סכיזופרניה רזידואלית, שהיא גם הסוג המוחלש של סכיזופרניה מתארת את אחד מבין חמשת הדפוסים של סכיזופרניה.
סוג זה של סכיזופרניה ניתן כאבחנה כאשר המטופל אינה מראה תסמינים מובהקים של סכיזופרניה יותר. במקרים כאלה, התסמינים של סכיזופרניה פוחתים מבחינת חומרה. הזיות השווא וההתנהגויות המנותקות מהמציאות עדיין קיימות, אבל הן באות לידי ביטוי בעוצמה נמוכה מזו שקיימת כאשר סכיזופרניה מתפרצת בעוצמה.
על מנת להבין מהם התסמינים הרווחים בקרב הסובלים מסכיזופרניה רזידואלית, ראשית תיערך סקירה של התסמינים הרווחים בסכיזופרניה. כמובן שהתסמינים שיצויינו בהמשך מופיעים בדרגה מוחלשת בקרב הסובלים מסכיזופרניה רזידואלית.
סימפטומים של סכיזופרניה
התסמינים הרווחים בסכיזופרניה כוללים תסמינים חיוביים, תסמינים שליליים ותסמינים פסיכו-מוטוריים.
תסמינים חיוביים:
- דלוזיות – כוללות מחשבות שווא שאין להם בסיס במציאות. דלוזיות מתחלקות למספר סוגים:
- דלוזיות של רדיפה – תחושה של המטופל שמזימות שנרקמות נגדו, ושעומדים לתקוף אותו
- דלוזיות של ייחוס – ייחוס של משמעות מיוחדת לאנשים או עצמים
- דלוזיות גדלות – תחושת המטופל שהוא איש חשוב ונערץ
- דלוזיות של שליטה- התחושה שמחשבות המטופל נשלטות על ידי גורמים חיצוניים.
- הפרעות בחשיבה ובדיבור – דיבור מבולבל ומעברים בין נושאים שאינם קשורים זה לזה.
- ליקויי קשב והסחות דעת תכופות
- הזיות שהן תפיסה של גורם חיצוני ללא הוכחות מוצקות בשטח לקיומו. ההזיות מערבות את כל החושים.
תסמינים שליליים
התסמינים השליליים בסכיזופרניה כוללים דיבור דל במילים או שתגובה מופחתת, תגובה רגשית פחותה, נסיגה חברתית והתכנסות של המטופל לתוך עצמו.
תסמינים פסיכו-מוטוריים
תסמינים אלה כוללים תנועות שחוזרות על עצמן כאילו מדובר בפעולה טקסית. במקרים קיצוניים נסוגים המטופלים למצבי קטטוניה המתבטאים בחוסר תנועה וקפיאה במקום.
הגורמים לסכיזופרניה על פי הגישות הפסיכו-דינמית והסוציו-תרבותית
הגישה הפסיכו-דינמית
פרויד טען שסכיזופרניה, בדומה להפרעות חרדה ולדיכאון, צומחת מתוך קונפליקט בין הצרכים הפנימיים לבין דרישות העולם החיצון. כשהסביבה היא קשה, אנשים עלולים לסגת לשלב תפקודי מוקדם יותר.
לאנשים עם סכיזופרניה יש אגו פחות יציב לעומת אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון והם נסוגים למצב פרה-אגו שנקרא נרקיסיזם ראשוני. בניסון לחדש את הקשר עם המציאות, לאחר הנסיגה למצב פרה-אגו, מופיעים הסימפטומים החיוביים כמו הזיות שהם סוג של תחליף למציאות שהלכה לאיבוד.
לפי פרום-רייכמן הסיבה להתפתחות של סכיזופרניה היא אמהות שהן קרות ושתלטניות שאינן קשובות לצרכים של הילד והן נקראות אמהות סכיזופרנוגניות.
גישה סוציו-תרבותית
רואה בסכיזופרניה כתוצר של שני תהליכים חברתיים – תיוג חברתי (ברגע שהאדם מוגדר כסכיזופרן הוא מתנהג באופן שהסביבה מצפה ממנו ומפגין התנהגויות חריגות) ובעיות במשפחה.
סימפטומים של סכיזופרניה רזידואלית
להלן התסמינים לצורך קביעת אבחנה של סכיזופרניה רזידואלית:
- תסמינים שליליים של סכיזופרניה כמו האטה פסיכומוטורית, רמת פעילות נמוכה, קהות רגשית, דיבור דל, מחסור בקשר עין ובעיות בתפקוד חברתי.
- לפחות אירוע פסיכוטי אחד שתואם את הקריטריונים לאבחון סכיזופרניה.
- תקופה בת שנה אחת לפחות שבה העוצמה והתדירות של התסמינים כמו הזיות היו מינימליים והתסמינים השליליים של סכיזופרניה היו ברורים.
- העדר של דמנציה או הפרעה אורגנית במוח או דיכאון קליני שיכול להוות הסבר אלטרנטיבי לתסמינים השליליים.
הטיפול בסכיזופרניה רזידואלית
הטיפול בסכיזופרניה רזידואלית בדומה לטיפול בשאר סוגי הסכיזופרניה הוא תרופות אנטי-פסיכוטיות. לתרופות אנטי-פסיכוטיות מסוימות יש פחות תופעות לוואי לעומת תרופות אחרות כדוגמת ריספרדון ואביליפי.
גם אם המטופלים אינם סובלים מהתסמונות החיוביות של סכיזופרניה חשוב שימשיכו לקחת את התרופות שלהם. אם מטופל סובל מדיכאון או חרדה בנוסף לסכיזופרניה, תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה הן מומלצות בשילוב עם התרופות האנטי-פסיכוטיות.
חשוב להתאים למטופלים טיפולים נוספים מלבד תרופות כמו עזרה במציאת תעסוקה, שיפור כישורי חיים וטיפולים פסיכולוגיים.
