואכן פעמים רבות דחק מתמשך מוביל לחרדה והתקף חרדה. עם זאת, החרדה יכולה להופיע עם הפרעות נוספות כגון דיכאון, ולעיתים גם ללא דחק או הפרעות נוספות, אלא באופן נקודתי. בין סוגי החרדה –
- חרדה מציאותית – אשר נחשבת למעוגנת בסיטואציה או תרחיש ממשי המתקיים בשטח, וסכנה מהותית על החווה את החרדה.
- חרדה נוירוטית – אשר מתייחסת לתפיסה של האדם כלפי גורמי חרדה שונים, כגון לחץ בעבודה (באופן נתפס) או סיטואציה קשה בזוגיות.
- חרדה מוסרית – אשר לרוב קשורה בעמדות אישיות ורגשי אשם של החווה את החרדה.
עם זאת, מבחינה פסיכואנליטית, החרדה הינה למעשה אינדיקציה למשהו אחר. זאת אומרת, החרדה איננה רק התופעה ההתנהגותית או החווייתית שנראית על פני השטח, אלא לרוב היא מכוונת לעניין מהותי מבחינה נפשית, ויש להקשיב לחרדה באופן הדוק ביותר.
תסמינים הקשורים בחרדה
אפשר לחלק את תסמיני החרדה לשתי קטגוריות באופן כללי – תסמינים פיזיולוגיים הקשורים בגוף הממשי, ותסמינים פסיכולוגיים או נפשיים הקשורים בתחושות, מחשבות ורגשות. חשוב לציין שזוהי חלוקה מאוד לא יציבה, מאחר ופעמים רבות התחושות הנפשיות משפיעות אל הגופניות, וגם להפך. למעשה, אפשר לומר כי מבחינה נפשית הגוף הינו חלק מהחוויה של האדם, ולכן ישנה הדדיות מסוימת בין התסמינים הגופניים והנפשיים.
- מבחינה פיזיולוגית – התסמינים השונים שיכולים להופיע בחרדה הינם רבים, החל מכאב ראש או כאבי בטן קלים, בחילה, דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, וצורך ללכת לשירותים בדחיפות. דרך תסמינים חריפים יותר כגון חולשה, סחרחורת, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, התכווצויות שרירים, הקאה, שלשול, ועוד. ועד תסמינים חריפים ביותר כגון התקף דמוי התקף לב ואפילו פינוי לבית חולים.
- מבחינה נפשית – התסמינים נעים על קשת שלמה של רגשות ותחושות החל מאי-שקט, מתח, פחד מהעתיד לבוא, חוסר ביטחון, ועד לתחושת סחרור ואובדן שליטה מוחלט, התנהגות קיצונית ולא אופיינית של בריחה או לחימה, התגוננות, מחשבות טורדניות, ובמקרים קיצוניים אף אובדן הכרה או דיסאוריינטציה זמניים.
סוגי טיפולים בחרדה
ישנן גישות שונות לטיפול בחרדה, החל מטיפול תרופתי ועד לטיפול נפשי בתרפיה. כל גישה מתייחסת לחרדה באופן שונה, וממקמת אותה באפיק אחר של החוויה האנושית, כך למשל –
- טיפול תרופתי – הטיפולים בחרדה כוללים לרוב כדורים שונים המרגיעים ומאפשרים סוג של תפקוד נורמטיבי. אך לרוב אין אלו פותרים את בעיית החרדה עצמה, אלא מאפשרים טיפול נפשי.
- טיפול פסיכולוגי – מבחינה פסיכולוגית, החרדה הינה הפרעה אשר יש לטפל בה עד שתעלם או המטופל יוכל להשתלט עליה כמיטב יכולתו. לרוב טיפולים בגישה זו יהיו קוגניטיביים-התנהגותיים, ויתמקדו בדפוסי החשיבה וההתנהגות של האדם, במאפייני החרדה, בייחודה, ובאופני התמודדות נפשיים עמה.
- טיפול פסיכואנליטי – בגישה הפסיכואנליטית, כאמור, החרדה אינה תופעה בוואקום ולרוב גם אין היא הבעיה עצמה, אלא תוצר המצביע על בעיה אחרת. במובן זה, הטיפול הפסיכואנליטי אורך זמן רב יותר, אך מעמיק יותר אל המנגנון הנפשי ועולמו של המטופל, תוך ניסיון לגעת בשורש הבעיה ולהפוך אותה לכלי המשמש את המטופל מבחינה נפשית.
- טיפולי תרפיה – בין אם טיפול באומנות, מוזיקה או ביבליותרפיה, הגישה התרפויטית לחרדה תשים את הדגש על הכחדת החרדה דרך היצירה, תוך ביטוי עצמי דרך היצירה או האומנות, נגיעה במקומות הרכים של הנפש, ובסופו של דבר מציאת דרך לאיזון מיטיב.
