מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית, המוכרת כהפרעה דו קוטבית. היא באה לידי ביטוי בשינויים קיצוניים במצב הרוח – 
משמחה גדולה לעצב רב.
הסובלים ממאניה דיפרסיה מתמודדים עם מצבי רוח משתנים, עד לכדי דיכאון של ממש המשפיע על איכות חייהם ופוגע באופן ניכר ביכולת התפקודית שלהם.
התקופות של מצב הרוח המרומם והדיכאון שאחריו יכולות להימשך ימים בודדים ואפילו מספר חודשים. המאניה דיפרסיה יכולה להופיע בכל שלב בחיים וגם אצל מתבגרים.
כיצד היא באה לידי ביטוי
הסימפטומים הנלווים למאניה דיפרסיה אצל בני נוער הם בעיקר דיכאון, שלאחריו יופיעו התקפי מאניה או התקפים המעורבים בין שמחה לעצב. אצל מתבגרים יכולים להופיע כמה מחזורים של שינויים במצב הרוח במהלך היום – מתחושה של התרוממות רוח לדיכאון אובדני. בזמן התקף, צפויים בני הנוער לחוות סימפטומים מסוגים שונים.
למשל: שמחה גדולה מאד ללא כל סיבה, שיכולה לבוא לידי ביטוי בצחוק היסטרי פתאומי, נטייה להתרגז ולכעוס בקלות בזמן התקף, הנובעים בשל סף תסכול נמוך. גם חוסר סבלנות לסביבה, עצבנות רבה ותוקפנות הם תסמינים הנלווים למאניה דיפרסיה ואפילו תחושת גדלות.
בני הנוער החווים התקף מאניה יחושו לפתע שהכול מותר להם ושהחוקים המקובלים בסביבתם אינם חלים עליהם. גם תפיסה לא נכונה של המציאות והערכה עצמית מופרזת הם תסמינים נוספים לכך. התנהגות אימפולסיבית, נטילת סיכונים באופן לא מחושב, התנהגות מינית בלתי מרוסנת ודברנות מוגזמת הם סימפטומים נוספים.
בזמן דיכאון חווים המתבגרים תסמינים אחרים. כמו למשל רגשות אשם מסיבה לא ברורה, עצבות שלא חולפת, בכי תכוף, עייפות רבה, ירידה בריכוז, חוסר מרץ, קושי לקבל החלטות, איבוד עניין בפעילות אהובות, חוסר מנוחה, שינויים הפרעות אכילה – אכילת יתר או הימנעות מאכילה, שינויים בדפוסי השינה, עיסוק במחשבות על מוות ומחשבות אובדניות ותלונות על תסמינים גופניים שונים, כמו כאב בטן או כאב ראש.
תסמינים אלה ואחרים יכולים להופיע גם במקרים של בעיות נפשיות או הפרעות התנהגויות מסוג אחר, כמו היפר אקטיביות, הפרעות קשב, סכיזופרניה ואפילו התמכרות לסמים. מסיבה זו חשוב לפנות לגורם מקצועי מוסמך כדי לבצע אבחון מעמיק ובהתאם להציע את המענה הטיפולי הנדרש למתבגר.
אבחון מוקדם יכול לסייע רבות בהתאמת הטיפול
תקופת ההתבגרות מלווה באופן טבעי בבעיות התנהגות, האופייניות לבני נוער רבים. יחד עם זאת, כשמדובר בהתנהגות שהיא קיצונית מאד, במחשבות אובדניות וגם בשינויים במצב הרוח ממצב אחד למצב קיצוני אחר, ייתכן שמדובר במקרה של מאניה דיפרסיה.
יש לשים לב להתנהגותו של המתבגר ובעת הצורך לפנות לגורם טיפולי. אצל 60 אחוז מהסובלים ממאניה דיפרסיה מתפרצת ההפרעה כבר בגיל ההתבגרות, לפני גיל 18. בחלק מהמקרים היא איננה מאובחנת בזמן, מה שהופך את הטיפול בה למורכב הרבה יותר וגם גורם להחמרתה עם הגיל.
בנים מתבגרים יחוו יותר התקפי מאניה, בעוד שבנות מתבגרות יחוו יותר התקפי דיכאון. לבני נוער שאחד מבני משפחתם סובל מהפרעה זו, סיכוי של פי 10 ללקות בהפרעה בהשוואה למתבגרים שאף אחד מבני משפחתם איננו סובל מכך.
