בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים עברה מערכת בריאות הנפש בעולם המערבי תהליך חברתי של אל-מיסוד.
משמעותו של תהליך זה היא שיש להעדיף טיפול בקהילה עבור הלוקים בנפשם, ללא הגבלת חירותם באמצעות אשפוז במוסדות פסיכיאטריים, כל עוד מצבם מאפשר זאת, תוך מתן בתרופות פסיכיאטריות שפותחו גם הן באותה התקופה.
כתוצאה מתהליך זה, נוצר מצב שבו קרובי משפחה וחברים אחרים בקהילה (הורים, בני זוג, אחים, ילדים, חברים ובני אדם אחרים שהינם בעלי קשר משמעותי לאותו אדם) נדרשים להצטרף ולשאת בנטל הפסיכולוגי שבטיפול וסיוע לאנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות – תפקיד שהיה שמור בעבר רק למומחים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
בשל הפיכת המשפחה לחלק בלתי נפרד מהצוות המסייע לבעלי הפרעות נפשיות להחלים ולהשתקם, עלה הצורך של בני המשפחה להבין מה עובר על הקרוב הלוקה בהפרעה נפשית, באילו דרכים הוא יכול להתמודד עם ההפרעה ומה באפשרותם לעשות כדי לסייע לו. כמו כן, זקוקים קרובי המשפחה למסגרת כלשהי עבורם, שבה יוכלו לבטא את רגשותיהם וחששותיהם בהקשר לסיוע שהם מעניקים לקרוב המתמודד עם ההפרעה. המענה לצרכים הללו הוליד את הטיפול הפסיכולוגי המשפחתי.
הגדרה ומטרות
טיפול פסיכולוגי משפחתי הוא ענף של פסיכותרפיה, אשר מערב את כל בני המשפחה הגרעינית. הטיפול ניתן על ידי מטפל או צוות של מטפלים והוא לרוב קצר טווח (עד עשרים פגישות, פעם בשבוע או שבועיים) וממוקד בפתרון בעיות.
מטרת הטיפול המשפחתי היא לסייע לחברי המשפחה לשפר את התקשורת ביניהם, לפתור בעיות משפחתיות, להבין מצבים משפחתיים מורכבים, כגון אשפוז של אחד מקרובי המשפחה במחלקה פסיכיאטרית, ודרכי ההתמודדות עמם, ולשפר את התפקוד של חברי המשפחה בסביבה הביתית.
כאשר אחד מחברי המשפחה לוקה בהפרעה נפשית ומאושפז או אושפז בעבר במחלקה פסיכיאטרית, הטיפול המשפחתי יכול לסייע בחינוך המשפחה לגבי טיבה של ההפרעה ומציאת שיטות להתמודדות עם הבעיות הקשורות בה.
מהלך הטיפול
טיפול משפחתי מתנהל לרוב על ידי מטפלים אשר עברו הכשרה בטיפול במשפחות וטכניקות לטיפול קבוצתי. המטפל יכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או יועץ אחר. הטיפול מורכב ממספר מפגשים בני כשעה כל אחד, במרווחים שווים (למשל, פעם בשבוע), במשך מספר חודשים.
בדרך כלל היוזמה לטיפול מגיעה בשל הצורך לטפל בבעיה משפחתית ספציפית, כגון התמודדות עם בן משפחה אשר אושפז בשל מצב חירום פסיכיאטרי. על אף זאת, פעמים רבות במהלך מפגשי הטיפול מתגלות בעיות נוספות בקרב המשפחה המטופלת, כגון קשיי תקשורת. כאשר הטיפול מבוצע על ידי יותר ממטפל אחד, יוכלו המטפלים לבנות עבור בני המשפחה מודלים חלופיים להתנהגות, באמצעות האינטראקציה ביניהם במהלך המפגשים.
מושגים בטיפול המשפחתי
- המטופל המזוהה: חבר המשפחה שאצלו הופיעו התסמינים אשר הובילו את המשפחה לטיפול. לרוב, יהיה זה ילד או מתבגר. המושג משמש את מטפלי המשפחה במטרה למנוע מיתר בני המשפחה לתייג את המטופל המזוהה ולהפוך אותו לשעיר לעזאזל המשפחתי, תוך התחמקות מיתר הבעיות של התא המשפחתי.
- הומאוסטאזיס (איזון): התא המשפחתי "שואף" לשמר את המבנה הנהוג בו ואת אופן התפקוד שלו לאורך זמן ועל כן, הוא "נוטה" להתנגד לשינויים. המטפל המשפחתי משתמש במושג זה כדי להסביר מדוע תסמין משפחתי מסוים עלה על פני השטח בזמן מסוים, מדוע בן משפחה מסוים הוא המטופל המזוהה ומה צפוי להתרחש כאשר המשפחה תחל ליישם שינויים בתפקודה.
- שדה המשפחה המורחבת: כולל את המשפחה הגרעינית וקרובי משפחה נוספים. המושג משמש להסביר את ההעברה הבין-דורית של גישות, בעיות, דפוסי התנהגות ונושאים נוספים.
- בידול: היכולת של כל בן משפחה לשמר את תחושת העצמי שלו, תוך שמירה על הקשר הרגשי למשפחה. אחד מהסימנים המעידים על משפחה בריאה הוא יכולתה להרשות לחבריה להתבדל ובד בבד לחוש חברים במשפחה אחת טובה.
- מערכות יחסים משולשות: התיאוריה של המערכות המשפחתיות גורסת שיחסים רגשיים בקרב משפחות הינם בדרך כלל בעלי מבנה משולש. כלומר, כאשר לשני חברי משפחה יש קושי מסוים אחד עם השני, הם יוסיפו חבר משפחה שלישי למשוואה, כדרך לייצב את היחסים ביניהם. המבנה המשולש של התא המשפחתי מתחבר לרוב בדרך ששומרת על האיזון המשפחתי. משולשים נפוצים הינם ילד ושני הורים; שני ילדים והורה אחד; הורה, ילד וסב; שלושה אחים; בני זוג והורה של אחד מהם.
השפעות חיוביות של טיפול פסיכולוגי משפחתי
השפעותיו של תהליך טיפול משפחתי הן מגוונות מאד, אך בנסיבות טובות, הן כוללות לרוב תובנות רבות יותר אודות מצבו של בן המשפחה הלוקה בהפרעה הפסיכיאטרית ועל משמעות האשפוז הפסיכיאטרי, הגברת הבידול של בני המשפחה כאינדיווידואלים עצמאיים, שיפור התקשורת במסגרת התא המשפחתי, השתחררות מדפוסי התנהגות קודמים ופתרון הבעיה שהובילה את המשפחה לחפש עזרה.
במספר מחקרים קליניים שנערכו בתחום נמצא, שטיפול פסיכולוגי משפחתי שיפר את היחסים בין בני המשפחה, הפחית תסמינים פסיכיאטריים וצריכת סמים ואלכוהול בקרב ילדים ומתבגרים במשפחה, העלה את שיעור נוכחותם בלימודים, הפחית את שיעורי המעצרים וההסתבכויות עם שלטונות החוק ואף את שיעורי האשפוז מחדש.
איך תמצאו את הטיפול המתאים לכם ביותר?
ראשית, הדרך המסורתית והטובה ביותר היא כמובן דרך המלצות חברים, מכרים ובני משפחה. המלצות מפי אלו שאתם מכירים ושאתם רואים את ההשפעה של הטיפול עליהם – הן ההמלצות הכי טובות שיש.
במידה ואין בסביבתכם מישהו שעבר טיפול משפחתי, אפשר ורצוי לפנות למרכזים היודעים לתווך מטפלים למטופלים באופן מירבי.
כך למשל, המרכז הארצי להתאמת טיפולים "בקשר לטיפול". התאמת טיפול משפחתי על ידי בקשר לטיפול הניבה לא מעט תוצאות חיוביות ותגובות מצוינות מפי בני המשפחות. המטפלים מספרים כי בזכות ההתאמה הנכונה של המשפחות אליהם בוצעו התקדמויות משמעותיות וכי הם ממליצים בחום להיעזר בשירותי ההתאמה של בקשר לטיפול.
דרך נוספת שנמצאה אפקטיבית להתאמה מעולה היא כמובן פנייה אנונימית ברשת הפייסבוק בקבוצות תמיכה אינסופיות. השאלה הנשאלת – איך יודעים לברור בין המלצה טובה להמלצה שמטרתה שיווק נטו? פשוט מאוד.
שמים לב לאופי התשובה של האדם / הפרסונה שמגיב. אם התשובה מפורטת ויש הרגשה שהיא יוצאת "מדם ליבו/ה" הרי שיש בתוכן אמת והכוונה נכונה ואובייקטיבית לטיפול.
למרות שזו הדרך המהירה והקלה ביותר לאתר טיפול, אנו ממליצים לנקוט משנה זהירות ולא להאמין לכל אדם שנכנס לכם ללב לאותה השנייה. בדקו, חפשו, השוו ורק לאחר שאתם בטוחים במאת האחוזים שמצאתם את המטפל שלכם, התחילו בטיפול. בהצלחה!
