מבחני אינטליגנציה, הידועים גם כמבחני IQ (Intelligence Quotient) הינם מבחנים מתוקננים, כלומר מבחנים שעוברים סטנדרטיזציה, באופן שמאפשר להשוות את תוצאותיו של כל נבדק לתוצאות של נבדקים אחרים, בהתאם לטווח נורמה מוגדר. מטרתם של מבחני האינטליגנציה היא לספק נתון כמותי לגבי רמת האינטליגנציה של בני אדם.
ישנם סוגים רבים של מבחני אינטליגנציה, כאשר רוב הסוגים מאפשרים לקבל הן תוצאה אחת כללית והן תוצאות נפרדות של מספר קטגוריות משנה המרכיבות אותם. עם זאת, ללא קשר לסוג המבחן, כל מבחני ה-IQ נועדו למדוד את אותו סוג של אינטליגנציה כללית – כלומר את רמת הפוטנציאל האינטלקטואלי של הנבדק.
היסטוריה של מבחני האינטליגנציה
כיום, נחשבים מבחני האינטליגנציה לאחת ההצלחות המשמעותיות ביותר של תחום הפסיכולוגיה. מאז שפותחו מבחנים אלה לראשונה, בתחילת המאה ה-20, על ידי הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינט, הם הפכו לאחד מהכלים הראשוניים והחשובים ביותר לזיהוי ילדים הסובלים מליקויים בשכלם וליקויי למידה.
בהמשך, במהלך מלחמת העולם הראשונה, החל צבא ארה"ב לעשות בהם שימוש, לצורך שיבוץ מגוייסים חדשים בתפקידים שונים, בהתאם לכישורים וליכולות האינדיווידואליים שלהם. אחרי המלחמה, בשנת 1926, נוצרה גרסה למבחן האינטליגנציה בשם SAT (Scholastic Aptitude Test), אשר הולידה שלל מבחני כישורים וניבוי הישגים, אשר משפיעים מאז על בחירותיהם האקדמיות והתעסוקתיות של מיליוני סטודנטים מדי שנה.
בעקבות השימוש ההולך וגדל במבחני האינטליגנציה, החלה להישמע עליהם ביקורת, משום שנמצא שתוצאותיהם מוטות באופן לא הוגן בשל משתנים כגון גזע הנבדק, מינו, מעמדו החברתי ותרבותו. כמו כן, נטען נגדם שהם ממזערים את חשיבותם של כישורים נוספים כגון יצירתיות, אופי וידע מעשי, וכי הם מנציחים תפיסה שלפיה כל בני האדם נולדו עם פוטנציאל אינטלקטואלי מסוים, אשר אינו ניתן לשינוי וקובע את מידת הצלחתם בחיים.
בשל הביקורת הזו, חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והאינטליגנציה החלו בשנות ה-70 של המאה העשרים לנסות ולשמר את חשיבותם של מבחני האינטלגנציה, תוך התייחסות לביקורת שהושמעה כלפיהם. השינויים שנעשו במבחנים כללו עדכון של סרגלי המדידה של תוצאותיהם, כך שישקפו את יכולותיהם של נבדקים מקבוצות מגוונות ותרבויות שונות.
כמו כן, פותחו אמצעים חדשים ומתוחכמים יותר לביצוע המבחנים הללו ולפירוש תוצאותיהם. בנוסף, נוצרו סוגי מבחנים חדשים, אשר הרחיבו את המושג של אינטליגנציה אל מעבר לגבולותיו המסורתיים. על אף זאת, גם היום צמצום הפער בין התיאוריה המתעדכנת תדיר לבין מבחני האינטליגנציה והשימוש בהם נותר כמטרה מרכזית של חוקרים בתחום.
סוגי מבחני האינטליגנציה הנפוצים כיום
כיום ישנו מגוון של מבחני IQ בהם נעשה שימוש בעולם המערבי. כמה מהמבחנים הפופולאריים שניתן למנות הינם:
- סקאלת האינטליגנציה של סטנפורד-בינט.
- מבחן היכולות הקוגניטיביות של וודקוק-ג'ונסון.
- המטריצה המתקדמת של רייבן.
- קנה המידה לאינטליגנציה של מבוגרים של ווקסלר.
- קנה המידה להערכה אינטלקטואלית של ריינולדס.
- קנה המידה ליכולות דיפרנציאליות.
- סוללת הכישורים הרב מימדית.
מהלכו של מבחן אינטליגנציה
במהלך מבחן אינטליגנציה, ניתן לצפות למגוון שאלות ומשימות, כגון שאלות מילוליות, פתרון בעיות מתמטיות, ביצוע משימות הבודקות את תיאום היד-עין, משימות תפיסה חזותית ועוד. חלקם של המבחנים מוגבלים בזמן ודורשים מהנבחן לעבוד במהירות האפשרית. ככלל, בתחילה, רוב השאלות והמשימות הן בדרגת קושי קלה ורמת הקושי שלהן עולה בהדרגה ככל שנמשך המבחן. בדרך כלל, לא צפוי שהנבדקים ידעו להשיב על כל השאלות נכונה או שיהיו מסוגלים להשלים את כל המשימות שלפניהם. לרוב, כאשר הנבדק אינו יודע את התשובה הנכונה לשאלה מסוימת, מותר לו לנחש.
תוצאות המבחנים ומשמעותן
תוצאותיהם של מבחני IQ לרוב נעות על קנה מידה בהתפלגות נורמאלית ("פעמון גאוס"), כאשר כל סטיית תקן על גבי קנה המידה שווה ל-15 נקודות IQ והתוצאה החציונית שווה ל-100 נקודות IQ (כלומר, תוצאה שמעל 100 נחשבת כמעידה על אינטליגנציה גבוהה מהממוצע ותוצאה של מתחת ל-100 נחשבת כמעידה על אינטליגנציה פחותה מהממוצע).
מטרת התקנון היא לאפשר מדידה אחידה של נבדקים, כאשר ההנחה היא שאמור להיות שיעור קבוע של בני אדם מתוך כלל האוכלוסייה שהוא בעל אינטליגנציה מסוימת על גבי קנה המידה. על אף זאת, נמצא במחקרים שהציון הממוצע במבחני IQ עולה בשיעור של כשלוש נקודות מדי עשור. תופעה זו מכונית "אפקט פלין", על שם החוקר ג'יימס פלין, שפעל רבות לחשיפתה.
מקרים טיפוסיים שבהם יתבצע מבחן אינטליגנציה
- חינוך: נמצא שתוצאות מבחני IQ מאפשרות לנבא את מידת ההצלחה בלימודים של הנבדק. כמו כן, הן מספקות לסטודנט הפוטנציאלי מידע לגבי נקודות החוזק והחולשה שלו בתחומים הנבדקים. בנוסף, מבחנים אלה משמשים לזיהוי תלמידים וסטודנטים בעלי ליקויי למידה וכן תלמידים מחוננים.
- קריירה ועבודה: מבחני אינטליגנציה בתחומים ספציפיים משמשים כלי בידי חברות שונות לצורך מיון מועמדים לעבודה והתאמה לתפקידים שונים במסגרת הארגון. בישראל, נעשה שימוש בסוגים שונים של מבחני אינטליגנציה גם לצורך קביעת שיבוץ של מועמד לשירות צבאי.
- מחקרים קליניים: מבחני אינטליגנציה משמשים חוקרים בתחומים כגון פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, נוירולוגיה ועוד לצורך קבלת נתונים על יכולותיהם הקוגניטיביות של המשתתפים במחקר.
- מבחני אינטליגנציה הם פעמים רבות חלק מסוללה שלמה של מבחנים שנערכת לנבדק מסוים על ידי פסיכולוג, פסיכיאטר, נוירולוג ומומחים נוספים בתחומי הרפואה ובריאות הנפש, על מנת לאבחן ליקוי או הפרעה שמהם סובל הנבדק.
